לורנט לוי. צילום: יואב דודקביץ'

אל הפגישה שלנו לורנט לוי מגיע בז'קט יוקרתי, אבל כמו ישראלי מלידה - הוא מגיע בלי עניבה. למי שעוקב קצת אחר הקריירה של המיליארדר שהגיח לחיינו מצרפת לפני עשור וחצי כמעט, מדובר במידע שהוא כמעט דרמטי. אחרי הכול מדובר בלוי שהוא האנטי־תזה הבולטת ביותר לאיש העסקים הישראלי. "באירופה מאמינים שהעניבה חוסמת את השכל מהרגש ומפרידה בין הלב ובין המוח", הוא מסביר.

"בישראל אין הפרדה כזאת בעולם העסקים, מכיוון שהכול מעורבב. לקח לי זמן להבין את זה, אבל היום אני יודע שהמשימה הקלה ביותר בעולם היא להיות איש עסקים ישראלי שעובד בחו"ל".

הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של מיינט ירושלים - כל החדשות המבזקים והעדכונים 24 שעות ביממה

וזו לא רק העניבה. אחרי שהספיק להשתלט על עולם האופטיקה, על הנדל"ן העירוני ועל כיכר המוזיקה, לורנט לוי התרגל לישראל. ביקורתו מרוככת יותר, והוא כבר יודע לנצור את לשונו במרבית המקרים הרגישים. "אני מרגיש שהמדינה שלנו מתקדמת לאט, אבל בטוח. אני מרגיש שכל אחד תורם את חלקו למען הצלחת המטרה שלנו כעם".

"משקפיים הם מוצר בריאותי"

לורנט לוי אינו סיפור סינדרלה. הוא נולד לפני 51 שנה וגדל בבית מסורתי ובורגני למדי באזור פריז. כבר מילדות הוא שהה באטליז של הוריו, והבין מה חשוב ללקוחות הצרפתיים. כשסיים את לימודי האופטיקה שלו בשנת 1991 הוא מיהר לפתוח חנות וליישם שם את הידע שצבר. "הבנתי שהלקוחות רוצים מוצרי יוקרה במחירים נוחים, וכך עשיתי", הוא משחזר.

ההצלחה היתה מהירה במיוחד, ובתוך שבועות לוי הצליח להחזיר את ההלוואות שלקח מהוריו ומהבנק כדי לפתוח את העסק. "ידעתי שאני צריך לחשוב באופן שונה מכל המתחרים, וזה עבד. הם אהבו את הרעיון והציפו את החנות. אחרי שלוש שנות פעילות כבר היו לי שלושה סניפים והבנתי שאני בדרך הנכונה".

כיום לוי מחזיק ב־530 חנויות אופטיקה שנפרסות על פני שבע מדינות. בשנתיים האחרונות הוא פתח גם בישראל שישה סניפים של רשת 'אופטיקל סנטר'. "חשוב לי להדגיש שאינני חנות לואו־קוסט אלא חנות שבאמת מקפידה על האיכות. אני מאמין שזו הדרך הנכונה ביותר להגיע אל הקהל הרחב ביותר של הלקוחות".

כיכר המוזיקה. צילום: שלומי כהן

לוי אינו מתכנן לעצור כאן. "כיום אני נחשב לאחת מ־20 הרשתות הגדולות בצרפת, אבל בתוך שנים ספורות אני מתכוון להגיע לעשירייה הראשונה. יותר מכך, אני משוכנע שגם בישראל אשתלט בקרוב על עולם האופטיקה", הוא מבטיח. "כאן התחלתי לאט עם שש חנויות בשנתיים, אבל כעת אגביר את הקצב, ואני מתכנן לבנות 70 סניפים של הרשת".

הבעיה של לוי עם עולם האופטיקה הישראלית היא המקצוענות של המתחרים, אבל עוד יותר מכך של הלקוחות. "צרפת היא מעצמה ללימודי אופטיקה, והדגש הראשון שמקפידים עליו בכל החנויות הוא העובדה שמשקפיים הם מוצר בריאותי. בישראל כולם מתייחסים רק למראה ולמחיר של המשקפיים, במקום להבין שזה הכלי שיקבע את הראייה שלהם בטווח הקצר ובטווח הרחוק".

מתווה לוי להעלאת יהודי צרפת

לוי מזכיר שוב ושוב את תבנית נוף מולדתו הצרפתית. אף שמדי חודש הוא מבקר שם בענייני עסקים, ניכר כי הוא עדיין נכסף ומתגעגע לתרבות שממנה הגיע. במקביל הוא מוסיף לעקוב בדאגה אחר מצבם של יהודי צרפת, שנמצאים במצב לא פשוט. "כיום יש 450 אלף יהודים בצרפת, ואני מעריך כי בתוך 30 שנה יישארו שם מעט מאוד יהודים. אני מניח שחלקם יתבוללו, חלק יהגרו למדינות אחרות, ואני מקווה שהרוב יגיעו לישראל", הוא מסביר.

