שוק מחנה יהודה. צילום: שלומי כהן

"השוק פועל יפה וימשיך להיות מקום בילוי פורח. צריך לשמור על הרוח הצעירה שלו ולאפשר למקום לפעול עד השעות המאוחרות של הלילה". האמירה המפתיעה הזאת היא של ראש העירייה משה ליאון, שבראיון מיוחד למיינט ירושלים ו'בונוס' על האתגרים של המגזר העסקי בעיר מנסה להסביר איך יביא לפתיחת עוד עסקים ויקל על הסוחרים הקיימים, כשלצידו מנהל האגף לקידום עסקים אמיר חכימיאן.

סדר היום העסקי של ליאון כולל הגדלה של הכנסות העירייה על ידי ריבוי מספר העסקים בעיר והפיכת המגזר העסקי למנוף מרכזי בכלכלה העירונית. לשם כך הוא מצהיר על תמיכתו בהכנסת מקומות בילוי וחיי לילה גם לאזור תלפיות. כמו כן בכוונתו לרכז לדבריו מאמצים ומשאבים כספיים להחייאת מרכז העיר והוא מתכנן גם לשנות את המרחב הציבורי המוזנח כיום באזור התעשייה עטרות.

מעבר לטיפוח העסקים הקטנים, ליאון מצהיר שהוא ינסה להביא לבירה גם חברות גדולות ומותגים מובילים. "אני לא רוצה להתייחס למה שהיה לפני, אבל אין ספק שהעובדה שאיקאה לא הגיעה לירושלים היא הפספוס הגדול ביותר שהיה כאן", הוא אומר. "הם היו צריכים להיות פה".

'שוק חופשי'

המהפך שעבר השוק בשנים האחרונות, שהיה למתחם בילוי צבעוני ואותנטי בשעות הלילה, הוא בסך הכול ברכה לעיר. עם זאת, גם הבליינים שמגיעים לשם ערים לבעיות, שכוללות מקומות לא מוסדרים, ברים ללא שירותים ומחסור בחניה. הסוחרים מתלוננים מצידם על רחובות מלוכלכים שמחכים להם כשהם מגיעים לעבודה. ואילו החרדים, בראשות סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, היו שמחים בכלל 'לסגור את הבסטה' על הברים בשוק

שוק מחנה יהודה. צילום: רפי קוץ

אין לכן פלא שבעירייה מתמודדים עם דרישות שהיא תכתיב בעצמה את תמהיל העסקים באזור ותאשר רק שיעור מסוים של מקומות בילוי. ליאון מקבל את הרעיון בעירבון מוגבל מאוד. "רישוי עסקים, ניקיון ופעילות עירוניות נוספות בהחלט כן", הוא אומר, "אבל אני נגד הסדרה והתערבות בנושאים כמו תמהיל. כמו כל מתחם עסקי, גם מחנה יהודה צריך להיות 'שוק חופשי' ללא התערבות בירוקרטית כלשהי. השוק פועל יפה. אדרבה - אם כבר אז מה שצריך זה ליצור רצף מהשוק למרכז העיר, עד נחלת שבעה, וכך להחיות את מרכז העיר ולהחזיר אותו לימים הטובים".

המסלול המהיר

אין פלא שמנהל האגף לקידום עסקים בתשעת החודשים האחרונים, אמיר חכימיאן, מאמץ בשמחה את האג'נדה העסקית של הבוס החדש שלו. השניים באים מאותו רקע מקצועי, כרואי חשבון בהכשרתם שמכירים את הענף העסקי גם מהצד של הדוחות הכספיים

"ליוויתי בתור רואה חשבון פרטי המון עסקים בעיר, וגם עמותות ורשתות קטנות, ואני מכיר מקרוב את ההתנהלות ואת הקשיים הרבים שבעל עסק צריך להתמודד איתם ביומיום", אומר חכימיאן. "בעירייה אנחנו שואפים לתת לו כתובת שבה הוא יכול לקבל עזרה והכשרה מקצועית ולהוריד חסמים וכשלים".

חכימיאן. צילום: יואב דודקביץ'

בתחילת ינואר נכנסו לתוקף ההנחיות החדשות של הרפורמה הכלל ארצית ברישוי עסקים, שבמסגרתן הוארך באופן משמעותי תוקפם של רשיונות עסק. באגף לקידום עסקים לא מסתפקים בזה ומכניסים בימים אלה חידושים נוספים. בין היוזמות הללו אפשר לציין את המעבר לשני מסלולים לרישוי עסקים: מסלול אחד פשוט לרוב היזמים והסוחרים, והשני מורכב למקרים מסובכים יותר. בנוסף עומדים להקים שם מחלקת גישור עסקי ללא תשלום ומחלקת שירות לקוחות במסגרת השינוי הארגוני שעובר האגף.

