יפו - מדרך לָרחוב. עיבוד: אפרת דלארוזה

יפו - מדרך לָרחוב
אפרת דלארוזה

היכן בירושלים: רחוב יפו

בתמונה: פתח השוק. עיבוד ממוחשב

במקור היה רחוב יפו דרך היסטורית שנסללה מנמל יפו לשער יפו, על מנת להעביר סחורות ואנשים. עם הזמן ראה הרחוב עליות ומורדות והתפתח מערבה, ובתוך כך אוכלוסיות שונות התיישבו סביבו בנפרד. כך הוא התחלק למקטעים שמספרים את סיפור התפתחותו.

כיום הרחוב אינו מקיים את הרבגוניות הירושלמית, ועושרו אינו מתקיים בעומק ובחיבור עם הרחובות המשניים היוצאים ממנו ומתחברים אליו. מטרת הפרויקט היא להעשיר את הרחוב וליצור רקמה אורבנית רציפה, בעלת משך, חיים וצפיפות רבגונית המובילה לעיר העתיקה. כמו כן חשוב להעשיר אותו במגורים, מאחר שכיום הוא משמש בעיקר לתעסוקה ומסחר ורוב שכונות המגורים ממוקמות סביבו.

קרית הלאום בלילה. הדמיה: אלעד פרץ

ממרחב אדמיניסטרטיבי למרחב אורבני תרבותי
אלעד פרץ

היכן בירושלים: קרית הלאום

בתמונה: קרית הלאום בלילה. הדמיה

"כירושלמי מלידה הרגשתי שיש ניכור בין הקריה השלטונית לבין המרקם העירוני", מסביר פרץ. לדבריו, בעוד שירושלים היא עיר עם רקמה אורבנית צפופה, אזור קרית הלאום נותר מרחב מנותק שאינו משמש איש פרט לפקידים ונציגי ממשלה. אתגר הפרויקט היה לפצח את החד־ממדיות של מרחב השלטון בעיר ולהפוך אותו למרחב עירוני.

אחת הדרכים להשיג את זה היא על ידי הצירים העיקריים המחברים את הקריה השלטונית לעיר, ובמיוחד שדרות רופין. העבודה מתמקדת במרחב שבין משרדי ראש הממשלה, הפנים והאוצר, שהיום נשאר ריק ומנותק. בתכנון המוצע יש עירוב שימושים: מגורים, מסחר, משרדי ממשלה, חללים לשימושים זמניים, מרכזי קידום ויזמות ומבנים ציבוריים.

 רכבת הזמן. הדמיה: גיא ירדן

רכבת הזמן
גיא ירדן

היכן בירושלים: גיא בן הינום

בתמונה: תחנת הרכבת מתחת לשער יפו. הדמיה

הפרויקט עוסק בממשק שבין גלובליות ללוקליות על רקע החדירה של השפעות כלל עולמיות לאזורנו והקישוריות הגוברת בין מקומות. הוא בוחן את השפעת הקישוריות הזאת על המקומיות של עיר בעלת זהות ייחודית. כמקרה מבחן הוא מתמקד בתוכנית הנרקמת להמשך קו הרכבת הכבדה בירושלים וחיבורה לעיר העתיקה באמצעות תחנות חדשות.

התחנה הסופית תעוצב כ'מקום מעבר' המבוסס על כמה עקרונות. הראשון הוא שיש לקבוע תחנת קצה אחת מחוץ לחומות, בגיא בן הינום ההיסטורי מתחת לשער יפו, וכך לחבר בין העיר ההיסטורית לעיר החדשה. העיקרון השני הוא התייחסות לשתי נקודות מבט: זו של הנוסע המגיע לעיר מבטן האדמה, וזו של העיר והתושב ביחס לתחנה.

 גן אסור. הדמיה: אברהם (אבי) שילן

גן אסור
אברהם (אבי) שילן

היכן בירושלים: פסגת זאב - מחנה הפליטים שועפאט

בתמונה: הגן בין השכונות. הדמיה

בלי ששמנו לב הפכה גדר ההפרדה לחלק אינטגרלי מנוף העיר. היא הונחתה על הקרקע משיקול ביטחוני־מדיני ובדרך פגעה במרקם הקיים: חצתה כפרים והפרידה שכונות. אחד הנפגעים הוא מחנה הפליטים שועפאט, השייך לשטח המוניציפלי של העיר אך מופרד ממנה מאחורי החומה. הצפיפות בתוכו גורמת לו להתנהג כמו עיר עתיקה הסגורה בין חומותיה. מולו בנויה פסגת זאב המרווחת והירוקה.

בשלב הראשון, כמו ילדים שרבים בארגז חול, נאסור על שני הצדדים לשחק. החצר המשותפת, הגן האסור, היא מרכז הפרויקט והכניסה אליה חסומה. כל שכונה תקבל ירידה ראשונה לכיוון הגן: מקטע החומה בשועפאט יוחלף בקירות שישמשו בסיס לבנייה. ומאחר שפסגת זאב סובלת מחוסר אנרגיה ברחובות, הגן ימלא את החסר. בשני הצדדים הכניסות לגן יהיו חסומות ותינתן האפשרות לצפות אליו, בתקווה שההתבוננות תוביל את המחשבה שרק ביחד אפשר לשחק בו.

מתחם הרכב. הדמיה: נעמי מימון

מתחם הרכב
נעמי מימון

שם הפרויקט: איך אמורה להיראות הכניסה לעיר של ירושלים?

בתמונה: שימור המתחם מתחת למגדלים. הדמיה

ההחלטה על פיתוח רובע הכניסה לעיר כללה גם את הריסת חלק מארבעת המבנים הנמוכים לשימור במתחם הרכב, במטרה ליצור במקומם כיכר. ההתערבות שמציע הפרויקט מתחילה מיד בכניסה לעיר, בתחנה הראשונה שאתה מגיע אליה כשאתה יוצא מהתחנה המרכזית או מתחנת הרכבת יצחק נבון. התכנון כולל את שימור המבנים ההיסטוריים והוספת שורת מבנים חדשים ומודרניים בהתאמה ממולם, ליצירת מתחם שלם שבמרכזו מדרחוב פתוח עם הרכבת הקלה.

קומת הקרקע תקום לתחייה עם בתי קפה וחנויות, ובקומות העליונות בתי הארחה. על הגגות יופיעו זמרים ויהיו מקומות ישיבה, ברים ומקומות תצפית. בקומה התת־קרקעית המחברת את כל המבנים יופיעו גלריות מתחלפות של אומנים ירושלמים.

*הפרויקטים הוצגו בתערוכת הגמר של בוגרי בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל, שהוצגה בתחילת אוגוסט במוזיאון אסירי המחתרות במגרש הרוסים. האירוע התאפשר בסיוע המועצה לשימור אתרים ומנהל המוזיאון