תחנת הרכבל אל הכותל. הדמיה: הרשות לפיתוח ירושלים

לא הרבה יודעים, אבל ביום שני בשבוע שעבר נפל דבר בעיר. הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) הפקידה את התוכנית לקידום הרכבל לכותל בוועדה לתכנון ובנייה של התשתיות הלאומיות (ות"ל) ונתנה את האות לקרב הגדול של התושבים הזועמים. "מרגע הפקדת התוכנית יש לנו 60 יום שבהם נוכל להציף את הוועדה בהתנגדויות כדי להציל את ירושלים ואת סילוואן מבעירה", מסביר עו"ד סמי ארשיד, שמייצג את תושבי סילוואן.

ההפקדה, שהגיעה לאחר דחיות רבות, מקרבת עוד יותר את פרויקט התיירות, שצפוי לשנות את פני התחבורה בירושלים. למי ששכח, הרכבל אמור להיות נוסחת הקסם שתהיה אטרקציה לתיירים ותספק מענה תחבורתי למאות אלפים מתוכם שמסתובבים בעיר העתיקה מדי שבוע. "בחזון שלנו, אדם ייקח רכבת קלה עד גן הפעמון, ומשם הוא ייקח רכבל עד העיר העתיקה", מסביר אייל חיימובסקי, מנכ"ל הרל"י.

האופטימיות של חיימובסקי מרגשת, אבל מיום ליום מתרבות התהיות באשר למהות הרכבל

בהרל"י מסרבים לספק מידע בנוגע לכדאיות הכלכלית של הפרויקט, ויותר מכך - קיים החשש שבמקום לפתור את מצוקת החניה הרכבל רק יסתום את אזור החאן ומתחם התחנה. "הסיבה לחוסר הפרסום, היא העובדה שאנחנו במכרז, וכל פרסום כזה, עלול לפגוע במכרז". מבהירים ברשות הפיתוח.

הרכבל. הדמיה: הרשות לפיתוח ירושלים

"הרכבל אמור להעלות 3,000 אנשים בשעה. אותם אנשים צריכים לחנות במתחם התחנה כדי להגיע לשם. האם יש במתחם כל כך הרבה מקומות חניה ולא ידענו על כך?", תמה יונתן מזרחי מ'עמק שווה', שהיה מן העותרים שהגישו בשבוע שעבר עתירה נגד הרל"י ומשרד התיירות בטענה כי הם מסתירים את הסיבות האמיתיות לפרויקט.

"ורק עם התושבים איש לא דיבר"

קל להתאהב ברעיון הרכבל. גם ההבטחות שמספקת הרל"י נשמעות קסומות. על פי החזון שלהם קרון ירדוף קרון, וכך מדי 12 שניות יפליגו להם עוד עשרה נוסעים לסיור שמיימי וקצר מעל העיר העתיקה. "מדובר ברעיון שמסתובב בעיר כבר חמש שנים, ורק במאי האחרון הממשלה אישרה מימון של 200 מיליון שקל לתקצוב הרכבל", מסבירים תושבי סילוואן. "זו החלטה שגויה שמהווה תקדים שללא כל ספק יעורר התנגדות וביקורת בינלאומית", מוסיף האדריכל משה ספדיה.

ספדיה כבר מספיק מנוסה כדי לדעת שמדינת ישראל לא תקשיב לתושבי סילוואן, שמעל ראשיהם ירחף הרכבל. "לא היינו חלק מהתהליך. הרכבל יעבור מעל הראש שלנו, ואינני מדבר על הגדרות שוודאי ייבנו סביבו ועל אורח החיים של התושבים שיינזק מהתהליך. הזכות לפרטיות וזכות הקניין נפגעות כאן באופן אנוש", מבהיר עו"ד ארשיד

ספדיה. צילום: אלכס קולומויסקי

עו"ד ארשיד רותח בימים האחרונים. הוא משוכנע שהעובדה שאיש בהרל"י לא התייעץ עם התושבים מלמדת על הכוונה האמיתית בבניית הרכבל. "אם היו רוצים שגם תושבי סילוואן יעלו על הרכבל וייהנו ממנו - היו מדברים איתנו. הבעיה היא שהמטרה האמיתית היא להפוך את החיים שלנו לגיהינום ולהרחיק אותנו מהאזור של הרכבל, שהוא גם אזור המגורים שלנו".

