ראובני במשתלה. טעויות שנעשו לפני עשרות שנים. צילום: יואב דודקביץ'

היא נוסדה זמן קצר אחרי קום המדינה במה שהיה אז אזור ספר קרוב לגבול, בשולי המושבה הגרמנית. בימים ההם הסביבה הקרובה לא היתה בנויה כמעט, ומשפחת ראובני, שעברה למקום משטח ההפקר באזור שמואל הנביא, קיבלה שם שטח נרחב של 24 דונם והקימה בו משתלה. אחרי קרוב לשבעים שנה מתגייסים תושבים ופעילים חברתיים מכל רחבי העיר כדי לסכל את צו הפינוי שהוצא לבן המשפחה האחרון שעוד מפעיל את המקום.

היום היה אמור להיכנס צו הפינוי, אך בית המשפט החליטו אתמול לתת צו עיכוב ביצוע בתנאי שיופקד סכום ערבות בסך 50 אלף שקלים. כעת מנסים קבוצת הפעילים לגייס את הסכום.

עוד כשהיה ילד הגיע רחמים ראובני עם משפחתו למשתלה בקצה עמק רפאים, שבתוכה עומד עד היום הפילבוקס ההיסטורי המפורסם מימי המנדט הבריטי. גם כעת, כשהוא בן למעלה מ־80, הוא נאחז בעוז במשתלה ועדיין מוכר בה צמחים ועציצים. מהשטח הענק שהחזיקה המשפחה במקור נותרו רק דונם וחצי, אחרי שבמשך השנים הפקיעו רשויות המדינה והעירייה את רוב החלקה לצורך סלילת כבישים, הקמת בית כנסת רפורמי, מוסדות ציבור אחרים ועוד.

כל אותו זמן רישום הבעלות של המשפחה על הקרקע לא הוסדר. לאחרונה נזכרה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מחדש בשטח והוציאה לראובני הקשיש צו פינוי, שאמור להיכנס לתוקף ב־28 בחודש הנוכחי. כל הערעורים והפניות לערכאות משפטיות כבר נדחו ומדובר בפסק דין חלוט.

אף שמבחינה משפטית כל הדלתות כבר נסגרו, קבוצה גדולה של אזרחים התגייסו להציל את משתלת ראובני. כך נולדה לאחרונה התארגנות של אנשי מקצועות חופשיים, פעילי ציבור וחברי מועצה בניסיון אחרון למנוע את יישום צו הפינוי ולבטל - או לפחות לדחות - את הריסת המשתלה, מנימוקים הומניטריים.

הפילבוקס בלב המשתלה. צילום: יואב דודקביץ'

לצורך העניין נפתחה קבוצת ווטסאפ להצלת המשתלה וביום שישי האחרון התקיימה צעדת מחאה מהמשתלה עד למרכז המסחרי של המושבה הגרמנית. חברת המועצה לורה ורטון אף פנתה למנכ"ל רמ"י עדיאל שמרון בבקשה שישקול מחדש את ההליך ויעצור את הפינוי. גם הפעיל החברתי עזי נגר מגילה התגייס לנושא ומלווה את ראובני כבר שנתיים בכל ההליכים המשפטיים. עוד במגויסים: רואה החשבון רענן קופ והאדריכל גדי עירון.

"כולם כאן פולשים"

על ראובני, שכיום חי בגפו במשתלה, עברו ימים טובים יותר. עד היום הוא מתגאה בתרומתו לטיפוח משטח הדשא במגרש ימק"א ההיסטורי ובקשרי הידידות שנולדו אז בינו לבין מי שהיה אז יו"ר בית"ר ירושלים, נשיא המדינה הנוכחי ראובן (רובי) ריבלין. לימים הפך ריבלין לעורך דינו של ראובני וסייע לו להגיע להסכמות עם מינהל מקרקעי ישראל שאפשרו את המשך פעילות המשתלה עד היום.

"אם ראובני הוא פולש, אז כולם כאן פולשים", אומר נגר. "הוא היה שם מקום המדינה. אנחנו ניאבק למענו ונגיע לכל מי שצריך. היו הרבה בעיות בהליכים שניהלו נגדו ובדרך היו גם אנשים שכביכול באו לעזור לו ובסוף רק עשקו אותו ופגעו בו. לפני שלושה שבועות לקחתי אותו לעירייה כדי לבדוק מה עוד אפשר לעשות. צריך שעוד הרבה אנשים יתגייסו".

