שנים רבות שכן בית הספרים הלאומי בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, וכעת, סוף-סןף, יוצאת לדרך התוכנית להקמת מתחם חדש לספרייה הלאומית. המקום: בין בניין משרד האוצר למשכן הכנסת.

התוכנית, הנמצאת בשלביה הראשונים, עוסקת בהקמת מבנה חדש ומודרני שבו ישומרו אוצרות התרבות של ישראל. עלות הקמתו מוערכת בכמיליארד שקל, שיממונו בחלקם הגדול על ידי קרן 'יד הנדיב'.

"אנו עובדים בשני צוותי תכנון גדולים", מסביר מהנדס העיר שלמה אשכול. "הראשון עוסק בתכנון הכניסה לעיר על כל מערכותיה והשני עוסק בתכנון המרחב השלטוני הפתוח, הכולל את מוסדות השלטון ומבני ציבור בשילוב הפארקים הפתוחים. במסגרת זו כלול גם המתחם המיועד להקמת הספרייה הלאומית בסמוך לשער הכניסה לכנסת ולגן השעון".

בספרייה הלאומית (בעבר בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי) שמורים היום למעלה משישה מיליוני ספרים ועיתונים. ניהולה היה נתון שנים רבות בידי האוניברסיטה העברית ולא נמסר לידי גוף ציבורי לאומי. בעקבות קבלת חוק הספרייה הלאומית לפני כשנתיים היא הוגדרה רשמית כמוסד לאומי, ומשנת 2008 היא פועלת בתור חברה לתועלת הציבור.

הספרייה אוספת כל מידע כתוב שראה אור בישראל וכן ספרים נוספים שרכשה או שנתרמו לה. ייעודה העיקרי הוא לאסוף, לשמר, לטפח ולהנחיל את אוצרות הידע, המורשת והתרבות של העם והמדינה. ב'מחסן הספרים הנדירים', קודש הקודשים של המוסד, שמורים כמה מאוספי הכתבים החשובים בעולם, בין היתר כתבים וארכיונים מקוריים של אלברט איינשטיין, הרמב"ם, אייזק ניוטון, סטפן צוויג, מרטין בובר ורבים אחרים, וכן כתבי יד וספרים מראשית ימי הדפוס.

הצורך להעתיק את הספרייה הלאומית למשכן חדש נובע בין היתר מהקושי לשמר את האוצרות הכתובים בתנאי האחסון המיושנים במבנה הספרייה הקיים.