בסילוואן מבטיחים להילחם בתוכנית בכל דרך. "אנחנו נדאג שגם אם במדינת ישראל מתעלמים מהצרכים שלנו, בעולם יקימו קול מחאה עצום. בדיוק כמו שהזכיינית הצרפתית לא הסכימה לקדם את הרכבל, כך כל חברה בינלאומית שתתקרב לכאן תברח מפה מהר מאוד", מסביר אחד התושבים. "הם בטח מתכננים לגדר את כל האזור. אנחנו לא נעבור לגור בגטו".

חיימובסקי מתקשה להתרגש מהטענות של עו"ד ארשיד ומוסיף להגן על היוזמה השאפתנית של הרל"י: "ההפך הוא הנכון. תושבי סילוואן ייהנו מהשימוש ברכבל בדיוק כפי שקורה כיום לתושבי בית חנינא ברכבת הקלה. אנחנו דואגים שה'דפו', מרכז התחזוקה וחניית הלילה של הקרונות, יהיה תת־קרקעי ויוקם מתחת לתחנה המתוכננת באבו־תור ליד גן העיוור. התחנות עצמן יהיו בגובה של שתי קומות בלבד ועיקר האלמנטים יהיו מזכוכית".

השאלות הקשות

'נשק יום הדין' של תושבי סילוואן הוא סרטון מוקלט של ראש העירייה משה ליאון, שמבהיר שהוא תומך ברעיון הרכבל רק אם מדובר ברעיון שישפר את מצב התחבורה בירושלים. מאז ועד היום, בהרל"י ניסו להבהיר בכל דרך כי המטרה המוצהרת של הפרויקט היא לשפר את מצב התחבורה בעיר העתיקה.

על דבר אחד אין עוררין: מצוקת התחבורה בעיר העתיקה קשה מנשוא. מאה אלף איש נכנסים מדי יום אל האזור, ומרביתם נתקעים במשך שעות רבות בפקקים ובתחבורה הציבורית לא יעילה. "חיפשנו דרכים שונות, אבל רק הרכבל יפתור את בעיית המצוקה באופן שלא יתסיס את כל האזור ובמחיר זול. כל תוכנית אחרת תארך שנים, ואילו הרכבל יכול לצאת לפועל בתוך שנתיים", מסבירים בהרל"י. "אנחנו גם לא צריכים בעבורה שטח רחב מדי, ואין לנו ספק שהיא תפחית ב־50 אחוז את השימוש בתחבורה הציבורית".

הרכבל. הדמיה: הרשות לפיתוח ירושלים

מפתה לקבל את העמדה הזו של הרל"י, אך סימני השאלה גדלים ככל שהתוכנית קורמת עור וגידים. בצוות תוכנית אב לתחבורה, שאחראית על כל דרכי הנסיעה בירושלים, מודים בפה מלא שהם אינם בונים על הרכבל ככלי תחבורה. אין להם מושג מי יתפעל את הקווים והם אפילו אינם יודעים מה יהיה המחיר שייגבה עבור נסיעה

"יש שאלות לא פשוטות שעולות מן הפרויקט. האם הרכבל יעמוד ברוחות וכיצד הוא יפעל אם ימגנו אותו", מסבירים שם. "מצד שני, האם מה שמתאים ללונדון לא מתאים לירושלים?"

אם זה לא מספיק, בעוד בהרל"י מתעקשים כי הפרויקט צפוי לפתור את בעיית הנגישות לעיר העתיקה, במשרד התחבורה רק הוסיפו עוד קווים שיפעלו באזור והותירו את משרד התיירות לדאוג לתקצוב הרכבל. "ביום שייבנו הקרונות משרד התיירות לא יוכל לתקצב את תפעול הרכבל, ואז לא ברור שיהיה משרד שידאג לשמונת מיליוני השקלים הדרושים לתפעול השוטף שלה", מבהירים ב'עמק שווה'.

