ראשי הכנסייה היוונית. צילום: אוהד צויגנברג

בעוד מועד פקיעת חוזי החכירה של התושבים החיים על קרקעות הכנסייה לשעבר בעיר הולך ומתקרב, נראה שהמשברים הפוליטיים ממשיכים להקשות על המאמצים למצוא פתרונות למצב. מכנס שיזמה בנושא לשכת המתווכים ירושלים עולה כי אין סיכוי של ממש להתקדמות לפני הבחירות לכנסת, שיתקיימו בתחילת אפריל.

מדובר בכמה מאות דונמים שהחכירו כנסיות בעיר לקק"ל ולגורמים פרטיים בשכונות כמו ניות, רחביה וטלביה. במשך השנים נבנו עליהן אלפי יחידות דיור, וכן בתי מלון, מוסדות ציבור, בית הספר פולה בן גוריון, בית הכנסת הגדול ברחוב המלך ג'ורג' ועוד. בשנת 2016 מכרה הפטריארכיה היוונית־אורתודוקסית את כל הזכויות על הקרקעות שהיו בבעלותה לקבוצת המשקיעים 'ניות קוממיות', וכעת יצטרכו הדיירים לשאת ולתת איתה על חידוש החכירה.

התוצאות כבר מורגשות היטב בשוק. על פי עו"ד אברהם אברמן, ממשרד אפרים אברמזון ושות' שמייצג את קבוצת הרוכשים, רואים כבר פגיעה בסחירות נכסי המגורים במתחם וצניחת שווי קיצונית המזמינה משקיעים מהארץ ומחו"ל לרכוש נכסים במחירי סוף עונה. קרקעות עם זכויות בנייה נמכרות במחיר נמוך ב־50 אחוז משוויין השמאי וקשה אפילו לשפץ ולשמר מבנים קיימים. לדבריו בעשור הראשון של האלף הנוכחי 25 אחוז מהדירות על הקרקעות הללו נמכרו במחיר הנמוך ב־20-10 אחוז ממחיר השוק ובעשור הנוכחי הפגיעה במחירים עלתה כבר ל־40-20 אחוז.

נכון לעכשיו הניסיונות להסדיר את המצב תקועים. "הצעת החוק בנושא קרקעות הכנסייה תיאלץ להמתין עד אחרי הבחירות לכנסת", אומר השמאי עו"ד קובי ביר. "בינתיים הצעת החוק של ח"כ רחל עזריה להפקעת הקרקעות הללו בעיקר הצליחה לעשות את הבלתי ייאמן ולאחד את הכנסיות השונות בירושלים למכתב אחד משותף לראש הממשלה נגד הדרישה להתערב בעסקאות הללו".

גם עו"ד אברמן סבור שהחוק החדש בעייתי. "אם יתקבל, לראשונה בישראל יולאם רכוש מבעלים פרטי שרכש אותו כדין לצורך נתינתו במתנה לאדם פרטי אחר שלא שילם תמורתו. מדובר בפגיעה בחופש הקניין ובזכות של הכנסיות לסחור בקרקעותיהן", אמר. המפתח לפתרון נמצא לדבריו בידי קק"ל, אך כיוון שהיא נמנעת בינתיים מלהתערב, "אנחנו עוסקים מול הדיירים שנמצאים בלחץ ומבקשים להסדיר את הנושא ולרכוש את הזכויות ישירות מולנו.