יחד עם החיבה לאלה שנותרו בצרפת, ללוי יש ביקורת גדולה על קשיי הקליטה של העולים החדשים כאן בארץ. "אני מכבד כל עולה חדש, אבל אם אדם רוצה להגיע לישראל כדי לעשות עסקים הוא לא יצליח וגם אין לו סיבה להגיע לישראל", הוא יורה. "עם זאת, אם אדם מגיע למדינה כי חשוב לו לתרום למען התיקון הכללי, אז הוא ממלא את ייעודו והוא יהיה כאן מאושר".

לוי. "מפחד רק מאשתי והקב"ה". צילום: יואב דודקביץ'

נראה כי ללוי יש תוכנית מוסדרת שתעזור לקהילת יוצאי צרפת, לאלה שעלו ולאלה שעודם מהססים אם להגיע לישראל. "אני מתכנן לשכנע את אלה שמתפעלים את הסניפים שלנו באירופה לעבוד בסניפים שייפתחו בישראל", הוא חושף. "המטרה היא לגרום לכך שיהודים שהיססו אם לעלות לישראל בגלל הפרנסה יידעו שיש להם כאן מקום לעבוד. התיקון שלנו כעם הוא להתיישב בארץ ישראל וללמוד תורה, ואני מנסה לממש את שתי המטרות האלה".

"אצלי לא יעבדו בשבת"

ברגע הזה של הראיון לוי משתחרר. הוא מפסיק לדבר על עולם העסקים ומתחיל לדבר על עולם התורה שמקסים אותו - ועל החיבור הרוחני שיש לו עם ירושלים ועם ישראל. "התאהבתי בירושלים בגיל 16, ומאז תמיד חלמתי לעלות לישראל. לפני 13 שנה, אחרי שהעסק התייצב, החלטנו אשתי ואני לעלות לישראל עם הילדים, ומאז אני מתגורר בממילא".

מאז שעלה לישראל לוי התחזק עוד יותר באמונתו. הכיפה השחורה מתנוססת על ראשו והוא מרבה לדבר במונחים חסידיים וקבליים. "בישראל התחלתי ללמוד את התורה בצורה יסודית יותר. הבנתי שתיקון העולם שלי כבר אינו פרטי אלא כללי. בשל כך, אני מרגיש כי כעת עלי לדאוג לכל עם ישראל ולא רק ללימוד התורה שלי. אני משתדל להביא לאיחוד של עם ישראל, וגם לקרב את הגויים לקיים את שבע מצוות בני נח שעליהן הם מצווים", הוא מבהיר.

לוי כבר רגיל לסערות שאמונתו מעוררת. לאורך כל השנים הוא מקפיד לשמור על קדושת השבת בעסקיו. כשהוא רכש את הרסטו־בר ברחביה ההחלטה הזאת קוממה עליו רבים. העובדים, שמחו על ההחלטה, גרמו למסעדה המפורסמת לסגור את שעריה. "מי שעובד במקומות שלי צריך להבין שהוא לא יעבוד בשבת", הוא מסביר בתקיפות. "כל עסק יעבוד על פי ראות עיניו, אבל בעסקים שלי לא יעבדו ביום הזה. כך יהיה בכל מקום שאני אפעיל, בארץ ובעולם".

בנק לאומי. צילום: שלומי כהן

לוי איננו מסתפק בשמירה הקנאית על קדושת השבת. תוכניותיו נוגעות גם ללימוד התורה. "במאה השנים הקרובות אני חושב שהמטרה הגדולה ביותר של עם ישראל היא לימוד התורה. רק מי שמבין את התורה יבין את הקדושה של ארץ ישראל, ואת החשיבות של המעבר לכאן ושל המגורים פה. אלה שיורדים מן הארץ הם בדיוק אלה שאינם מחוברים ללימוד התורה".

כמעט כמו תמיד, החשיבה התורנית משתלבת עם עולם המעשה של לוי. כמי שכבר מזמן חולם בגדול, הוא מתכנן לפרוץ גם לעולם המלונאות. "אני מתכנן לבנות מלונות במושבה מגדל ובירושלים, שיעסקו ברוחניות, במוזיקה ובלימוד התורה. אני חושב שמדובר בקונספט שעוד לא קיים בעולם, ואני משוכנע שהעובדה שהמלון יהיה יוקרתי, אבל במחירים נוחים, תביא להצלחה של המקום".

