ורדית בקרקנוט ז"ל. צילום: באדיבות המשפחה

לפני חודשים ספורים הגיעה רעיה בקרקנוט לפעילות אומנותית בקיבוץ קרית ענבים. דקות ספורות לאחר תחילת הפעילות היא הבחינה כי דמות מוכרת נכנסת אל המתחם. "בתחילה ניסיתי להיזכר מי זאת, אבל לאחר שניות ספורות הבנתי שזו ניצה אייל, אמה של נועה זכרונה לברכה, שנכנסה כמעט בהיחבא. אומנם אנחנו מכירות, אבל באותה סיטואציה הרגשתי שהיא מעדיפה שלא להתבלט, אז לא פניתי אליה".

במשך כמעט שני עשורים היו רעיה בקרקנוט וניצה אייל באותה הסירה. בעוד רעיה ניסתה למצוא את רוצח בתהורדית, ניסתה ניצה לאתר את רוצח בתה, נועה. פסק הדין של בית המשפט המחוזי מן השבוע שעבר, שקבע שדניאל נחמני הוא הרוצח של נועה אייל, הותיר את בקרקנוט מאחור. "אני יודעת שהעובדה שמצאו את הרוצח של נועה אייל נבעה בין היתר משום שחיפשו פריצת דרך במקרה שלנו", היא מספרת. "אני שמחה בעבור משפחת אייל, ואני מקווה שהפענוח יסגור בעבורם את החור בלב שנפתח מאז המקרה. מובן שכל פענוח שכזה מעורר בנו רגשות מעורבים".

רשימת חשודים בלתי נגמרת

כל רצח הוא מזעזע, אבל הרצח של ורדית בקרקנוט זעזע מדינה שלמה. גם חצי יובל לאחר המקרה הפרטים הידועים מעטים במיוחדורדית, שהיתה סטודנטית בת 27 במוסד הנחשב 'קאמרה אובסקורה', עלתה ביום האחרון של נובמבר 1993 על מכונית סובארו לגאסי ליד גשר לה גווארדיה בתל אביב. פועלי הבניין שראו אותה עוצרת טרמפ התקשו להבין אם היא הכירה את הנהג או לא. "גם אנחנו לא יודעים את התשובה לשאלה הזאת", מסבירה רעיה.

דבר אחד ברור: כעבור יומיים נמצאה גופתה של ורדית ביער אשתאול שבהרי ירושלים. לאחר בדיקה משטרתית קצרה נתגלה כי היא נאנסה עוד בטרם נרצחה. "העובדה הזאת הולידה חרושת של שמועות שניסו לצייר אתורדית כמו שמציירים כל אישה שנפגעה. היה לי עצוב מאוד לראות שיש כאלה שמתרצים את מה שקרה בהתנהגותה", נזכרת רעיה

יער אשתאול. צילום: עמית שאבי

בחודשים האחרונים לחייה היתה ורדית בקרקנוט בזוגיות עם דייב וילסון, תייר מבריטניה. "השניים נפגשו באותו הבוקר ויצאו מהקיבוץ", מסביר גורם המעורה בחקירה. "לפני שהיא יצאה מהלימודים היא ישבה במסעדה ושוחחה עם אדם בעל שיער מתולתל שעד היום איננו יודעים מי הוא היה, ולאחר מכן היא עלתה על טרמפ, אך מעולם לא חזרה לביתה". חיים בקרקנוט, אביה של ורדית, ודייב וילסון יצאו לחפש אותה, ורק כעבור יומיים קיבלה המשטרה דיווח על גופת אישה ביער. בדיקה העלתה כי מדובר בגופתה של ורדית. "הרקע לא הוטל בספק, והשאלה היחידה היא אם מדובר במישהו שהיא מכירה", מוסיף הגורם. "היו כל הסימנים שמעידים שזה המצב".

רשימת החשודים היתה ארוכה. כדי לא לגרום עוול מיותר לחשודים הקודמים לא נציין את שמותיהם. רק נאמר שאיש מהם לא הועמד לדין

"ההתנהלות של כולם היתה מוזרה, ולכן הם היו חשודים, אבל בשורה התחתונה - איש מהם לא הועמד לדין, ואני חושבת שאיש מהם גם אינו הרוצח", מבהירה מיד רעיה. "אנחנו משוכנעים כמעט לחלוטין כי הרוצח הגיע מתקופה קדומה בחייה ולאו דווקא מתקופת הלימודים".

