הרב רגב. "מביאים אותנו לאסון קיומי". צילום: רפי קוץ

חזון השבת היהדות אל העם היהודי יוצא לדרך: ימים קשים עוברים על מנכ"ל תנועת חדו"ש (לחופש דת ושוויון), הרב אורי רגב. בתחילת השבוע שעבר הוא הביא למנוחת עולמים את אחיו שנפטר לאחר מחלה קשה. ימים ספורים לאחר מכן, כשפתח את מהדורות החדשות הוא השתולל מזעם כששמע שחוק המרכולים עבר ביום שלישי בכנסת. "אנחנו נמצאים בשעת חירום אמיתית", הוא מבהיר. "הממשלה הנוכחית פועלת על פי האיומים של החרדים ומוציאה אותי מדעתי".

שרשרת התלונות של רגב איננה מסתיימת בחוק המרכולים. פעם אחר פעם הוא מתרגז מהחלטות הממשלה. "לפעמים מדובר במתווה הכותל, לעיתים בהתפטרות של יעקב ליצמן בשל חילול השבת, והפעם מדובר בחוק המרכולים", הוא מדגיש. "אני מרגיש שהם מביאים אותנו לידי אסון קיומי".     

כדי להתמודד עם המצב הזה החליט הרב רגב לעשות מעשה - וניסח מסמך מיוחד שמתמודד עם כל סוגיות הליבה בתחום היהדות ומנסה לפתור אותן. על הרעיון חתמו כבר אנשי דת רבים, וגם ידוענים כמו השחקנים האמריקאים מייקל דגלאס ומים ביאליק. "מדובר בחזון הראשון שמציע גם פתרון מעשי לסוגיות הבוערות בנושאי דת ומדינה וגם מקובל על אנשי דת ורוח מכל הזרמים", הוא מסביר. "יותר מזה, אני לא חושב שאנחנו צריכים להילחם באופן פרטני על כל סקנדל אלא להגיע למתווה כולל שיפתור את הכל".

"תכתיבים סחטניים"

הרב רגב, שבאוגוסט הקרוב יחגוג 67 קיצים, הוא אולי גדול הלוחמים בממסד הדתי וחווה כמעט כל מאבק אפשרי בכפייה הדתית. כמנכ"ל המייסד של עמותת חדו"ש הוא לקח חלק פעיל בעימותי השבת בירושלים, ראה את היחס המידרדר לגרים ולגיורים, ואפילו נלחם בשערוריית מחירי הקבורה הדתית. "אינני נלחם בדת אלא בכפייה הדתית", הוא מבהיר.

אחרי שתיקה ארוכה החליט השבוע רגב לדבר. "המצביעים בעד הצעת החוק הם פוליטיקאים חסרי בושה וחסרי יושרה, אשר יודעים שלא רק שרוב הציבור מתנגד לחקיקה של כפייה דתית אלא שגם בוחריהם מתנגדים לה", הוא יורה. "סקרי חדו"ש כבר הראו כי 71 אחוז מהציבור היהודי תומכים בכך שאת ההחלטה על פתיחת מרכולים בשבת תקבל הרשות המקומית ולא שר הפנים".

הכתובת להאשמותיו גם היא איננה מפתיעה. "לא עקרונות חופש הדת ולא רצון הציבור מנחים את ממשלות ישראל אלא תכתיביהן הסחטניים של המפלגות החרדיות".

כן לשבת, לא לכפייה

רגב אומנם נולד בתל אביב, אבל את מרבית שנותיו הבוגרות העביר בירושלים והוא מגדיר את עצמו ירושלמי שורשי. ככזה, הוא מבין היטב שכדי לראות את המגמות המובילות במדינה בעתיד כל מה שצריך לעשות הוא להביט על עיר הבירה. השקפותיו בנושאי דת ומדינה התחדדו בעקבות מאבקי השבת השונים בבר אילן ובחניון קרתא. "אנחנו בעד הערך הנקרא שבת, אך מתנגדים לקדשו באמצעות כל סוג של כפייה", הוא אומר.

