פארק 3000, זה מה שנשאר | צילום: שלומי כהן

המקום: שטח של 500 דונם על צלע הר, מעל נחל רפאים בדרך לעין יעל מול שכונת מלחה.

בעלות: מדובר בשטח פתוח שהיה בבעלות המדינה ונמסר לעירייה לרגל חגיגות ה־3,000 לייסוד העיר.

תיאור הנכס: על שטח פתוח של חורש טבעי תכננו להקים אמפיתיאטרון ענק לאירועים והופעות עם כ־32 אלף מקומות ישיבה. אם התוכנית, שנקראה 'פארק 3000', היתה יוצאת אל הפועל היה זה האתר הגדול בארץ להופעות בישיבה. לשם המחשה, הקיבולת של בריכת הסולטן היא עד עשרת אלפים איש, לקיסריה יכולים להיכנס עד 6,000 איש, ובאמפי לייב פארק בראשון לציון יש 4,000 מקומות ישיבה ועוד 16 אלף בעמידה.

ימי הזוהר: על הנייר היה מדובר בתוכנית מפוארת למקום חדיש, מאובזר ומשוכלל, שהיה יכול לארח גם הופעות של זמרים והרכבים בינלאומיים. בעיר לא היה עד אז מקום שיכול לארח אירועים המוניים בסדר הגודל הזה - ולמעשה גם כיום אין.

בשנת 2010 אושרו התוכניות בוועדות התכנון, והעירייה ניגשה בשיתוף קרן קיימת לישראל לבצע את העבודות. עצים נכרתו, עבודות העפר החלו, וכבר היה אפשר לדמיין את הפקקים הגדולים בכבישי האזור. אבל ימי הזוהר היו קצרים ועד מהרה התוכנית נתקעה.

פארק 3000. התכנית| הדמיה: הרשות לפיתוח ירושלים

מה קרה: למיזם היו מתחילתו מתנגדים רבים. אף שמדובר בפרויקט למען הציבור הרחב, ציבור לא קטן היה נפגע ממנו. המיקום שלו היה בעייתי מאוד, מול שכונת מגורים שלווה ובלב שטח ירוק. כך נוצרה קואליציה של מתנגדים, שכללה את תושבי שכונת מלחה והקטמונים מצד אחד ואת החברה להגנת הטבע והגופים הירוקים מצד שני. אפילו המשרד להגנת הסביבה יצא נגד התוכנית.

כמו כן התברר שהטרקטורים עלו על השטח מוקדם מדי, לפני שהוצאו כל היתרי הבנייה. ועד הפעולה נגד 'פארק 3000' מיהר לעתור לבית המשפט ולהוציא צו על תנאי להפסקת העבודות בשטח עד להשלמת ההיתרים. אולם העיכוב היה זמני ולאחר שהכל הוסדר חודשו העבודות בזריזות לא אופיינית. התפנית הגיעה רק לאחר שהמקום כבר הוכשר ברובו והתקיים בו אירוע ניסיון קטן יחסית בסוף צעדה של צה"ל. ועד הפעולה הזמין מדידת רעשים במהלך האירוע והתוצאות היו מחרידות וחורגות בכל קנה מידה מהרמות שנחשבות סבירות. לנוכח מטרדי הרעש הצפויים במלחה ובקטמונים נאלצה העירייה לבטל את התוכנית.

איפה זה תקוע: את הנזק שנגרם לסביבה קשה לתקן ולהשיב את המצב לקדמותו, אך גם לא רצוי להשאיר את הפצע הפתוח הזה בלב ההר. אגף התכנון וראשי העירייה מאז תקופת אהוד אולמרט ועד היום טרם גיבשו רעיון בר־יישום לתוכנית חלופית ראויה. ובינתיים בשטח לא נעשה דבר לתיקון הנזק לסביבה. למרות כל הכוונות הטובות של הממשלה, העירייה וקרן קיימת לישראל, עד היום אין לבירה פארק אירועים בינלאומי אלא רק קרחת יער מכוערת ומיותרת.

העירייה: "כבר כמה שנים קיימת למקום תוכנית מאושרת שמאפשרת להסב את השטח לאמפיתיאטרון לטובת אירועים המוניים. טרם התקבלה החלטה משותפת של כל הגורמים המעורבים על פיתוח האתר. יש לציין כי מאז הוקם בעיר היכל פיס ארנה, שנותן מענה לקיום אירועים המוניים".