בכיר במשרד התחבורה מנסה לנחם, אך מדאיג עוד יותר. "אסור לשכוח שבמקרה שנראה שהרכבל איננו תורם לירושלים נוכל תמיד לפרק אותו. אומנם מדובר בעלות לא זניחה בעבור משלמי המיסים, אבל בוודאי נמוכה יותר בהשוואה לפירוק תוואי של רכבת".

"הפקרה של עיר היסטורית"

מי שיכולה בהנפת קולמוס אחת למנוע את בניית הרכבל זו רשות הטבע והגנים. "מדובר בפרויקט שעובר על גן לאומי. ללא האישור שלנו איש לא יוכל לקדם את הפרויקט הזה", מסביר האדריכל זאב מרגלית, מנהל אגף שימור ופיתוח ברשות. "אני יכול להעיד בכנות כי גם אנחנו מודאגים מהפגיעה הנופית באזור גיא בן הינום". 

על אף הדברים, ברשות הטבע והגנים נוטים לחתום על האישור לבניית הרכבל. "אם יוכיחו לנו שמדובר בהסעת המונים שתעלה בהתאם ותנקה את כל שאר התחבורה מן העיר העתיקה, אנחנו נתמוך בפרויקט. אנחנו מודעים שאולי אנחנו מוותרים פה על דברים שחשובים לנו, אבל חובה לזכור שיש משמעות עצומה שבמקום הזיהום הנוכחי ייבנה מדרחוב אמיתי שישפר את איכות החיים בעיר העתיקה".

בהתאחדות האדריכלים יוצאים בחריפות נגד הפרויקט ויזמו מכתב בנושא. "אנחנו דוחים בתוקף את היוזמה להקים רכבל אל העיר העתיקה בירושלים, שפוגעת במעמדה כעיר עולם, בערכי המורשת שלה, בתושביה ובאוהביה בארץ ובעולם. אין ברחבי העולם תקדים שבו הפקירה עיר היסטורית את תחומי האזור המוכר כאתר מורשת היסטורית - לפיתוח מהסוג שהוצג בהצעה".

גם ספדיה, שהגה את תוכנית ספדי המנוחה, משוכנע שבמשרד התיירות לא מספרים לנו את כל האמת. "ללא סבסוד משמעותי ובלתי סביר, עלות הנסיעה ברכבל תרתיע את כל המשתמשים בו, למעט תיירים וצליינים שיראו בנסיעה בו חוויה. טענת משרד התחבורה שלפיה עלות הנסיעה ברכבל תשתווה לעלות נסיעה רגילה באוטובוס או רכבת קלה לא גובתה בנתונים כלשהם".

במועצה לשימור אתרי מורשת ירושלים נחושים להילחם בתוכנית. "מדובר בתוכנית שתהרוס את העיר העתיקה כפי שאנחנו מכירים אותה היום. מאז 1917 איש לא העז לפגוע במבנים שבעיר, ולפתע מנסים לשנות פה את האזור. כל מדריכי התיירים מסבירים שהם לא יגרמו לתיירים להתפצל ברכבל, מה שמעלה עוד יותר את הסברה שמדובר בארגון ימין אחד שמסובב את כל ירושלים על אצבעו הקטנה", מבהיר היו"ר, ישראל (לוליק) קמחי.

אלע"ד לעד

ארגון הימין שעליו מדבר קמחי הוא עמותת אלע"ד. החשש מתבסס על העובדה שלרכבל צפויות להיות ארבע תחנות, שלוש שימושיות ועוד אחת תפעולית. הראשונה תהיה במתחם החאן ואילו האחרונה תהיה במתחם קדם, שבו העמותה מתכוונת להקים מוזיאון חדש

צירוף המקרים הזה נראה חשוד למדי לארגוני השמאל הוותיקים. "העובדה שהתייעצו עם העמותה לפני אישור הרכבל רק מחזקת את החשד הזה. יכלו לבחור עשרות מקומות אחרים שבהם ניתן לקבוע את התחנה הסופית. אין דרך להבין אחרת את הלהיטות של משרד התיירות להקים את הרכבל", תוקפים ב'עמק שווה'. 

