סטודנטים, דירה מרווחת ומשופצת במושבה הגרמנית ושכר דירה כולל של אלף שקל בחודש, שמתחלק בין שניהם - עבור צעירים רבים המשפט הזה הוא בגדר חלום לא מציאותי, אבל עבור שני סטודנטים מהאוניברסיטה העברית זו מציאות יומיומית אמיתית, בדירת הרפאים (לשעבר) שבה הם גרים.

בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות ירושלים" בפייסבוק

באחד הרחובות הפסטורליים במושבה הגרמנית שוכן הנכס היוקרתי, שכולל מרפסת גדולה וסלון. הכל בדירה חדש: מהריצוף ועד לארונות. יש בה שלושה חדרי שינה, חדר עבודה אחד, חדר טלוויזיה, מטבח גדול וסלון ענק. עד לפני כשנתיים הדירה, בבעלות משפחה צרפתית מפריז, היתה עוד דירת רפאים שוממת שמאוכלסת אחת לכמה חודשים.

עכשיו היא שוקקת חיים בזכות שני סטודנטים מהאוניברסיטה העברית שזכו לגור בה: יונתן גוזלן־חפץ (26), ירושלמי שלומד שנה א' היסטוריה ומדעי המדינה, ואביעד בן יהודה (25), שהגיע מחולון ולומד משפטים ומינהל עסקים שנה ב'.
השניים מתגוררים זו השנה השנייה בדירת הרפאים, וזאת עבור הסכום המגוחך של 500 שקל לחודש בלבד, הודות למשפחה היהודית־צרפתית שקשריה עם ישראל חזקים והיא ערה לבעיית הדיור בירושלים.

התחזוקה עלינו
איך 'זכיתם' בצ'ופר הזה?
"אני הייתי מדריך של הבת הקטנה במשפחה בזמן שריכזתי סניף של תנועת נוער יהודית בפריז", מספר גוזלן־חפץ. "באחת המשלחות לארץ היא דיברה על האופציה הזו, ומאז הכל התגלגל. כשחזרנו לפריז דיברתי עם ההורים שלה. הם סיפרו לי שהם מחזיקים דירה במושבה הגרמנית ומעוניינים להשכיר אותה לחבר'ה צעירים במחיר סמלי של אלף שקל בחודש".

ומה המחויבויות שלכם?
"אנו שומרים על הדירה, דואגים שהכל יהיה תקין, משאירים אותה במצב טוב. פעמיים בשנה, בחנוכה ובפסח, אנחנו צריכים להתפנות מכאן לשבועיים כי המשפחה מגיעה לארץ. זה מאוד מרגיע אותם שהם יודעים שהדירה שלהם לא ריקה ושהיא מאוכלסת ושיש מי שדואג לה. ומעבר לכך, הם מכירים היטב את בעיית דירות הרפאים בירושלים ואת בעיית ההגירה השלילית. העיר הזאת חשובה להם וחלק מהרעיון שלהם הוא להשכיר אותה במיוחד לצעירים".



השותף השני מנסה לעכל את השינוי שעבר עליו. הוא הגיע לירושלים מחולון בשנה שעברה, ואחרי שנה א' של הלימודים, שהעביר בדירת שותפים קטנה בשכונת רחביה שעליה שילם 1,500 שקל לחודש, עכשיו הוא משלם שליש על נכס מפואר ורק עם שותף יחיד. "אפשר פתאום להוציא את הכסף על דברים אחרים, כמו פרויקטים, לימודים ודברים חיוניים אחרים".

איך חברים, סטודנטים אחרים, מגיבים כשהם רואים איפה אתם גרים וכמה אתם משלמים?
"הם בשוק, והם שואלים איך אפשר להשיג גם כן סידור כזה".

איך באמת?
"זו שאלה טובה", אומר גוזלן־חפץ. "כל השכירות הזאת מבוססת על יחסי אמון בינינו. הם מכירים אותי, יודעים מי אני, יודעים שאני ואביעד יכולים לשמור על הדירה כמו שצריך. אז זה עובד. השאלה היא באמת איך גורמים לבעלי דירות אחרים לבטוח באנשים שהם לא מכירים".

אתה מאמין שהמקרה שלכם צריך להיות מודל לחיקוי?
"בטח, אנחנו מנסים לפרסם את המקרה הזה לעוד דירות רפאים. הבעיה הגדולה היא האחריות - איך מבטיחים לאותם בעלי דירות רפאים שהכל יהיה בסדר".

אתם חוששים לעשות בדירה מסיבות, פוחדים על כל דבר הכי קטן?
"בהתחלה פחדנו, אחרי זה הבנו שאפשר לעשות אירוע כגון הזמנת אנשים לארוחות ערב. אבל על כל בעיה הכי קטנה שיש אנחנו מדווחים למשפחה ומשתפים אותה".

מה תופעת דירות הרפאים עושה לך בתור ירושלמי?
"מכעיס אותי לראות את כל הדירות הריקות הללו. כולנו מכירים את הבעיה ואת הרצון להשאיר אותנו פה, ולצערי הרב זה רק חלק ממגוון בעיות שיש לצעירים בעיר וזה בנוסף לבעיות התחבורה והארנונה".

גוזלן־חפץ מספר שדווקא הם נאלצו להתמודד עם הליכים בירוקרטיים מתישים עם מחלקת הארנונה בעירייה, שהתקשתה להבין את התופעה של גודל הדירה מול שכרה. "עשו המון בעיות עם הארנונה, ורק לאחרונה זה סודר אחרי שש פעמים שהייתי צריך להגיע לשם".

מה לדעתך הפתרון לבעיית דירות הרפאים בעיר?
"אני מתקשה לחשוב על משהו ספציפי כי זה נושא מאוד מורכב. זה בעייתי להיכנס לקניין הפרטי של מישהו ולקבוע לו מה הוא יעשה עם הדירה שלו. זה לא הגיוני להטיל עוד מסים ועוד הגבלות על אותם אנשים. זה לא פתרון. זכותי לקנות דירה בירושלים ולגור בה מתי שבא לי. זו זכות של כל אחד. מצד שני צריך ליצור מערכת כלשהי שבה ייווצר דיאלוג עם בעלי הדירות, שיוביל למעין 'שידוך' בינם לבין סטודנטים צעירים בעיר".