שרה אוזירנסקי מחוץ לחנות. צילום: יואב דודקביץ'

הסוף העצוב של 'אופלטקה': בית המרקחת המפורסם והוותיק ביותר בעיר, שנוסד ב־1917, סגר בשבוע שעבר את שעריו. המקום שבו רקחו רבבות שפופרות של משחות רפואיות והומאופתיות, תכשירים וסירופים נתן מזור ליותר מארבעה דורות של חולים ירושלמים. מאז הסגירה הוצפה שרה אוזירנסקי, שניהלה את המוסד המפואר במשך עשרות שנים לצד בעלה הרוקח אמנון אוזירנסקי ז"ל, בעשרות טלפונים מלקוחות ותיקים מכל רחבי הארץ שביקשו להביע את צערם והשתוממותם על הסגירה.

ההחלטה לסגור היתה כלכלית נטו, שכן בשנתיים האחרונות פדיון בית המרקחת הלך ודעך, בין השאר בשל דרישות חדשות של משרד הבריאות. בעקבותיהן לא נותרה לאוזירנסקי ברירה אלא לסגור את המעבדה שתפסה קומה שלמה וסיפקה לאופלטקה עוגן של מוצרים ייחודיים ובלעדיים. עכשיו במקום בית המרקחת ייפתח בית קפה של רשת רולדין ומעליו שתי דירות המיועדות להשכרה.

שלמה ואמנון אוזירנסקי, שנות ה־50. "רוקח אידיאליסט שאהב את המקום". צילום: מהאלבום הפרטי

אוזירנסקי: "זה מצער מאוד, אבל הגענו למצב שכבר נאלצנו להביא כסף מהבית. יש לנו עובדים שנמצאים איתנו 30 ו־40 שנה, והכי 'צעירים' כאן הם כבר 20 שנה איתנו, כמו משפחה. עכשיו במקום לרקוח תרופות נרקח עסקאות נדל"ן. ניסינו בכל מאודנו לאפשר לשם ולמקום להמשיך, עם כל המוניטין, והיו כל מיני הצעות. ניהלנו השנה משא ומתן עם בית מרקחת אחר שהיה אמור להמשיך את המקום תחת אותו שם, אבל בסוף זה לא יצא אל הפועל. חבל".

היסטוריה רפואית

את בית המרקחת הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה ייסד בשנת 1917 אליעזר אופלטקה, שהיה מראשוני הרוקחים בארץ וממייסדי הסתדרות הרוקחים העבריים. בשנת 1950 רכש את העסק שלמה אוזירנסקי, והוא ניהל את המקום עד 1980. רבים ידעו לספר איך אוזירנסקי נהג להכין תרופות ולהעניק אותן לנזקקים ללא תשלום. בשנת 1967 החליט בנו אמנון, שסיים בינתיים את לימודי הרוקחות בעיר, להיכנס גם לתחום צמחי המרפא והרפואה המשלימה. כך קמה לה באופלטקה המעבדה המפורסמת של צמחי המרפא.

לאחר שאביו הלך לעולמו פנה אמנון אוזירנסקי, שהתמקצע בינתיים ברוקחות הומאופתית, לאשתו שרה וביקש ממנה להיכנס לעסק ולקבל עליה את האחריות על ניהול המקום. וכך היא עושה כבר 35 שנה. "אמנון היה רוקח אידיאליסט שאהב את המקום. החלום שלו היה שנפתח מעבדה ונייצר בה תכשירים לעזרת הכלל", אומרת אלמנתו. "המחירים והתמחירים עניינו אותו פחות. יש לנו תכשירים מקוריים שהוא רקח שהיו פריצת דרך וזכו לפרסום בכל הארץ, כמו משחת דרמל לגירויים בעור, חליטות תה מיוחדות להורדת לחץ דם וסירופ נגד שיעול בשם 'אלקסיל פרטולר'. אנשים קנו את זה שנים".

