מרפסת שהיא סלון. צילום: פרטי

דיירים שרצים אל מחוץ לדירה רק כדי ללכת לשירותים, ישיבה בסלון פתוח שלמעשה היה בעבר מרפסת, נוהל קיפול מיטה שרק בזכותו אפשר לעשות עוד דברים בדירה וחלל כניסה שהוא בעצם גג לכל דבר.

כמעט כל צעיר ירושלמי נתקל בדירות להשכרה שנמצאות במצב קשה, חלקן חולקו למספר חדרים גדול מדי ואחרות במצב לא ראוי למגורים. אך דירות מוזרות כמו אלה שנמצאות בשוק הירושלמי של השבוע ממש, ספק אם מישהו זוכר.

הפרויקט: איתור דירות 'מוזרות'

הביקוש לדירות במרכז העיר בירושלים יוצר מצב של תנאי מגורים משונים. בשכונת נחלאות ניתן למצוא סוגים שונים של דירות שמאלצות את דייריהן לגור בצורת חיים שאינה מקובלת ומוכרת לציבור הבורגני בשאר חלקי העיר.

טליה רביב (24) היא סטודנטית לאדריכלות ב"בצלאל", שהלימודים האקדמיים אילצו אותה לעבור אל העיר הגדולה. "אני מגיעה מהקיבוץ, ורגילה לנורמה מאוד מסוימת לבית", היא אומרת. "יש גודל מקובל של דירה, יש מרחב שיתופי ויחסים מסויימים בין החלק השיתופי לחלק הפרטי. כך לדוגמא יש דברים שהם פרטיים ואישיים לנו ויש מרחבים שזה לגיטימי לחלוק".

מרפסת שהיא סלון. צילום: פרטי

אך כשרביב הגיעה לעיר וראתה את הדירות שיש לשוק המקומי להציע, היא הבינה שמה שהיא תפסה כ'מקובל' הוא לא תמיד כזה. ההבנה הזו, בשילוב העובדה שהיא גרה בדירה שקצת חורגת מהתנאים המוכרים לדירת מגורים, הביאה אותה להציע למרצה שלה פרויקט מחקר אדריכלי אקדמי שיעסוק באותן דירות 'מוזרות'. "במסגרת הזו יצאתי לחפש את הדירות המוזרות בשכונות - וככה הגעתי אליהן", היא אומרת. "גם כתבתי פוסט בפייסבוק, ולמרות שרוב הדירות בפרוייקט הן מתוך שיטוטים עצמאיים, נראה שיש אלפי דירות בירושלים עם איזו מוזרות כזו או אחרת".

דירה משותפת, הגרסה המעוותת

ומה הצליחה רביב לדוג בחכתה? הרבה מאוד דירות 'מוזרות'. אחת מהן היא דירת 4 חדרים, שבשלושה מהם גרה משפחה אחת. בחדר הרביעי גר זוג, שלמעשה חי יחד עם המשפחה הנוספת – ובתוכה. למעשה, הדירה של הזוג מכילה את כל המתקנים שמשרתים אותם כמו בדירה רגילה, וה"דירה" של המשפחה השנייה מפוצלת בין שלוש הדלתות האחרות. מאחורי דלת אחת נמצא חדר השינה של המשפחה, דלת אחרת היא מטבח והאחרונה היא שירותים ומקלחת. "המשפחה לא רצתה לשתף פעולה אמנם, אבל הבנתי שנוצר מצב מוזר שאני מראיינת את הזוג שגרים בתוך המתחם שלהם ובעצם, למרות התנגדות המשפחה, נמצאת בתוך הבית שלהם", מספרת רביב.

המסע הפולשני בדרך הביתה

דירה נוספת בפרויקט היא כזו שכדי להגיע אליה צריך לעבור דרך יחידה אחרת. מדובר בסיטואציה מוזרה שבה יש קומפלקס של שתי דירות נפרדות, שזוג אחד צריך לעבור ממש בתוך הדירה של הזוג השני באופן יומיומי. "השאלה שעולה למראה דירה כזו היא מי נפגע יותר - הזוג שעוברים דרכו או הזוג שעובד דרך?", אומרת רביב.

