צילום: אלכס קולומויסקי שנת הלימודים האקדמית נפתחת ומי שכבר הגיעה מוכנה והכינה את שיעורי הבית היטב היא נציבות הטרדות מיניות באוניברסיטה העברית. הנציבות הפיקה לקחים ממקרי ההטרדות המיניות הקשות שטלטלו את המוסד האקדמי בשנים האחרונות, כשהמפורסמת שבהן גררה את הרחקתו של פרופ' מריו שניידר, ובשנה האקדמית הקרובה תצא לדרך תוכנית לימוד מתוקשבת בנושא הטרדות מיניות, שאותה יצטרכו לעבור סגל המרצים והסטודנטים. התוכנית תכלול הסבר מפורט על הטרדות מיניות, כולל שאלות אמריקאיות וקטעי אנימציה הממחישים מה מוגדר כהטרדה מינית.

הסטודנטית שהוטרדה: מרצים מפחדים ממני
סחבקייה בוועדות להטרדה מינית ב'עברית'

בנוסף, לפני החגים סיימו ב'עברית' לכתוב דו"ח העוסק בהטרדות מיניות, והוא הוגש למספר ועדות בכנסת ובהן הוועדה לקידום מעמד האישה. הדו"ח מציג את מספר מקרי ההטרדות המיניות שבהם טיפלה האוניברסיטה בשנה החולפת וכן את הקמתו של בית הדין העוסק בנושא זה ברחבי המוסד האקדמי. "אנחנו מדברים על הנושא באופן מאוד גלוי וזה מביא תוצאות", מצהירים בנציבות.

החל מהשנה: בחינה מיוחדת
השנתיים החולפות באוניברסיטה העברית היו סוערות במיוחד. מעבר לגירעון הכלכלי שבו נמצא המוסד האקדמי העכירה את האווירה פרשה של הטרדה מינית קשה שהובילה לביקורת על התנהלותה וטיפולה של האוניברסיטה בנוגע לתלונות על עבירות מין. הביקורת הביאה לניסוח תקנון חדש, להקמת בית דין ייחודי שיעסוק בנושא, וגולת הכותרת היתה תוכנית הוראה ממוחשבת שיצטרכו לעבור עובדי הנהלה, אנשי סגל וסטודנטים.



תוכנית הלימוד המתוקשבת, שסגל המרצים, עובדי ההוראה והסטודנטים ייבחנו עליה, עתידה להיות מופעלת כאשר תיפתח באופן רשמי השנה האקדמית. במסגרתה יוצגו דוגמאות שמלוות בסרטונים שעוסקים בסוגיות מחיי היומיום במוסד האקדמי. הסטודנטים והמרצים יישאלו על סוגיות של יחסי מרות ועל הטרדות מיניות בין מרצה לסטודנטית, הטרדות מיניות בין סטודנטים, סיטואציות של התנהגות מבזה או משפילה, וכן דילמות בנוגע לשאלת הדיווח לגורם מוסמך.

לבסוף יוצגו עשר שאלות שעליהן יצטרכו המשיבים לענות באופן נכון לשביעות רצונה של האוניברסיטה. את הבחינה חייבים הנשאלים לסיים בציון 'עובר', כלומר לענות נכון על הכל, כשמי שלא צלח את הבחינה ייבחן שנית.



"הוכנה לומדה ממוחשבת מיוחדת. כל תלמיד ועובד אוניברסיטה צריך לעשות אותה כדי להבין מה החוק, מה מותר ומה אסור", מסבירה פרופ' לילי אנגלסטר מהמחלקה לניורוביולוגיה רפואית במכון למחקר רפואי באוניברסיטה, המשמשת בתפקיד הנציבה האקדמית למניעת הטרדות מיניות. "הדוגמאות יהיו רלוונטיות. יש סיטואציות במעבדה, סיטואציות בתרגול, הערות לא מקובלות שניתנות, מישהו שפונה לסטודנטית שאינה מעוניינת וכן הלאה".

שאלה אחרת עוסקת ביחסים בין התלמידים. "דנה ואוהד סטודנטים. דנה הוזמנה מספר פעמים על ידי אוהד לצאת איתו לבילוי. היא דחתה את הזמנותיו. למרות סירובה הוא ממשיך להזמינה, להחמיא לה על המראה ולומר לה שהוא חולם עליה בלילות. האם התנהגותו של אוהד נחשבת להטרדה מינית?" נשאלים התלמידים.

שאלה נוספת שתישאל תעסוק באחריות המרצים. "דוד הוא המרצה של שלומי. שלומי מספר לדוד שהוא הוטרד מינית במהלך הלימודים ומבקש מדוד לא לספר על כך לאף אחד. כיצד חייב דוד לנהוג?"

אגרוף בבטן הרכה
הסיפור המרכזי שעורר את הנהלת האוניברסיטה לפעול בנושא התרחש לפני כשנה וחצי, אז התלוננה הסטודנטית אפרת יעקב נגד פרופ' מריו שניידר, מרצה מהמחלקה למדע המדינה, על מעשים מגונים והטרדות מיניות. בתום הפרשה, שהציפה בין היתר את התנהלות האוניברסיטה ביחס להטרדות מיניות, חתמו פרופ' שניידר והאוניברסיטה על הסכם עם הסטודנטית. לפי ההסכם הודה שניידר כי התנהג כלפי יעקב ב"אורח בלתי הולם ופוגעני, מתנשא ומשפיל".
הפרופ' הורחק לשנה וחצי מקמפוס הר הצופים ונגזר עליו כי לא יוכל להשתתף בפעילות מינהלית כלשהי באוניברסיטה במשך חמש שנים.
כמו כן שניידר חויב לשלם ליעקב פיצוי כספי בסך 95 אלף שקל.

לאחר שנחרץ עונשו של שניידר התקיימה הפגנה של מאות סטודנטים וסטודנטיות בקמפוס במחאה על התנהלותו לכאורה של המוסד האקדמי במקרים שבהם סטודנטיות הוטרדו מינית. בהפגנה אמרה יעקב: "אני רוצה שסטודנטיות נוספות לא ייאלצו להיאבק על מנת להצליח לעשות זאת, מאבק קשה ומתיש בנהלים שיש לשנות ולשפר. אני רוצה שהנהלת האוניברסיטה תטה אוזן קשבת להתנהלות הבעייתית שנחשפתי אליה ותפעל לשנותה שינוי אמיתי ומהותי. כשאת מגישה תלונה את צריכה לאזור את כל הכוחות שלך לריצת מרתון ארוכה שאת לא יודעת מתי ואיך היא תסתיים. את מקלפת את הפצע ומשחזרת את המקרה שוב ושוב. בכל פעם נזכרתי בעוד פרט ובעוד משהו שערער אותי. הרגשתי שאני לא מצליחה לתפקד יותר".

את מקרה ההטרדה ח