שרה אוזירנסקי בחנות. מרוקחות לנדל"ן. צילום: יואב דודקביץ'

לפני שבע שנים נפטר אמנון אוזירנסקי ממחלת הסרטן ושרה נותרה לבדה בבית המרקחת המפורסם ברחוב יפו, מול שוק מחנה יהודה.

רוקחים נדל"ן

בשנים האחרונות הפכה הפעלת בית המרקחת ליותר ויותר קשה. "הרבה דברים השתנו", מודה אוזירנסקי. "כבר לא יכולנו להחזיק מעבדה כמו שלנו. קנינו חומרי גלם בכמויות קטנות והציעו לנו להפוך למעבדה המרכזית לכל העיר. בסוף זה לא הסתייע. הנהלים החדשים של משרד הבריאות יצרו עוד קשיים. לפני ארבע שנים סגרנו את המעבדה והקומה השנייה נשארה ריקה, למרות כל ההשקעה שעשינו בהקמת חדר סטרילי ומעליות למוצרים. בסוף היא רק גררה הוצאות של ארנונה".

בלי העוגן של המוצרים המיוחדים לקהל שמחפש 'רפואה טבעית', בית המרקחת הוותיק איבד אט אט את היוקרה שלו. רבים מהלקוחות העדיפו לרכוש תרופות בבתי מרקחת רגילים ובאלה של קופות החולים. "שנים רבות קופת חולים מאוחדת ברחוב הטורים לידינו היתה מפנה אלינו את כל החולים שלה עם המרשמים", מספרת אוזירנסקי. "זה היה במרחק הליכה מהסניף הראשי וקיבלו אצלנו שירות מקצועי ואמין. אחר כך החליטו לפתוח שם בית מרקחת של הקופה, וזה כמובן פגע לנו בעסק.

"ההחלטה לסגור מתבשלת אצלנו כבר שנתיים ואיך ומה זה לא עניין פשוט. ניסינו להחזיק מעמד בכל הכוח, וזאת גם היתה הצוואה הרוחנית של בעלי. בשנת 1995 הציעו לנו לרכוש את הנכס. עד אז היינו במעמד של דייר מוגן בדמי מפתח. הלכנו על זה וגם שיפצנו את המקום. לא פשוט להחזיק חנות בסדר גודל כזה. התחילו עם 70 מ"ר, ועכשיו הגענו ל־240 מ"ר ועוד קומה של 120 מ"ר ומחסן בשטח של 45 מ"ר".

ארון התרופות. מוצרים ייחודיים. צילום: מהאלבום הפרטי

לקראת הסגירה השכירה לאחרונה אוזירנסקי את קומת בית המרקחת והמחסן התת־קרקעי לרשת בתי הקפה. בקומה שמעל יקדמו בקרוב בניית דירות להשכרה. הנכס האחרון שעוד נותר הוא השם והמותג, וכרגע לא ברור מה יהיה בסופו.

שרה אוזירנסקי: "אנחנו רוצים קודם כול להירגע ולהתאושש מהסגירה, שהיתה מורכבת וקשה גם מבחינה נפשית. בהחלט יש כל מיני רעיונות ובטח ננסה שהשם והמסורת ימשיכו איכשהו, וגם הפיתוחים הרפואיים הבלעדיים שלנו. יש פציינטים רבים שנשארו עכשיו אובדי עצות: הם היו רגילים למוצרים שלנו, שנתנו להם פתרון שלא מצאו בשום מקום אחר.

"אני מקווה מאוד שנצליח למצוא את הדרך הכי טובה לייצר את התרופות שעזרו לאלפי אנשים. היה לנו מקרה שבו מישהו היה צריך לעבור ניתוח להוצאת אבנים מהכליה. הוא פנה אלינו ובעלי הכין לו חליטת תה להמסת האבנים ולהקלה על הכאבים. הוא היה בהמתנה לניתוח חודשיים בערך, שבמהלכם שתה יום־יום את התה. כשהגיע מועד הניתוח עשו לו בדיקה מקדימה שגרתית וגילו לתדהמתם שאין אבנים ולא צריך ניתוח. יש המון סיפורים כאלה - חבל שכל זה ייעלם לבלי שוב".