דירה ללא שירותים בנחלאות | צילום: פרטי

דירה אחרת מציגה מציאות כמעט בלתי אפשרית – סלון שנמצא בכלל במרפסת. "כשפרסמנו את הדירה להשכרה תמיד אמרנו לאנשים להתכונן לדירה 'נחלאותית' מאוד. כששאלו אותי מה זה אומר הסברתי: 'אתה יודע, דירה בנחלאות, הכל מתפורר ומתפרק'", מספר עקיבא, שמתגורר במקום.

כדי להבין למה הוא בדיוק מתכוון צריך ללכת קצת אחורה בזמן. הדירה של עקיבא היא חלק מבניין ששימש מגורים עבור משפחה מורחבת. בבניין חדרי שינה גדולים במיוחד ובשל מחסור בחלל משותף, אומצה המרפסת הגדולה לטובת סוג של סלון לישיבה ולאירוח. "הייתה גרה פה חמולה, כל הדודים והדודות והנכדים והילדים", הוא אומר. "אז חילקו את הדירה בצורה כזאת שתתאים לכל המשפחה, גם לנשואים. הכניסה הייתה קצת שונה והיא שירתה היטב את הצרכים והדרישות של המשפחה שגרה כאן בצורה המיוחדת שלה".

אלא שמה שהיה פעם פחות מתאים למצב הנוכחי. "כשהגעתי לגור כאן לא חשבתי שהמקום אטרקטיבי במיוחד, אבל אהבתי את ה'וייב' הזה, של דירה בשכונת נחלאות", אומר עקיבא. "יש לזה סטייל. אולי לא מבחינת רמת חיים, אבל מבחינת סגנון – זה סוג חיים כזה שהכל זרוק והכל שבור. בבית שמכבד את עצמו אתה לא יכול לחיות ככה. אני רואה את היופי שיש בדירה הזו".

למרות האופטימיות שלו, עקיבא לא מתעלם מהחסרונות שאיתם הוא נאלץ להתמודד בצורת החיים בה בחר. "מאוד מפריע לי למשל שהשירותים הם במתחם של המטבח. בנוסף, זה בית ישן, אז הצנרת במצב גרוע ויש בה חורים. אני אישית סתמתי אותה בפקק שעם וסלוטייפ. אנחנו אפילו לא יודעים מי בעל הדירה, ומתקשרים עם איש ביניים שדרכו אנחנו מסדירים את שכר הדירה ומטפלים בליקויים שצצים".

הכניסה לדירה: דרך הגג

אחת הדירות המוזרות ביותר בפרויקט היא זו של אריאל. הסיבה: הכניסה אליה היא דרך הגג. "האמת היא שאני אוהבת את הדירה בזכות המוזרות שלה", היא אומרת ומנסה להסביר מה זה אומר להיכנס דרך הגג: "אני עולה במדרגות של הבניין עד לקומה העליונה ואז פותחת דלת. בהתחלה זה לא מובן, כי יש את האקט המוכר של לטפס במדרגות, להגיע אל דלת, לפתוח אותה במפתח ואז מצפים להיכנס לחלל מגורים. אבל פתאום הנוף הירושלמי הזה עותק את נשימתך. רק אחרי כמה זמן אתה מבין שאתה בעצם על גג ושיש עוד דלת לכניסה אל הדירה עצמה שנמצאת במרחק מה משם".

הכניסה הכי מוזרה שראיתם - חדר המדרגות משמאל, והדירה בכלל מימין

השותפות לדירה מתייחסות לגג כחלק אינטגראלי מהדירה עצמה. "אמנם בחורף אנחנו מתכנסות אל הדירה החמימה, אבל בקיץ אנחנו לגמרי ממקדות את עיקר הפעילות שלנו בגג עצמו. זה מרגיש כמו זולה במושב". ורביב מוסיפה: "ככל הנראה מדובר בסוג של תוספת בניה. זה היה גג שהיה משותף פעם לכל הבניין והיום רק לבנות שגרות בדירה על הגג יש מפתח לגג הזה".