ראובני בצעירותו. צילום: מהאלבום המשפחתי

גדי עירון: "אני מכיר את רחמים מאז שהגעתי לעיר לפני ארבעים שנה. במשך השנים הוא ויתר על הרבה הזדמנויות להעביר את השטחים שברשותו לידי יזמי בנייה. היו קבלנים שהגיעו עד אליו, וכידוע הקבלנים הירושלמים מסוגלים להשיג כל אישור שהם חפצים בו. אבל רחמים לא גילה בזה עניין. כל מה שהיה אכפת לו זה החממה והמשתלה. הוא רוצה להמשיך להיות שם וצריך לכבד את רצונו".

תקדים ליפתא

גם יוני יוחנן, שהיה בין מובילי המאבק למען ההכרה בזכויותיהם של תושבי ליפתא, התגייס למען ראובני. עם זאת, להערכתו התקדים של 13 המשפחות בכפר הנטוש בכניסה לעיר, שקיבלו פיצויים נאים בתמורה לפינוי מבתיהן לצורך הרחבת כביש הכניסה לעיר, לא יחזור כאן. "לתחושתי הרשויות לא סופרות את רחמים", הוא מסביר. "בליפתא היינו קבוצה וזה נתן לנו יותר כוח וגם אילץ את כולם להתייחס אלינו. שר האוצר לא היה יכול לתת הטבה או להכיר בזכויות ולתת פיצויים לאדם בודד

"לצערי, בכל השנים הרבות הללו ראובני לא התנהל נכון משפטית, אבל עדיין זאת לא סיבה לפנות אותו. בשנות ה־50 היו מפרסמים מודעה קטנה בעמוד צדדי בעיתון על הסדרת רישום קרקעות במינהל במקום זה או אחר. מי שלא היה משכיל ולא קרא עיתונים ולא חיפש את זה במיוחד - לא ידע על האפשרות הזאת. עכשיו סתם נטפלים אליו. זה עצוב וקורע את הלב. מה בסך הכול הוא מבקש? הוא מוכר שם איזה שני עציצים ביום וקונה בזה לחם ותה. לא נשאר לו כלום. ועל זה באים עליו? אני הולך איתו לכל מקום שאפשר בניסיון לעצור את זה ברגע האחרון. אפילו נפגשנו השבוע עם עופר איובי בעירייה. ננסה כל מה שאפשר לעשות, אבל צריך כאן נס".

המתחם בשנות ה־50. שטח חקלאי | צילום: מהאלבום פרטי

רענן קופ מלווה את ראובני כבר ארבע שנים ומשוחח איתו מדי יום בטלפון, הוא גם היה זה שיזם את פתיחת קבוצת הווטסאפ להצלת המשתלה ומנסה לגייס עוד ועוד פעילים. "מה בסך הכול מבקשים כאן? שיתנו לו עוד כמה שנים במשתלה, שיתנו לו לחיות. כשמשפחת ראובני הגיעה לשם בהנחיית המדינה ובעידודה זה היה סוף העולם שמאלה. הם החזיקו שם את האדמה, בשטחים שהוגדרו חקלאיים בכלל. אז נכון שהוא טעה כשבימים שבהם כל הסדרת הרישומים והחכירה היתה עולה לו גרושים הוא לא הסכים. הוא לא הבין אז למה לשלם על משהו שכבר היה שלו, לפי שיטתו. זה מקרה קלאסי שצריך ללכת בו לפנים משורת הדין ולמצוא דרך להשאיר אותו במשתלה כל עוד הוא פעיל ועצמאי. זאת בקשתו היחידה".

גם במועצת העירייה נעשים מאמצים למען ראובני. לדברי ורטון, "חמישה חברי מועצה כבר חתמו על המכתב שהוצאתי למען ביטול צו הפינוי למשתלה. להרבה אנשים לא ברור איך ייתכן שמישהו מחזיק עשרות שנים בקרקע ואין לו בסוף שום זכויות מוקנות. מעבר לזה, ברור שהצד האנושי פה מצריך התחשבות של כל הרשויות. זה מקרה הומניטרי חריג. ולא יקרה שום דבר אם הפינוי יידחה בכמה שנים. אין כרגע למקום שום תוכנית בנייה ולכן אין כאן שום צד שייפגע מביטול צו הפינוי".