רגב מעורה בכל מה שקשור למאבקי הדת בעיר וער במיוחד לכך שבקואליציה של ראש העירייה אין נציגות לתושבי העיר הפלורליסטים. "אנחנו עלולים להגיע למצב שבו תימשך ההגירה מירושלים של הציבור הפלורליסטי, ואינני שולל אפשרות שנגיע למצב שבו החרדים יצטרכו לממן את עצמם".  

למרות דבריו האחרונים, רגב דווקא איננו סבור שיהיה שינוי של הסטטוס קוו העירוני. "חברי המועצה החרדים לא ימהרו לחוקק דברים שיפגעו בשוויון המקומי", הוא מצהיר. "הם מבינים שאחד השיקולים שצריך להנחות אותם הוא המצב שבו העיר הזאת תישאר לכולם".

"מאבדים את התפוצות"

אם חשבתם שחוק המרכולים מרתיח את רגב, חכו ותראו מה קורה כשהוא מדבר על הקפאת מתווה הכותל, שיצרה משבר עולמי חריף עם יהדות העולם. אם זה לא מספיק, רגב שמע את סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי תוקפת את יהדות התפוצות. "האמירות האלה שערורייתיות ובגללן אנחנו עלולים לאבד חלק גדול מן העם היהודי", הוא אומר

כתוצאה מהחשש הזה ניסח רגב בשיתוף עם הרב האורתודוקסי האמריקאי מארק אנג'ל חזון שבו הוא מנסה לעגן את כל סוגיות הדת והמדינה במסמך אחד. הדיבור על המסמך מעורר את רגב לחיים. אחרי פעילות רבת שנים נגד הכפייה הדתית על גווניה וסוגיה, הוא מרגיש שבפעם הראשונה הוא גם מציע פתרון מעשי למצב

המסמך מתומצת ומרתק. הוא נוגע בכל סוגיות הליבה הקשורות ליהדות ומציע התמודדות עם כולן. עד כה נראה כי הנוסחה של אנג'ל ורגב עובדת. מאות רבות של אנשים חתמו על המסמך, ובהם הרב דניאל הרטמן, עו"ד יזהר הס, פרופ' אמנון רובינשטיין, ואפילו השחקנים היהודים האמריקאים מייקל דגלאס ומים ביאליק

מאות רבות של אנשים חתמו על המסמך, ובהם הרב דניאל הרטמן, עו"ד יזהר הס, פרופ' אמנון רובינשטיין, ואפילו השחקנים היהודים האמריקאים מייקל דגלאס ומים ביאליק

כשרגב נדרש לסכם את הפסקאות החשובות במסמך, הוא מתמקד בנקודה אחת שמתפצלת לשלוש. "כמדינה יהודית, ישראל חייבת לטפח את מאפייניה היהודיים של המדינה. כמדינה דמוקרטית, ישראל חייבת להעניק שוויון זכויות לכל אזרחיה, ללא הבדל השקפה והשתייכות דתית. אך כדי להגיע אל היעד מדינת ישראל חייבת ליישם ערכי יסוד של חופש דת ושוויון זכויות וחובות".

הפתרון של רגב ברור: ממשלה ציונית שתפעל בנושאים הקשורים לדת ומדינה. על פתרונות בהידברות עם החרדים הוא איננו מסכים לשמוע. "אין שום סיכוי שהחרדים יסכימו לכל סוג של פשרה", הוא אומר ומדגיש שהוא מסכים לפשרות שונות. "אין לי בעיה להעניק פטורים לעילויים כדי שילמדו תורה, אבל גם צריך להבין ששיטת המכסות איננה יכולה לעבוד כיום. בקרוב מאוד 27 אחוז מתלמידי כיתה א' יהיו חרדים. מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה שפלח כזה של האוכלוסייה לא יתגייס".

התקווה של רגב היא שהסקרים האחרונים שמחזקים את כוחו של יאיר לפיד ומחלישים את כוחן של המפלגות החרדיות יתגלו כנכונים. "אני חושב שהדבר הכי חשוב הוא שנגיע למצב שבו יהיה ייצוג בממשלה לדעת הקהל הציבורית", הוא מסכם.