בונה ירושלים והמקדש

עוד לפני המלונאות והאופטיקה, לוי, שניסה להיכנס לעולם המסעדנות, הוא בעיני עצמו בונה ירושלים. עוד מראשית ימיו בישראל הוא רכש מגרשים במרכז העיר ובונה בהם דירות יוקרה. על פי ההערכות, כמות הדירות שבבעלותו נושקת למאה. "מלבד ההיבטים העסקיים, אני יכול לומר שלא יכולתי לראות את האזורים האלה מוזנחים. אני חושב שמגיע לירושלים יותר דירות יוקרה".

לוי נהנה לעצב את הבניינים בעצמו, ולאחר שהוא מסיים את בנייתם הוא משכיר אותם לטווח קצר לתיירים שמגיעים לירושלים. בעיני רוחו, הוא מלונאי, על אף העובדה שעוד אין לו מלון משלו. "לא כל הדירות מיועדות לטווח הקצר, יש כאלה שאני משכיר גם לטווח ארוך, אבל בהחלט זו המטרה של הדירות שאני רוכש".

היתרון הגדול של לוי הוא החשיבה האסטרטגית שנדירה בנוף הישראלי. כשהוא מדבר בטבעיות על יעדים לשנת 2025 הוא רק מדגיש את ייחודו. "אני יודע היטב שלאחר שאגשים את כל חלומות הבנייה שלי בירושלים, ארצה להגשים את החזון שלי לבנות את בית המקדש השלישי. אין שום סיבה שזה לא יקרה", הוא מבהיר. "יש לנו מדינה וצבא, ואנחנו יודעים היכן לבנות את המקדש. חשוב לי להזכיר כי לא חלמנו לעלות לישראל בגלל וולדורף אסטוריה, אלא בגלל בית המקדש, ואין שום סיבה שלא נבנה בדרכי שלום את בית המקדש שיהווה בית תפילה לכל העמים".

הדברים האחרונים של לוי הם בדיוק אלה שמיצבו אותו כעוף מוזר בתרבות הישראלי. נראה כי אדם שנולד פה היה מבין את חומר הנפץ שדברים מן הסוג האלה יעוררו, אבל לוי מתעקש להשלים את הרעיון גם כשהוא מבין שהוא שוב עלול לצאת כתימהוני הדתי עם החזונות שיבעירו את המזרח התיכון. "זו המחשבה שלי, ואני לא רואה שום סיבה להתבייש בה", הוא מבהיר בחגיגיות. "רק חשוב לי להדגיש שבית המקדש צריך להיבנות בדרכי שלום".

מעשר כדי להתעשר

מדי שבוע לוי מתייצב במרכז האופטיקה שלו שברחוב לונץ ובודק בעצמו את הלקוחות הנכנסים לחנות. ספק אם מישהו מהלקוחות מבין כי האופטומטריסט החביב שבודק את עיניו נחשב לאחד האנשים העשירים בישראל, ועל פי ההערכות השונות שווה כמעט מיליארד יורו. "אני אדם פשוט. אין לי שום כוונות להשתנות. אני לא מתכוון להסתנוור מן העושר הזה, אלא רק לנצל אותו לכוונות טובות", הוא מדגיש.

קשה לעכל את לוי. מצד אחד, כוונותיו נשמעות אמיתיות ורציניות, אך במקביל ישראל כבר למודת ניסיון מאנשי עסקים נדיבים שהגיעו לישראל כדי לעשות סיבוב על הציבור המקומי. "אין לי שום כוונות להיכנס לפוליטיקה. לעולם לא אתרום שקל אחד לפוליטיקאי משום מפלגה. אני לא נכנס לכל המקומות הללו", הוא מבהיר נחרצות.

לורנט לוי. צילום: יואב דודקביץ'

התרומה של לוי לקהילה מתבטאת בעמותת האופטיקה שמנדבת מדי חודש אלפי זוגות משקפיים ומכשירי שמיעה לציבור הישראלי. "זה לא אני. התורה מצווה אותי לתרום מעשר ממשכורתי, וכך אני עושה. כל אחד יכול לתרום על פי משכורתו, ולשמחתי המשכורת שלי מאפשרת לי לתרום את המכשירים הללו".

ברגע הזה לוי נמלא בעצב. הוא נזכר ביום שבו פתח את העמותה והזמין את הוריו לבקר בישראל. כשהוא הסביר בכנס עד כמה חשוב לו לשלב את המבוגרים בתוך השיח המשפחתי ולספק להם מכשירי שמיעה, אימו התרגשה בקהל. יומיים לאחר מכן, היא נפטרה באופן פתאומי. "זה קרה לפני עשר שנים בדיוק. אני שמח שלפחות קיבלתי ממנה את ברכת העסק".