25 שנים בלי התקדמות

שלושה צוותי חקירה מינתה המשטרה כדי לטפל בפענוח המקרה שזעזע רבים

אלא שאף לא אחד מצוותי החקירה  הצליח להשיג פריצת דרך. "בעלי המנוח, חיים, עשה הכול כדי לסייע לצוותי החקירה, אבל הם לא תמיד הסכימו להקשיב", אומרת רעיה. "ייאמר לזכותם שהם מעולם לא הזניחו אותנו ותמיד עדכנו אותנו. מצד שני, פעמים רבות מינינו את עצמנו לחקור התנהגות של מי שחשבנו לחשודים. ניסינו לברר מדוע היא שוחחה עם ידיד שלה פעמיים ביום הרצח, למרות שזה צריך היה להיות תפקיד המשטרה". להבדיל מתגובות המשפחה מן השנים הקדומות, לרעיה אין תלונות על המשטרה

עם זאת, גורמים המקורבים למשפחה טוענים כי המשטרה נהגה ברשלנות בחקירה. "היו איומים על חייה של ורדית שלא נחקרו", הם מציינים. "גם את שיחות הטלפון המוזרות שהיא ביצעה ביום הרצח לא התלהבה המשטרה לבדוק". 

 ורדית בקרקנוט ז"ל. רפרודוקציה: יואב דודקביץ'

אם זה לא מספיק, המשפחה עברה תלאות נוראיות מאז הרצח. "לא רק שהיו אנשים תמהונים שהטרידו אותם בטלפון. היו גם אנשים אכזרים שחיללו את הקבר של ורדית. היו ימים שחיים ורעיה בקרקנוט היו עושים מארבים בלילות כדי לגלות מי האיש החולה שמשחית את הקבר של הבת שלהם".

לא איבדה את האמונה

26 שנים חלפו מאז נרצחה ורדית. מרגע מותה הקדיש אביה את חייו לפענוח המקרה המזעזע. לפני שמונה שנים הוא נפטר. "המאבק לפענוח מה שקרה לוורדית הטריד אותו מאוד. הוא לקה בכל המחלות הנובעות מדאגה ומלחץ, עד שבסופו של דבר הוא נכנע ונפטר. אני מרגישה שכל המלחמות הללו גמרו אותו".

בן זוגה של ורדית, דייב וילסון, מיהר לעזוב את המדינה לאחר המקרה. המשפחה איבדה איתו קשר. "הוא לקח קשה מאוד את המקרה שלה, ועוד יותר נשבר מכך שחקרו אותו. השבר הכפול הזה ריסק אותו", מסביר גורם בכיר בחקירה. רעיה חגגה יום הולדת 80 בקיץ האחרון. בריאותה ידעה ימים יפים יותר אבל חשיבתה בהירה והיא מדברת בקצב מהיר ובמבטא של עולה ותיקה. היא מתגוררת בקרית ענבים כבר יותר מ־40 שנה ולא עזבה את המקום מאז שהגיעה כמתנדבת ופגשה את בעלה לעתיד, חיים, שהיה איש רב פעלים

"יש לנו שלוש בנות, אבל רצה המקרה ואף לא אחת מהן מצאה את זוגיותה עם ישראלי", היא מציינת. "אינני בטוחה מדוע זה קרה, אבל אין לי ספק ששתי בנותיי האחרות הושפעו מן המקרה. הנכדים הם מהבת שלי שמתגוררת בסיציליה ומהבת שלי שמתגוררת בקיבוץ", היא מספרת בגאווה.

לאחר הגאווה מגיע תור העצב. היא נזכרת שוורדית מעולם לא ראתה את אחייניה. אם בעבר היא היתה בקשר עם הורים במצב דומה, כיום מרבית החברים בקבוצה זכו לפענח את רצח יקיריהם, ואילו רעיה נותרה עם עוד 600 מקרי הרצח שהמשטרה טרם הצליחה לפענח. "אני מאמינה שבזכות הטכנולוגיה המתחדשת עוד יגיע היום שבו יצליחו לפענח את הרצח של ורדית", היא מדגישה.

את חושבת שתהיי אז בחיים?
"אני כבר לא מאמינה שזה יקרה בעודי בחיים".