קפה ואמנות // קותי פונדמינסקי

ככה הכל התחיל: נוקטורנו החל את דרכו בשנת 1995 כבית קפה קטן ושכונתי במרכז העיר. חודשים אחדים לאחר פתיחתו החל לעבוד בו עמית מגל־שכטר, אז בן 16, שהגיע עם אמו מתל אביב לירושלים.

בתוך מספר חודשים החל עמית לנהל את המקום והפך אותו למוקד בילוי של סטודנטים ומרצים במחלקה לארכיטקטורה ובבתי ספר לעיצוב ושל אומנים ותושבי נחלאות הציורית.

נוקטורנו. נגמר האבוקדו | צילום: ריאן

כעבור מספר שנים הפך מגל־שכטר לבעליו של בית הקפה, ובשנת 2012 העביר אותו למקומו החדש באותו בניין, במתחם היסטורי שבו שלושה מפלסים: בית הקפה, מפלס עיצוב ואופנה ומרכז לתרבות ואמנות, נוקטורנו לייב, שמשלב הופעות מוזיקה חיה, הרצאות על הבר, השקות ספרים ותערוכות מתחלפות של אמנות פלסטית. המקום משמש בית לאמנים ירושלמים שיוצרים במקום את המופע הבא שלהם.

הקפה שלנו: "יש לנו בלנד ייחודי שמוכן במיוחד עבורנו, באיזון מדויק בין ערביקה לרובוסטה".

המנה המבוקשת ביותר: "ארוחת בוקר צרפתית והמבורגר טבעוני עם כל התוספות".

כבר לא: "הפסקנו להגיש סנדוויץ' אבוקדו. הזמינות והאיכות של האבוקדו מאוד משתנות. לא רצינו להתפשר על איכות או לאכזב לקוחות שהזמינו אותו ולא ניתן היה להציע אותו להם באותה עת".

מה השתנה? "מבית קפה קטן ושכונתי הפכנו למתחם בילוי חווייתי, עם תפריט עשיר חלבי־צמחוני וטבעוני, קומת עיצוב ומרכז ייחודי לתרבות ואומנות".

רגע בלתי נשכח: חגיגות 20 שנה לנוקטורנו ויומולדת 35 לעמית. לאירוע הגיעו עובדי נוקטורנו לדורותיהם, רבים מהם עם ילדיהם.

מפורסמים שביקרו במקום: "אירחנו כאן מאות מפורסמים לאורך השנים: ראשי העירייה בעבר ובהווה, יריבים פוליטיים מכל קצות הקשת ואומנים מפורסמים מהשורה הראשונה, שגם הופיעו במקום, כמו מאור כהן, אריק ברמן, אלון עדר, עלמה זהר, אפרת גוש, מיקה קרני, דנה ברגר, יהלי סובול ואחרים".

פרלמנטים: "פרלמנט של עיתונאים, דוברים ואנשי תקשורת".

נוקטורנו, מדרחוב בצלאל 7, ירושלים

    דובשנית. "הלקוחות ביקשו שלא נזיז שום דבר" | צילום: יואב דודקביץ'

עוגת השבלול של גולדה // קותי פונדמינסקי

ככה הכל התחיל: בית הקפה בשכונת רחביה נפתח בפברואר 1970 בבעלות יוסף זריפי. היום הדור השני במשפחה, סיגלית ונוריאל, עובדים גם הם במקום. "בהתחלה רצינו לקרוא לבית הקפה 'אגוזית', אבל אמרו לנו שכבר יש עסק בשם כזה, אז היינו צריכים לחפש מהר שם חלופי", נזכר יוסף זריפי. "רצינו לפחות שיהיה שם עם צליל דומה, וכך נולדה 'דובשנית'. הלוגו של המקום זה אופה שמחזיק עוגת בובקה, ואמרו לנו שזה דווקא מתאים לשם, אז בתוך יום החלטנו ללכת על זה, וזה באמת תפס ונתן לנו הרבה דבש.

"אנשים כל כך התרגלו למקום שלפני 30 שנה כבר היינו חייבים לעשות שיפוץ כללי. כתבנו הודעה על הדלת שנהיה סגורים שבועיים לצורך השיפוצים, אבל הרבה לקוחות קבועים שלנו שהיו מגיעים לכאן כל בוקר היו מאוד מודאגים. הם צלצלו אלי לטלפון, וכמה אפילו הגיעו לבית שלי, וביקשו בכל לשון של בקשה שלא נזיז שום דבר ולא נחליף את הכיסאות. בסוף לא נכנענו ללחצים והרגענו את כולם שהכל יהיה בסדר ולא נשנה את האופי הביתי של הקפה, וכך היה".

הקפה שלנו: קפה הפוך בריסטוט, מוגש בכוסות דורלקס.

המנה המבוקשת ביותר: עוגות שמרים בכל המילויים שיש.

מה השתנה: "הפסקנו להגיש עוגות אישיות עם קרם מוקה ועוגת דומינו ופונצ'ים. זה פשוט יצא מהאופנה ואנשים מעדיפים היום יותר עוגות שמרים", אומר זריפי. "בשנים האחרונות הוספנו לתפריט מיצים טבעיים שנסחטים במקום, שייקים בטעמים שונים ולימונענע ביתי של דובשנית, שמכינים במקום, וזה מאוד פופולרי".

מפורסמים שביקרו במקום: "גולדה מאיר היתה מגיעה כל יום שני ומזמינה עוגת שבלול וקפה. פעם היו חסרים לגולדה כמה מטבעות והיא חיפשה בתיק עשרה גרוש ולא הסכימה לוותר. אמרנו לה שזה בסדר או שתשלם בשבוע הבא או שתשלח את המזכירה שלה, שגרה לידנו בפלמ"ח, אבל היא התעקשה.

"גם היתה תקופה שלפני ההצגות וההופעות בתיאטרון ירושלים כל השחקנים היו פותחים אצלנו שולחן ועושים קטעים. הכי אני זוכר את ציפי שביט וזאב רווח", נזכר זריפי.

"חוץ מהם היו מבלים פה די קבוע אהוד ועליזה אולמרט, שרה ובנימין נתניהו, שבנם אבנר היה גם מלצר במקום, דליה איציק, חיים גורי, מייקל דק, והיה גם שולחן קבוע של אנשי מוסד".

דובשנית, מגדנייה וקפה, הפלמ"ח 42, ירושלים 

קפה אנג'ל. קפה, מאפה וכריך לדרך | צילום: ריאן