המשרדים שנמכרו. בינתיים ממשיכים כרגיל. צילום ארכיון: שלומי כהן
עדות נוספת להידרדרות הכלכלית של מרכז העיר: 'מוניות ישראל', תחנת מוניות מהוותיקות ביותר בארץ והאחרונה שמצליחה להמשיך לפעול במרכז ירושלים - נקלעה לקשיים כלכליים ונאלצה למכור את הנכס ברחוב ההסתדרות 11 שבו פעלו משרדי החברה. עכשיו עברה החברה למעמד של שכירות בלבד ושכרה חנות ברחוב הלל 18, שתעבור הסבה למשרד, ומשם ימשיכו להפעיל את התחנה.

ב'מוניות ישראל' שקלו, בשלב מסוים, אף לסגור ולמכור את החברה, כולל המוניטין והשם, אך נכון לעכשיו החליטו להמשיך להפעיל את התחנה כרגיל.

45 נהגי מוניות 

כיום פועלים במסגרת התחנה 45 נהגי מוניות, שחלקם מחזיקים בשותפות בבעלות החברה. אך בעבר היה מדובר בתחנה בסדר גודל הרבה יותר משמעותי. צביקה אברמוביץ', אחד הנהגים הוותיקים ב'מוניות ישראל', החל לעבוד בחברה בשנת 1975 וכיום גם מחזיק במניה כאחד השותפים: "נאלצנו למכור את הנכס שבו החלה לפעול החברה לפני יותר מ־70 שנה. באיזשהו שלב חשבנו אולי אפילו למכור את החברה והמוניטין, אבל כרגע זה לא על הפרק. אם בהמשך יהיו הצעות ראויות אז בהחלט נבחן  את הנושא מחדש".

ספיישל מקום המדינה 

'מוניות ישראל' החלה לפעול בשנת 1949 והיא למעשה התאגדות רשומה שבה היו חברים מספר רב של בעלי מוניות פרטיים שייסדו את החברה, כאשר ילדיהם של המייסדים המשיכו בניהול ובקידום שלה. מספר בעלי המניות השתנה עם השנים ועד לפני כחמש שנים החזיקו בבעלות החברה כ־25 נהגי מוניות. כיום מחזיקים במניות בעלות של החברה 15 שותפים בלבד, רובם נהגי מוניות פעילים שירשו או רכשו עם השנים את המניות מהמייסדים.

תביעה ופיצויים

בשנת 2014 הגישה חברת המוניות תביעה בבית המשפט המחוזי נגד עיריית ירושלים על סך 7.2 מיליוני שקלים בגלל הפיכת רחוב ההסתדרות למדרחוב מספר שנים לפני כן, דבר שפגע קשות בפעילות המוניות והוריד את הפדיון באופן משמעותי.

בתביעה ציינה החברה כי סגירת הרחוב "הטילה על התחנה 'מצור' מכל צדדיה. היא נותקה מעורק התחבורה שלה, וכל הלקוחות שנהגו להגיע מרחבי מרכז העיר אל התחנה כדי ליטול בה מונית נאלצו להדיר את רגליהם ממנה. פעילות התחנה בהסעת נוסעים המגיעים אליה (להבדיל מכאלה המזמינים מונית ואינם מגיעים לתחנה) חוסלה לחלוטין, ולמעשה התחנה 'פונתה' דה־פקטו מהמקום

סגירת רחוב ההסתדרות (ורחובות נוספים במרכז העיר) היתה חלק מהמהפך שעבר על מרכז ירושלים, גם בשל הרצון לתת עדיפות לתחבורה הציבורית ובראשה הרכבת הקלה. אז הפך ההסתדרות למדרחוב, אלא שלתחנה לא נותר מוצא, שכן גם החלק המערבי של בן יהודה הפך למדרחוב -  כך שהיא היתה מוקפת מכל צדדיה ברחובות שבהם נאסרה כל תנועה של כלי רכב.

לבסוף נגמרה התביעה בפשרה ובתשלום פיצויים של העירייה לחברה בסך 1.6 מיליון שקל.
נוסף על הפעילות הרגילה שלה, בימים היותר טובים של התחנה היא החזיקה במכרז והפעילה במשך שנים לא מעטות את קווי שירות המוניות ממעבר הגבול בגשר אלנבי לירושלים.

אגב, את המקום של משרדי התחנה המקורית תתפוס בקרוב מספרה חדשה.