כך היה אמור להיראות חניון עיני. הדמיה: יגאל לוי אדריכלים ואנדריי טריאיב

פרשת תוכנית חניון עיני בשוק, שלא יצאה אל הפועל בסופו של דבר, ממשיכה לעורר הדים. בשבוע שעבר, בעקבות עתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון על פי חוק חופש המידע, מתברר שההחלטה להגיש את העתירה המינהלית נגד דחיית התוכנית התקבלה ללא דיון וללא אסמכתה מסודרת ועלתה לעירייה 37 אלף שקל.

כזכור, ימים ספורים לפני תום כהונתו כראש העירייה החליט ניר ברקת להגיש עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי, באמצעות עורך דין חיצוני, נגד החלטת ועדת הערר המחוזית שדחתה את תוכנית החניון התת־קרקעי בשוק. בהמשך החליט ראש העירייה הנוכחי משה ליאון לבטל את העתירה השנויה במחלוקת, והעירייה ביקשה מבית המשפט למחוק אותה.

כעת, בעקבות תביעת התנועה לאיכות השלטון, שהיתה בין הגופים שברקת עתר נגדם, מתברר כי הצעד הזה עלה לציבור הירושלמי עשרות אלפי שקלים מהתקציב העירוני. עוד עולה כי ההחלטה התקבלה בעל פה, ללא שום דיון, פרוטוקול או אסמכתה אחרת.

חניון עיני היה אמור להיות מסוף בשוק מחנה יהודה לפריקה וטעינה של משאיות מתחת לפני הקרקע. הדמיות התוכנית נראו מבטיחות, אבל המינהל הקהילתי וחלק מהסוחרים והתושבים התנגדו לה. בסופו של דבר, לנוכח כשלים בהליך האישור, התקבל הערעור והפרויקט נגנז. בצעד נדיר החליטה העירייה לעתור נגד ההחלטה ולצרף לנתבעים גם את המינהל הקהילתי והתנועה לאיכות השלטון, בשל התנגדותם לחניון. הוספתם לעתירה היתה צעד שנוי במחלוקת שמתנגדיו טענו כי אין בו כל צורך ואין לו בסיס משפטי.

התנועה לאיכות השלטון: "אחרי שנים של החלטות תמוהות בנוגע לחניון נולדה החלטה לעתור נגד התושבים, שהתקבלה במחשכים, בלי שום תיעוד, נימוקים או פרוטוקולים שיסבירו מדוע התקבלה, ותוך תשלום של עשרות אלפי שקלים למשרד עורכי דין שנבחר ללא מכרז. כשאין שקיפות או מינהל תקין, מי שמשלם בסוף הוא הציבור".

העירייה: "ההחלטה על הגשת העתירה התקבלה במסגרת התדיינות שהתקיימה בעל פה, באופן תקין בהחלט. בית המשפט אף נזף בתנועה לאיכות השלטון על התנהלותה בעתירה ודחה את מרבית הסעדים שביקשה. כמקובל במגזר הציבורי, העירייה מעסיקה משרדי עורכי דין חיצוניים כשהדבר נדרש, בשל מומחיות המשרד, עומס עבודה וכיו"ב".