"היעד שלי ושל ראש העירייה הוא להגיע למצב שבו במסלול הרגיל לעסק פשוט יופק רישיון בתוך חמישה ימי עבודה. זה בהחלט אתגר. ההפרדה לשני מסלולי רישוי נועדה כדי להקל על כל הצדדים וגם כדי להתמקצע. ברור לכול שעסקים מורכבים כמו בתי מלון ואולמות אירועים לא יכולים להוציא רשיון עסק בתוך ימים ספורים, אבל כל השאר בהחלט כן. זו המטרה הגדולה שלנו", אומר חכימיאן.

איך פועל הגישור בין העסקים?
"בין עסקים שכנים מתעוררים לא פעם סכסוכים ומחלוקות, ולא הכול צריך להגיע לבתי משפט, בעלויות גדולות ועם סחבת של שנים. הגישור הוא שירות חדש שהשקנו לפני כמה חודשים. היה לנו עכשיו מקרה של שני מתחמים עסקיים בתלפיות שבכל אחד מהם יותר מ־20 עסקים, והיתה ביניהם מחלוקת על התשלומים לריבוד הכביש המשותף להם ועל הסדרת חניות ועוד כמה דברים. זה היה תקוע ופגע בלקוחות וגם בפעילות המסחרית. עכשיו המחלוקת נפתרה בהליך שלנו, שהוא שירות ללא תשלום שהאגף מספק. אני קורא לעסקים שיש להם בעיות מול עסק אחר להגיע ולהיעזר בנו. זה כלי חשוב".

לאן נעלמו ה'בידים'?

בשנתיים האחרונות החל פיילוט של קידום עסקים דרך 'בידים' של בעלי עסקים. מדובר למעשה במסגרת של עמותה שמקימים סוחרים במתחם זה או אחר ודרכה הם יכולים לקבל מימון מהעירייה לפעולות שיווקיות שלהם, באמצעות חברת עדן. השיטה נולדה בהכרזות חגיגיות לפני כשנתיים, ומאז נראה שהיא התפוגגה.

"כרגע זה מוקפא באמת", מודה חכימיאן. "בקרוב נגיש לראש העירייה עבודה מסודרת על הפעילות הזאת ומה אפשר לקדם דרכה. זה בהחלט מרכיב משמעותי שיכול לשפר את הפעילות של כל עסק ועסק".

צילום: אדווה חולי

אז מה קרה?
"היתה יותר ויותר זליגה של עסקים שלא היו חברים בביד, לא השקיעו כסף אבל קיבלו שירותים ונהנו מהפעילות הכוללת. העסק הטרמפיסט. כך קרה שרוב התקציב הגיע מעדן ולא מבעלי העסקים, ומספר מצומצם של עסקים שילמו בזמן כשכל העסקים הקרובים להם לא היו מעורבים כלל. צריך ללמוד ולראות איך מתמודדים עם זה. יש גם אפשרות שהביד ייבנה לפי סוג העסק ולא לפי הרחוב שבו הוא נמצא. אני מקווה שנמצא לכך את הפתרון הראוי".

מה בנוגע למסחר במזרח העיר?
"אנחנו רואים חשיבות גדולה בעזרה לקידום העסקים במזרח העיר. השתתפתי בעשרות סיורים מקצועיים ויש לצורך זה תקציב ממשלתי רב־שנתי של 20 מיליון שקל לחמש השנים הבאות. אנחנו פועלים בשיתוף החברה לפיתוח מזרח ירושלים למען פתיחה מחדש והשכרה של חנויות רבות שכרגע עומדות ריקות וסגורות בכפרים ובמזרח העיר, ונעשה את זה באמצעות פיתוח התשתיות שם והסדרתן. דלתות האגף תמיד פתוחות בפני כל בעל עסק בעיר".

בשנה שעברה יזמתם מבצע שבו מימנתם חידוש חלונות ראווה במרכז העיר. מתוכננים עוד מבצעים כאלה?
"בהחלט. בחודש הקרוב נפרסם שורה של מענקים ועזרה במימון לעסקים שיעמדו בקריטריונים בנושאים שונים. למשל, ניתן לבתי עסק סיוע בהחלפת הכיסאות והשולחנות שלהם שמוצבים ברחוב, נעניק סיוע של 50 אחוז לסגירות חורף רב־עונתיות, ונעזור שוב גם לשדרוג חלונות ראווה".