'הנחת יסוד'. כשניסוי ומופע נפגשים. צילום: אביגיל שפרבר ועמית חכמוב

מה אתם חשים כשאתם שומעים על אדם שאשתו פוטרה מעבודתה ולא מוצאת מקום אחר? ובנוסף גם העסק שלו מתחיל לגסוס ועכשיו המשפחה חייבת לעבור לדירה קטנה יותר וצריכה לספר לבנם בן החמש כי הוא חייב לעזוב את חבריו ולעבור לגן אחר?

ואם הסיפור היה עוד יותר קשה - אם למשל מספרים לכם על אדם שגילה שלבתו בת השנה יש בעיית שמיעה, שכנראה התפתחה מכיוון שהוא לא לקח אותה לבדיקה בזמן, למרות הסימנים. וכעת הטיפול בה, שאינו כלול בסל כמובן, עולה הון תועפות. האם היה הבדל בהרגשתכם? ואם המספר היה בכלל ערבי, האם הייתם חשים כלפיו אמפתיה באותה המידה? כל השאלות הללו נשמעות אומנם כמו תסריטים היפותטיים, אך במקרה של 'הנחת יסוד', המופע המרכזי של היום השני בפסטיבל מקודשת 2017, השאלות הללו הפכו לדילמות אמיתיות ומוחשיות מאי פעם עבור עשרות משתתפי המופע.
הסיפורים קורעי הלב האלה סופרו להם באופן אישי, אחד על אחד, בתוך תא קטן, מפי איש או אישה שמספרים שזו המציאות של חייהם. נסו לדמיין את הסיטואציה האינטנסיבית הזו ולהוסיף אותה למשוואת האמפתיה שהתחלתם לבנות קודם.

חוויה אינטנסיבית
זה נשמע לכם כמו ניסוי חברתי? ניחשתם נכון. 'הנחת יסוד' הוגדר "מופע שהוא ניסוי וניסוי שהוא מופע", כחלק ממחקר של המעבדה לחקר רגשות בקונפליקט במחלקה לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, ושילוב נדיר במיוחד בין פעולה מחקרית אקדמית לפרפורמנס אומנותי. הלוקיישן נבחר בקפידה, במרכז התרבות והספורט ימק"א, אחד המבנים היפים והמסתוריים בירושלים, מה שתרם לא מעט לאווירה המוזרה במובן החיובי מאוד שעטפה את הניסוי/מופע הזה. הניסוי/מופע נמשך עשר שעות, שבמהלכו בכל 20 דקות נכנסה קבוצת משתתפים למעבדה המאולתרת שהוקמה באולם הספורט של ימק"א. המשתתפים לא ידעו דבר על מה שעומד לקרות להם, פרט לכך שמדובר במופע שהוא ניסוי בפסיכולוגיה חברתית.
"
הניסוי הזה בעצם לא יכול להתקיים בלי הפרפורמנס", אומרת האומנית עינת עמיר, יוצרת 'הנחת יסוד'. גם החוקר יוסי חסון, מהמעבדה לחקר רגשות בקונפליקט במרכז הבינתחומי, שיצר יחד עם עמיר את 'הנחת יסוד', מסכים כי מדובר כאן במקשה אחת. "זה בלתי נפרד", הוא אומר. "כל השחקנים היו בעצם גם עוזרי מחקר ונסיינים. עשינו איתם עבודה מאוד יסודית על איך לספר את הסיפור באופן שיהיה תואם בכל הפעמים, קצב דיבור מסוים, טון מסוים. זה המון חזרות. היה מאוד חשוב שלא תהיה הטיה אישית של כל שחקן ושחקן".

בניסוי/מופע שעסק בשאלה מדוע אנשים מתקשים יחסית לחוש אמפתיה כלפי אנשים מקבוצות חברתיות שונות מהם, עברה בתחילה כל קבוצת משתתפים מניפולציה בידי מדריכה. לחלק מהקבוצות נאמר כי אמפתיה היא משאב מוגבל, לחלק שמדובר במאגר בלתי נגמר, וחלקן עברו הדרכה בקריאת שפת גוף בהקשר של אמפתיה. לאחר מכן הוכנסו חלק מהמשתתפים אל התאים האישיים, שהיו בעלי דופן אחת שקופה, וחלקם התיישבו בטריבונות וצפו בראשונים, כששחקן או שחקנית מספרים להם את הסיפורים העצובים.

