לפני כשנתיים הגיע למשרדה של יונה שחר, מתווכת ותיקה בעיר ופעילה בארגון המתווכים המקומי, לקוח שביקש לרכוש דירה. שחר הציעה לו כמה נכסים אך הלקוח החליט בסופו של דבר להמתין עם העסקה. "הוא אמר שהוא חושב שהמחירים יירדו בהמשך", היא נזכרת. לפני כמה שבועות שב הלקוח לשוק ורכש דירה דומה לזו שבחר שנתיים קודם לכן ב־200 אלף שקל יותר.

ידיעות נדל"ן נוספות:
דירת הרפאים שקמה לתחייה
המצב העגום של הבנייה לזוגות הצעירים
בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות ירושלים" בפייסבוק

הטבלאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרדי השיכון והאוצר מציירות מגמה בשוק הנדל"ן. הן יודעות לספר מה השתנה ברבעון האחרון ולהשוות את הנתונים לרבעון המקביל בשנה הקודמת. אך הטבלאות, כדרכם של טורים ושורות, אינן יכולות לספר לנו על מצבו המורכב של השוק. את זה יכולים לעשות בעיקר אלו שנמצאים עם אצבע על הדופק של שוק הנדל"ן המקומי, שנמצאים בחדרי המשא ומתן בין הרוכשים לקונים, שעוברים מדלת לדלת כדי למצוא דירה שתתאים ללקוח ורואים את הלבן בעיניים של האנשים שעושים את המספרים.



הלקוח החוזר של יונה שחר נעדר מהטבלאות של השנים הקודמות, אף שהוא ודומיו השפיעו על השוק לא פחות מאלו שסגרו עסקאות.

הנסיקה
(המחירים לא מפסיקים לעלות)
לשכת המתווכים הירושלמית נמצאת בימים אלו בתחילתו של תהליך שבסופו, כך לפחות מקווים חברי ההנהלה, היא תהפוך ללשכה ארצית. רשת התיווך אנגלו־סכסון כבר בפנים וכך גם רשתות ארציות נוספות. זה הזמן לאסוף שלושה מבכירי הלשכה, יוסי בן־חיים מתיווך קולוני, איציק לוי מאמבסדור, ויונה שחר, מתווכת עצמאית ותיקה, כדי להקשיב לדופק של שוק הנדל"ן בעיר מאנשי השטח של הבירה.

"אנחנו מרגישים שאנשים מתחילים לקבל החלטה. אכן החליטו לרדת מהגדר", פותח בן־חיים בשיחה ומבהיר, יחד עם חבריו, ששוק הנדל"ן הירושלמי חזר לחיים. "מאז גל המחאה היתה תחושה, גם בגלל שראש הממשלה ושרי האוצר והשיכון עשו רעש כאילו משהו הולך לקרות, כי המחירים כבר יורדים".
"המחאה פשוט חיזקה את התחושה ויצרה ציפיות שעוד רגע הולך לקרות משהו דרמטי בענף הנדל"ן", מוסיפה שחר. אבל, מסבירים שניהם, המציאות היתה שונה לגמרי, והמחירים כמעט קפאו, עד שממש לאחרונה הם החלו לעלות שוב.

נקודת הציון שלהם היא תחילתו של המשבר בארה"ב בשנת 2008. "אז באו לכאן האמריקאים וחשבו שהמחירים כבר ירדו, אך לבסוף הם התבדו. וכמובן המחאה שיצרה עוד גל כזה", אומרת שחר. לדבריהם, מאז המחאה בקיץ שעבר ועד לפני כחצי שנה המחירים עמדו, אך בחודשים האחרונים נרשמה תזוזה. "מדובר בתזוזה גם בלקוחות שחוזרים לשוק וכתוצאה מכך גם במחירים", מציין בן־חיים. "המחירים בשמיים", מוסיפה שחר. "והם ימשיכו לעלות. המדינה לא מייצרת אלטרנטיבה והמחירים ימשיכו לעלות", מדגיש בן־חיים.




שחר מזהה את מה שהיא מכנה 'התעוררות קלה' בשוק. "אני רואה אנשים שכבר ישבו איתי שנים כי הם רוצים דירה להשקעה, פתאום משפרים הצעה וחוזרים למשחק כי הם מפחדים שהמחירים יעלו".

"השוק הירושלמי", ממפה בן־חיים, "מורכב משלושה שווקים: השוק המקומי העממי, השוק הדתי־חרדי ושוק תושבי החוץ".
"יש גם חזרה של רוכשים מארה"ב, שלגמרי נעלמו מאז שנת 2008", מוסיף לוי. "היו כאלה שקנו דירות מאוד יקרות בצורה סלקטיבית. תושבי החוץ שהכנסתם ממוצעת לא היו בתמונה. עכשיו אנחנו רואים אותם חוזרים וקונים דירות, לא מאוד יקרות אלא במחירים הנעים בין שניים לשלושה מיליוני שקלים ובשכונות המבוססות. אלו לא הדירות של שני מיליון דולר שהם רכשו עד לשנת 2008 אלא דור חדש של קונים שמתכוונים לעשות עלייה מתישהו ולגור בדירות הללו".

המבוקשות
(הסתערות על בית הכרם והר חומה)
אמנם הם ממפים את השוק לכמה מגזרים שונים, אך גם בין השכונות הם מזהים מגמות מעניינות בתקופה האחרונה. "בית הכרם היא שכונה מאוד מפתיעה בביקושים שלה", מציין בן־חיים, ומוסיף שגם שכונת הר חומה רשמה שיאים של ביקושים. "אני כל פעם מופתעת מחדש מהר חומה", מוסיפה שחר. "כל כך הרבה דירות נכנסות כל יום לשוק ויש ביקוש".

הם מדברים על שכונות מבוקשות שחלקן בקטגוריה הזו כבר שנים רבות וחלקן, כמו אזור עיר גנים, נמצאות באזורי ביקוש חדשים. עם זאת, יש שכונה אחת שבנוגע אליה קיימת ביניהם תמימות דעים שהיא עוברת בימים אלו מהפך ולאחר תהליך "שיארך הרבה שנים", כהגדרתם, תהיה הסינדרלה הבאה של העיר. "מי שעושה מהפך בשנים האחרונות זו הקטמונים", מציין לוי וחבריו מצטרפים. "תמיד חשבנו שזו אוכלוסייה חלשה ומחירים נמוכים יחסית. פתאום התחילו להבין את היתרונות של השכונה, שהם המיקום והבנייה הנמוכה יחסית. הרבה פחות דיירים לדונם".

"מה שתרם לתופעה הוא בית הספר קשת והפרויקט היוקרתי של האחים חסיד בשכונה", מוסיף בן־חיים. "