גם תושבי סילוואן רותחים על הקשר האפשרי לעמותת אלע"ד. "כבר שנים רבות העמותה פועלת בתוך הכפר. אני מוכרח להודות שעד עכשיו לא ראינו טוב מכל הדבר הזה", מסביר ארשיד. בהרל"י מכחישים כל קשר בין הרכבל לבין עמותת אלע"ד. "ההפך הוא הנכון", מדגיש חיימובסקי. "המדינה מפקיעה את הקומה העליונה מהמבנה של אלע"ד ובונה עוד קומה. שתי הקומות יהיו בבעלות המדינה. המפעיל של הרכבת יוכל לעשות בהן שימוש כמו בכל שאר התחנות המצויות על קרקע עירונית שבבעלות העירייה".

מעמותת אלע"ד נמסר כי אין לה כל קשר לפרויקט הרכבל.

"הכול פוליטי"

ביום שלישי שעבר הגיש ארגון 'עמק שווה' לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה מינהלית נגד הרל"י ונגד משרד התיירות בתואנה כי הם מסתירים מן הציבור את הסיבות האמיתיות לרעיון הרכבל. "בית המשפט מתבקש להורות למשיבים להעביר מידע אשר הם מסרבים להעבירו", נכתב בעתירה.

בארגון מבקשים לקבל את המסמכים שקבעו שהרכבל הוא החלופה הטובה ביותר ועוד מסמכים המחשבים כמה אנשים באמת ישתמשו ברכבל מדי יום. כמו כן בעתירה נדרשים הגופים השונים להציג את מודל הכדאיות הכלכלית של הפרויקט. "אנחנו יודעים שיש דוח כזה, אך הוא עדיין מוסתר מעיני הציבור", מסבירים בארגון. "אנחנו משוכנעים שחובה על הציבור לדעת את כל התהליכים שקדמו להחלטה".

מנגד, בהרל"י ובמשרד התיירות לא מפגינים דאגה מהעתירה. "כל העתירה היא פוליטית. מדובר בארגון שמאל קיצוני שנסמך על תרומות האיחוד האירופי. כל הדיבורים על הנוף של ירושלים או על התחבורה מעניינים אותם כשלג דאשתקד", מסביר בכיר במשרד התחבורה. "הדבר היחיד שמעניין אותם זה הרצון שלהם להרחיק את היהודים מן העיר העתיקה. זה החשש וזה מה שמניע אותם".

 המדינה: "פרויקט בעל חשיבות רבה לתיירות בירושלים"

ממשרד התיירות נמסר: "הרכבל הוא פרויקט הדגל של משרד התיירות. פרויקט הרכבל, ביוזמתו של המשרד, הוא אבן דרך משמעותית בקידומה של ירושלים וחיזוק מעמדה כבירת תיירות עולמית, כדי להגדיל באופן משמעותי את התיירות הנכנסת למדינה ולחזק את כלכלתה. הרכבל יהיה גם אטרקציה תיירותית ייחודית שממנה יהיה אפשר לצפות מהגובה על ירושלים ואתריה הייחודיים

"כמו כן הוא גם יחזק וייפתח את אפשרויות הבילוי הלילי של התיירים. יתרה מזאת, הרכבל יאפשר להתגבר על קשיי הנגישות של תיירים המבקשים להגיע לעיר העתיקה. רכבל מהסוג הזה פועל בהצלחה רבה בערים בעולם.

"הרכבל נועד לתת מענה לבעיית העומס והנגישות הקיימת באגן הדרומי־מזרחי של העיר העתיקה, לאור הגידול המשמעותי בתנועת התיירות לישראל בשנתיים האחרונות, והוא יהווה חלק ממערך התחבורה הציבורית של העיר ירושלים

"הרכבל ינגיש אתרים בעלי חשיבות לאומית, עולמית ותיירותית. בנוסף, הרכבל יחבר בין השכונות באגן הדרומי לעיר העתיקה. הוא יעניק פתרונות של תחבורה ואיכות הסביבה וינגיש את העיר העתיקה לבעלי מוגבלויות

"בימי חג לשלוש הדתות מבקרים בעיר העתיקה בין עשרות למאות אלפי אנשים. היום מנועה כניסת כלי רכב לרוב חלקי העיר העתיקה, למי שאינו מתגורר בה, ולכן הרכבל מוגדר פרויקט בעל חשיבות רבה לתיירות בירושלים".