העלות הסופית של הארנה: 399 מיליון שקל. כך עולה מתקציב 2014, שאושר השבוע בעירייה ונרשמה בו התוספת התקציבית האחרונה לבניית היכל הספורט, שעתיד להיפתח בספטמבר. בשבוע שעבר נדרשו חברי המועצה לאשר תוספת, שעמדה על כעשרה מיליוני שקלים, לצורך השלמת הבנייה של ההיכל.

בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות ירושלים" בפייסבוק

עלות הפרויקט המקורי הוערכה ב־240 מיליון שקל ובמהלך הבנייה נרשמו עוד ועוד חריגות תקציביות ותוספות שונות לפרויקט. עם אישור התוספת האחרונה השבוע אמורה להסתיים העברת התקציבים לפרויקט, ונראה כי המספר 399 מיליון שקל יישאר סופי, כאשר הוא כולל את שלב א' ושלב ב'.



עבור שלב א' בלבד, שכלל היכל של כ־5,500 מקומות ישיבה, נדרשו כאמור כרבע מיליארד שקל. במהלך הבנייה נרשמו חריגות תקציביות שנבעו מכמה סיבות, ובהן טעויות באומדנים וכן החלטה לבצע חלק מעבודות שלב ב'.

ב-2011 כינס ראש העירייה ניר ברקת ישיבה דחופה בהשתתפות חברי הנהלת העיר ודירקטוריון חברת 'מוריה' הבונה את ההיכל, לאחר שהתבשר כי נרשמה חריגה של כ־130 מיליון שקל בעלות הפרויקט.
אלא שהכינוי חריגה לא ממש תאם את המציאות, שכן למעשה היה מדובר בעלות השלב הנוסף. בסוף 2012 אישרה ועדת הכספים סכום של 395 מיליון שקל כמסגרת התקציב לכלל הפרויקט. האגף למבני ציבור ביקש להגדיל את המסגרת ל־399 מיליון שקל. מתוך העלות הכוללת של הארנה, 277.6 מיליון שקל התקבלו כמענק ממפעל הפיס.

יו"ר האופוזיציה, פפה אללו, טוען כי "מדובר בעלות עצומה ובהיכל ענק שלא מתאים לעיר ירושלים, והיה נכון להשקיע את הכספים במבני ציבור בשכונות ובמגרשי ספורט ומתקנים ברחבי העיר.
"כבר לפני למעלה מ־20 שנה בתקופת כהונתו של אהוד אולמרט כרא העירייה, כשהוצע להקים היכל ליד בנייני האומה בעלות של 120 מיליון שקל. אני התרעתי אז שזה רק ילך ויתנפח ובסופו של דבר נשלם פי ארבעה".

תגובת העירייה: "הטענות של פפה אללו אינן נכונות ומטעות את הציבור".