"רוצה להוסיף שמחה"

לפני ארבע שנים לוי הוכיח כי הוא מסוגל גם להתנתק מהחזות המנומסת שלו. כשהוא ראה שהעירייה מתעכבת בהנפקת אישורי הבנייה שלו בכיכר המוזיקה, הוא הביא שופלים משלו והחל לפעול במקום. ההחלטה אמנם עוררה את זעם העירייה והציגה שוב את לוי כהזוי, אבל בשורה התחתונה - הטיפול בענייניו זורז בצורה ניכרת.

היכולת של לוי להתנתק מרעשי הרקע ומחוות הדעת עליו מעוררת הערכה. עור הפיל שהוא גיבש במהלך שנותיו בישראל מתקלף רק כשהוא מדבר על כיכר המוזיקה שהוא רכש. הרכישה שלוותה בקשיים רבים מתחילה לשאת פרי ולוי אינו מנסה להסתיר את התרגשותו. הוא מקפיד שהפגישה תיערך במסעדת נחמן שבכיכר, והוא מקפיד לתאר שוב ושוב את בית הספר למוזיקה ועל הבר שעתידים להיפתח בקרוב. "הוא השקיע מאות מיליוני דולרים כדי להפוך את האזור מסלאם למקום יוקרתי, ובמקום שיעריכו אותו, תקעו לו מקלות בגלגלים", מסבירים מקורביו.

לפחות כלפי חוץ לוי אינו כועס על העירייה. "אני בטוח שסירבו לי כי לא ידעו מה אני רוצה לעשות שם. כל אחד פועל על פי יכולתו. רק עצוב לי שקצת התעכבו התוכניות שלי לשמח את הציבור הירושלמי, אבל אני יכול כעת להרגיע שכעת מרבית האישורים בדרך. מה גם שבתחילת השנה קיבלנו אישור מבית המשפט להשמיע מוזיקה בכיכר ואני בטוח שהפרויקט הזה, שנועד למען תושבי העיר, יוסיף לצבור תאוצה. אני מאמין גדול שהמוזיקה יכולה לשנות את היחסים בין בני אדם ולהוסיף שמחה".

המיליארדר המנגן

ביום ראשון האחרון לורנט לוי לבש את מעיל העור שלו, אחז בגיטרה ועלה לבמה שבכיכר המוזיקה. כבר בביצוע הראשון הוא הצליח להלהיב את הקהל עם השיר back in the ussr של הביטלס. “אני מודה שרק בישראל למדתי לשיר ולנגן, ומאז זו הפכה להיות האהבה הגדולה שלי. בכל פעם שאני יכול אני מגיע לכאן ושר”.

לוי לוקח ברצינות רבה את עסקיו וכל דקה ביומו מאורגנת היטב. יחד עם זאת, הוא דואג לבנות סדר יום שיאפשר לו לחיות באופן שלא יזניח את תחביביו. עוד מיומו הראשון בעסקים הוא מקפיד לעבוד רק במשך ארבעה ימים בשבוע. בנוסף, בשעה שבע בערב הוא מכבד את הטלפון ומקפיד להיות עם משפחתו. "פעמיים בשבוע אנחנו יוצאים לשחק כדורגל. זו ההנאה האמיתית בחיי", הוא משתף.

שבעה ילדים יש ללוי. מגיל 10 ועד 27. הוא עוד אינו יודע האם הם ימשיכו את עסקיו, אבל הוא מקפיד לעקוב אחר לימודיהם כדי לשמור על השכלתם. "כל צרפתי מביא איתו חינוך ועדינות, ולעיתים שאני רואה את המחברות של הילדים שלי ואני נחרד", הוא מספר. "כמה בלגן וקשקושים. בצרפת הייתי רגיל שכל עמוד מסודר ופה הכול בלגן".

בשנים האחרונות לוי מנסה ללמד אנשי עסקים צעירים כיצד להצליח במקום שבו תשעה מכל עשרה ישראלים נכשלים. הוא כתב ספר בנושא ומרצה לסטודנטים בכל פעם שמתאפשר. "אני חושב שלפני שאדם פותח עסק, הוא חייב להכיר את עצמו ולהבין שזה הכיוון שלו בחיים. אם הוא לא יעשה את זה, הוא יקרוס מהר מאוד מכיוון שזה לא הייעוד שלו".

האם לך אין פחד ליפול?
"אני מפחד רק משני דברים: מאשתי ומהקב"ה".