כך היה אמור להיראות חניון עיני. הדמיה: יגאל לוי אדריכלים ואנדריי טריאיב

החזון

העברת כל הטעינה והפריקה של פירות וירקות לחניון מיוחד במפלס תת־קרקעי מתחת לשוק, כשמעליות משא מיוחדות וגדולות מעלות את הסחורה לרחוב הראשי של השוק ומשם לבסטות. המטרה: בלי כניסה של משאית למתחם השוק. בנוסף לחניון למשאיות יוקם, במפלס נפרד, גם חניון ציבורי פתוח לרכב פרטי בתשלום מופחת לבאי השוק. התוכנית להקים את החניון כללה גם פיתוח סביבתי של הרחוב המרכזי בשוק (רחוב מחנה יהודה), שבו היו אמורים לקום פירי המעליות, עם ספסלי ישיבה וגינון שיתפסו את המקום שיתפנה על ידי המשאיות, שכיום פורקות שם סחורה ויוצרות על הדרך גם פקקים ברחוב אגריפס.

מה היה בתכנון

כניסה לחניון שצמוד לבניין עיני ברחוב אגריפס (ומכאן גם שמו של החניון) ומשם מעבר תת־קרקעי במספר מפלסים אל מתחת לרחוב הראשי של השוק. כמו כן תוכנן פיר יציאה למשאיות ולכלי רכב פרטיים מרחוב האשכול פינת השקמה (סמוך למסעדת רחמו). התכנון הופקד בידי חברת עדן, שקידמה את התוכנית.

ומה קרה בפועל

התוכנית המהפכנית היתה אומנם יוזמה ברוכה וחזון ראוי להקל על כל מערך הנגישות לשוק ולפתור אחת ולתמיד את הפקקים ברחוב אגריפס, אבל גם עכשיו, 20 שנה לאחר שתכנונה החל, היא לא קרמה עור וגידים. לאף אחד מהמעורבים לא היה ספק לגבי הפרויקט. כולם הסכימו כי מדובר בפתרון יסודי שרואה לטווח רחוק את צורכי האזור, וכל הצדדים היו משוכנעים כי התכנון מקצועי וראוי. אבל בדרך עלו הליכי האישורים הסטטוטוריים על שרטון. אנשי המינהל הקהילתי לב העיר, הסוחרים והתושבים טענו לאי שיתופם בהליכים והתנגדו למספר מרכיבים, ובעיקר ליציאת המשאיות מרחוב אשכול. לפיכך ניסתה הוועדה המקומית לקדם חלופת תכנון אחרת שתבוא לקראת המתנגדים. אבל ועדת הערר טענה כי יש להחזיר את התוכנית המקורית לסדר היום.

הדרך הבירוקרטית שהלכה והתפתלה כללה גם התערבות של התנועה לאיכות השלטון. יו"ר המינהל הקהילתי, ד"ר אופיר לנג, אמר כי אין בכלל צורך במנהור וכי אין ספק שהעבודות הממושכות יפגעו קשה בסוחרים ובתושבים.

מחנה יהודה. הרעיון שהיה יכול להקל מאוד על השוק | צילום: שלומי כהן

לאחר שוועדת הערר החליטה לדחות את התוכנית החליטה העירייה, ימים ספורים לפני תום תקופתו של ניר ברקת, להגיש עתירה מינהלית נגד החלטת הוועדה וגם נגד המינהל עצמו והתנועה לאיכות השלטון. רק לאחר שנכנס לתפקידו ראש העירייה הנוכחי, משה ליאון, התעשתו בעירייה, מחקו את העתירה התמוהה והביאו לניצחון של התושבים והסוחרים.

בסופו של יום ניתן באופן עקרוני לערוך תוכנית מחודשת ברמת תב"ע ולהגישה מחדש ולעבור את כל שלבי התכנון והאישורים מההתחלה. אבל יותר ויותר בעלי דעה שמכירים את הנושא מקרוב תוהים אם במתכונת הנוכחית של השוק, כשמספר הבסטות נמצא בירידה לטובת מקומות בילוי, ברים ומסעדות, נדרש בכלל חניון תת־קרקעי בעלויות מטורפות ולשם מה.