כך ייראה רכס לבן. הדמיה: קולקר־קולקר־אפשטיין

האם ברכס לבן הולך להיגמר הירוק? תוכנית חדשה בשם 'רכס לבן ב' - מערב' תעלה לאישור המקומית והיא מיועדת להתמקם על שטחים ירוקים, ממערב לתוכנית הבנייה ברכס שכבר אושרה. גבולות הבנייה הנוספת יגיעו עד לפאתי המושב עמינדב ובסמוך לאתר ההנצחה 'יד קנדי'. לפי התוכנית החדשה ייבנו עוד 1,500 יחידות דיור, כך שאזור רכס לבן כולו יחצה את הסף של 7,000 יחידות דיור.

התוכנית המאושרת ברכס לבן תשתרע על פני מורדות אורה לכיוון וואלג'ה ועין לבן, ולפיה תוקם שכונה חדשה שבה יותר מ־5,000 יחידות דיור עם נוף לדרום ירושלים, נחל רפאים וגן החיות. פרט להן אושרו גם 300 יחידות במתכונת של דיור מוגן.

מדובר בפרויקט שיתבצע על מדרונות תלולים, כשהשכונה תחולק לחלק עליון וחלק תחתון ובאמצע תוקם שדרה מרכזית שבה תעבור גם הרכבת הקלה בדרך להדסה עין כרם, עם בין שלוש לארבע תחנות בשכונה החדשה.

עקב השיפועים התלולים יופעל ליד כל תחנה של הרכבת מערך של מעליות ציבוריות, כשלפי התכנון מעלית אחת תעלה את התושבים המתגוררים במעלה השכונה לחלק העליון שלה ומעלית נוספת תוריד את מי שמתגורר בחלק התחתון של השכונה. השימוש במעליות יהיה ללא תשלום. 

גם אופי הבנייה וצפיפותה יהיו שונים בשני החלקים. כדי למזער את הפגיעה בנוף, החלק התחתון יהיה בנוי בצפיפות נמוכה וגובה הבנייה יהיה שם עד שמונה קומות בלבד, בעוד בחלק העליון הבנייה בדרך כלל תהיה עד 12 קומות, אך ישולבו גם מספר מגדלים של 24 קומות.

מתכנן השכונה הוא האדריכל רנדי אפשטיין, ממשרד האדריכלים הירושלמי הוותיק קולקר־קולקר־אפשטיין. השטח הכולל של השכונה יעמוד על כ־800 דונם, והוא יקיף גם טיילת נופית עליונה בשיא הרכס וטיילת נופית תחתונה במורדותיו, שתשקיף לעמק.

רכס לבן. צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע

השכונה החדשה תכלול גם שטחי מסחר, מבני ציבור ולא מעט שטחים ציבוריים פתוחים. בתוכנית נקבע כי כחצי מיחידות הדיור החדשות, כ־2,500, יימסרו לקבלנים בתור 'קרקע משלימה', כפיצוי לפרויקטים של פינוי־בינוי במקומות אחרים בעיר. 

פיצוי נוסף צפוי ליישוב עמינדב מכיוון שחלק מהבנייה המתוכננת יתבצע בשטחים פתוחים שנמצאים בתחומו ועל המדינה להגיע להסדר מול המושב בעבור גריעת קרקעות אלו מידיו, כתנאי לאישור ולמימוש התוכנית. להיקף הפיצוי יש נוסחאות ידועות וקבועות, וכך קרה עם אדמות רמת רחל, שנמסרו חזרה למדינה לצורך קידום תוכנית שכונת הענק מורדות ארנונה.

בשל הבנייה המסיבית על שטחי טבע, לתוכנית הראשונה הוגשו כ־6,000 התנגדויות, בין היתר מצד ארגונים של איכות הסביבה, המינהלים הקהילתיים של קרית יובל וקרית מנחם, המועצה האזורית השכנה מטה יהודה, תושבי אורה ועמינדב, אנשי רוח, אקדמיה ואחרים. המתנגדים טענו, בין השאר, כי כבר יש עתודות בנייה, בעיקר בתוכניות של התחדשות עירונית, ולכן אין להרוס 'ריאות ירוקות' שלא לצורך, וכן נאמר שהבנייה תפגע בערכי טבע ובמעיינות הסביבה. אך במשרד השיכון, בעירייה וברשות מקרקעי ישראל סבורים ומאמינים כי בניית הרכס הירוק היא אחד הפתרונות ההכרחיים להשארת הדור הבא של הצעירים בבירה. 

גם התוכנית החדשה כבר מתחילה להיתקל במחאות והתנגדויות מצד אותם גורמים, אך משניתן האישור התקדימי לתוכנית המקורית של רכס לבן יהיה קשה יותר לשכנע את ועדות התכנון לקבל את ההתנגדויות הפעם. משדולת 'ירושלים בת-קיימא' הפועלת לשימור הרי ירושלים, נמסר כי הופתעו לשמוע על הכוונה להרחיב את התכנית ההרסנית של רכס לבן לשטח בתולי נוסף באיזור, וכי פנו וביקשו מראש העיר לסרב להרס נוסף בהרי ירושלים, ולהתמקד בעיבוי השכונות הקיימות.