ספיר סבג. צילום: שחר תמיר

לספיר סבג (26) אין חבר קרוב או מכר שהוא לקויי שמיעה, אך בעבודת הגמר שלה היא בחרה להתמקד בחיבור ההורים לילדים לקויי שמיעה באמצעות כלי משחק. בפרויקט הגמר שלה בחוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסה, היא בחרה לייצר כלים שיעודדו את התקשורת וינגישו את שפת הסימנים להורה ולילד. למשחק היא קראה "ג'סטוי" (GesToy) - מחווה וצעצוע.

הפרויקט מציע מערכת כלים משחקיים - כל כלי משחק מעץ מייצג מילה ומלמד את התנועה שלה. הכלים מתלווים לשעת הסיפור, פעילות המשותפת להורה ולילד. "הבאתי את המילים שיצרתי שתוך כדי סיפור לומדים אותם ביחד ומשחקים איתם ביחד, ואז זה מעודד את התקשורת ויוצר אינטראקציה ביניהם. המטרה היא לא להעמיס על ההורה".

בשלב זה, מסבירה סבג, ישנם חמישה כלים מוכנים - 'צהוב', נשיקה, תירס, חתול וורוד. בתערוכה במכללת הדסה יוצגו כלים נוספים שנמצאים בשלב הפיתוח.

מי הקהל יעד שלך?
"אני מכוונת למשפחות שהילדים הם לקויי שמיעה, המטרה היא לא ללמד אותם את שפת הסימנים אלא לפתוח אותם לשפת הסימנים לתת להם פתח כדי שיכירו אותם, בצורה שהיא יותר נעימה".

איך נולד הרעיון לפרויקט?
"הכל נולד מתוך רצון שלי, השפה מאוד מרתקת בעיניי, אי אפשר לשקר בשפה הזו, צריך את כל הגוף כדי להביע את עצמך, זה מאוד ציורי. תמיד עניין אותי ללמוד את שפת הסימנים אבל אני עדיין לא יודעת אותה, למדתי קצת דרך הפרויקט".

במהלך העבודה היא מספרת שפגשה בחורה שהשתילו לה שתל שבלול באוזן. רק בגיל 15 היא הכירה את שפת הסימנים והשפה פתחה בפניה עולם אחר.  

בתמונה מטה, תוכלו לראות את הכלי שמייצג את המילה 'ורוד'.

ורוד. צילום: תמיר שחר

בתמונה מטה תוכלו לראות את הכלי שמייצג את הצבע 'צהוב'. זו התנועה שעושים כדי להגיד בשפת הסימנים את המילה צהוב.

צהוב. צילום: תמיר שחר

בתמונה מטה תוכלו הכלי שמייצג את המילה 'נשיקה'. 

 נשיקה. צילום: תמיר שחר

הכלים עוזרים ללמוד בעיקר את התנועה של היד, וכך ההורה והילד לומדים כיצד לעשות את התנועה.