או לישון, או לאכול

דירות קטנות הן עניין די סטנדרטי בשוק הירושלמי, אך מה עושים כאשר הדירה כל כך קטנה שהמיטה תופסת כמעט את כולה? "הדירה שלנו היא חלק ממתחם של קומה אחת שפיצלו לשלוש דירות, שאנחנו אחת מהן", מספר נ', שדירתה נמצאת גם היא בפרויקט. "הדירה שלנו היא חדר אחד מאוד קטן ומצומצם, אבל שיש לה מדרגות אל גג פרטי שהשטח שלו גדול מהדירה. זה הקונספט שלה וזו הסיבה לכך שאהבנו אותה והחלטנו לשכור אותה".

אבל אם מתייחסים לחלל המגורים עצמו, המצב, איך לומר, מעט צפוף. "בהתחלה הייתה לנו המצוקה שהמיטה הייתה באמצע החדר ותפסה את כל חלל הדירה", היא מוסיפה. "כשהחברים הגיעו לבקר הם היו בעצם בתוך חדר השינה שלנו, כשהמיטה המאולתרת שלנו פרושה לפניהם. אז מצאנו לזה פתרון ובעלי עם החברים שלו בנו סוג של גלריה בדירה שביום משמשת כספה ובלילה אנחנו מפרקים אותה והופכים אותה למיטה זוגית. עד שבנינו את הגלריה היינו ישנים על משטחי עץ שאספנו מהשוק. חיברנו אותם אל גלגלים, ומעל הנחנו מזרונים".

למרות שנ' מעידה על עצמה שהיא מחבבת את הדירה והפכה אותה לבית של ממש, היא מספרת גם על נקודות השבירה. "זה די מתסכל לפעמים, זה באמת מטורף לגור ככה", היא אומרת. "תארו לעצמכם שאנחנו חוזרים מבילוי מאוחר בלילה, מאוד עייפים, ובשארית כוחותינו משנים את הפונקציה של הספה למיטה. הסיבה שנשארנו היא בגלל הידיעה שזה זמני ולתקופה מוגבלת. אנחנו נשואים שנה ורוצים את החוויה הירושלמית האותנטית הזאת שנוכל להסתכל לאחור ולהגיד ש'גרנו בשוק מחנה יהודה'".

מקלחת בחצר, שירותים ברחוב

בפרויקט מופיעות גם שתי דירות שחולקות חצר משותפת. בקצה האחד שלה שני מבנים של חדרי שינה. כל אחד מהם מושכר לדייר אחר. האבסורד? שני הדיירים חולקים שירותים - שנמצאים מחוץ למבנים ובמפלס תחתון יותר שנמצא כמעט על הרחוב. דרך הגישה אליהם היא דרך מדרגות חיצוניות. כל מי שיעבור ברחוב עשוי לחשוב שמדובר בשירותים ציבוריים ולמרות זאת - הדיירים לא טורחים לנעול אותם.

בחצר המשותפת הזו יש עוד מבנה שמשמש כמקלחת של הבחורה. לגבר אמנם יש מקלחת בתוך הדירה, אבל המטבח שלו נמצא בחצר. כלומר: אפשר להבין שהחצר הזו היא ממש חלק מהבית של כל אחד מהדיירים ולא חלל משותף נייטרלי. ככל הנראה המקום לא תוכנן לשמש כדירה ובמשך השנים נוצרו שם מצבים שחייבו תוספות למבנה.

הביקוש? בשמיים

אז מי בכל זאת גר בדירות האלה? אין ספק שעבור רבים רק הרעיון לגור בדירות מן הסוג הזה הוא בלתי אפשרי. אבל לפי אלה שגרים בהן, יש המון שרק מחכים שהם יצאו. "אנחנו רוצים לטוס עכשיו לחצי שנה, אזה אנחנו מעוניינים לעשות 'סבלט'", אומרת דיירת של דירה בנחלאות. "כשפירסמנו את הדירה פנו אלינו יותר מ־40 אנשים. כולם באו לראות, ורבים מהם רצו גם לשכור את הדירה. למרות שזו יחידה 'בעייתית' פנו אלינו מלא אנשים".

דייר בדירה אחרת מסכם את התופעה. "הייתה תקופה שחשבנו לעבור לנכס 'נורמלי'", הוא אומר. "כשפירסמנו את היחידה להשכרה הגיעו לכאן בערך 60 אנשים, בלי הגזמה. כחצי מהם גם רצו אחר כך לגור בדירה המתפוררת הזאת".