מדובר בחוויה אינטנסיבית מאוד, שעבור חלק מהמשתתפים שלא ציפו לה היתה אפילו קשה. בסוף הסיפור השחקן מציע לאדם שאיתו בתא שלוש אפשרויות: להיפרד בלחיצת יד, בחיבוק, או ללא מגע. כיאה לפסטיבל 'מקודשת', שמאפיין את עצמו ביצירה שנובעת מירושלים, השוני בין הקבוצות החברתיות הוא על בסיס אתני, כשחלק מהשחקנים ערבים וחלקם יהודים.
"
הניסוי בעצם בנוי על שלושה מדדים שלקוחים מתחום המופע", אומרת עמיר. "יש הדיווח של האדם ששומע סיפור בתא על מידת האמפתיה שהוא חש כלפי המספר, הדיווח של הקהל שצופה בהם בנוגע לשפת גוף שיכולה להעיד על אמפתיה, ומדד נוסף של השחקן שמדרג את האדם ששמע את הסיפור".

כל אחד מאלה ממלא שאלון מיד לאחר שהשחקן יצא מתא הסיפור. "מאוד מעניין לראות אם יש קשר בין החוויה של האדם שסיפר את הסיפור, האדם ששמע אותו והקהל", אומר חסון.

המדע מול האומנות
"
בהרבה מהעבודות שלי יש אלמנטים פסיכולוגיים ושיתוף של הקהל, כמו בעבודה 'כמיטב יכולתנו' לדוגמה", אומרת עמיר. "הרבה פעמים אמרו לי שזה מזכיר מחקר. אבל לא מזמן מישהי אמרה לי: 'במחקר יש שאלת מחקר, מדדים, מסקנות וכו'. אז כל עוד אין לך את אלה אל תגידי שאת חוקרת'. משהו באמירה הזאת אתגר אותי. הרגשתי שאומנות לא עומדת באמת במדדים כמותיים, ועניין אותי, לשלב ביצירה כלים אמיתיים של מחקר".

בצעד לא שגרתי החליטה עמיר לבצע מחקר אקדמי בפסיכולוגיה חברתית והצטרפה למעבדה לחקר רגשות בקונפליקט, בהובלתו של פרופ' עירן הלפרין, דיקן בית הספר לפסיכולוגיה בבינתחומי. "הסתכלתי על העבודות הקודמות שלה, וראיתי שם קונספטים שמאוד מתאימים למה שאני עושה בחקר אמפתיה בקונפליקט", אומר חסון, שהציע לעמיר לשלב כוחות. "שנה שלמה עבדנו באינטראקציה כדי לשלב בין המחקר למופע. יש בזה גם יתרונות גדולים, כי לתוצאות של מחקר שדה כמו 'הנחת יסוד' יש תוקף חיצוני גדול יותר מאשר לניסויי מעבדה ולסקרים אינטרנטיים שהרצנו. בנוסף, אנחנו יכולים למדוד את ההשפעה של החוויה האומנותית על אנשים".

"הבנו שאנחנו מתעניינים בדברים דומים", אומרת עמיר. "איך לגרום לאנשים להתעניין באנשים אחרים. מצד אחד המדע רוצה להיות נקי, מדויק. מצד שני, האומנות רוצה להימנע מלהיות שחור־לבן. זה המתח החיובי שחווינו ואנחנו מקווים שזה עובר גם לקהל". תוצאות הניסוי, אגב, יתקבלו במהלך השבועות הקרובים.

פסטיבל מקודשת יימשך במהלך הימים הקרובים עם הופעה חגיגית של אביתר בנאי, מופע מיוחד של עדי רנרט ואביב בכר, ליל 'שוטטות לבנה' המסורתי, ואירועים רבים נוספים.

ˆ פסטיבל 'מקודשת' ייחתם ביום שישי 15.9// לפרטים נוספים לחצו כאן.