האמפי. הנזק עדיין לא שוקם. הדמיה הרשות לפיתוח ירושלים

הפרויקט: פארק 3000.

המקום: במורד הר גילה לכיוון עין יעל.

מתי נולדה התוכנית: לפני 22 שנה, לרגל חגיגות ה־3,000 לייסוד ירושלים, קיבלה העירייה מהמדינה 500 דונם במורדות יער גילה מעל עין יעל, בשטח המשקיף על שכונת מלחה. מכאן גם נולד שמו של המתחם: 'פארק 3000'.

העירייה, בראשותו של ראש העירייה דאז אהוד אולמרט, ביקשה לקדם בחלק מהמתחם רחב הידיים, יחד עם הקרן הקיימת לישראל, תוכנית לבניית אמפיתיאטרון ענק עבור כ־32 אלף צופים. לשם השוואה, בבריכת הסולטן יש רק קרוב לעשרת אלפים מקומות ישיבה ובקיסריה 5,000 מושבים בלבד, כך שאם האמפיתיאטרון היה קם הוא היה הופך לפארק ההופעות בישיבה הגדול בארץ.

הדיונים בוועדות התכנון התקדמו בעצלתיים, עד שלקראת סוף שנת 2010 אושרה התוכנית. כאמור המחשבה היתה לקיים במקום הופעות של זמרים והרכבי מוזיקה ברמה הבינלאומית, כפי שנעשה כיום בפארק הירקון ובאמפי 'לייף פארק' החדש בראשון לציון.

מה היה אמור להיות שם:  מדובר באמפיתיאטרון שבנוי על צלע הר במקום חורשת עצים, שכולל במה להופעות, תשתיות כגון חדרי אירוע לאומנים, ציוד הגברה ותאורה וגם גדר מסיבית בגובה של חמישה מטרים סביב המתחם כולו. עם קידום התוכניות קק"ל הפסיקה לנטוע במקום עצים ורוב העצים שצמחו שם בעבר נכרתו.

רון: "זה היה אירוע ניסיון ראשון שנערך במקום, בכלל לא בקיבולת המלאה שתוכננה, משהו בהיקף הרבה יותר מצומצם. הזמנו בדיקת רעש בכמה בתים בשכונת מלחה שמשקיפים לעבר האמפיתיאטרון, והתוצאות היו מחרידות וחריגות בכל קנה מידה"

לתוכנית של העירייה היו מתנגדים רבים, וביניהם הגופים הירוקים בראשות החברה להגנת הטבע. גם המשרד להגנת הסביבה יצא נגד המיזם, כיוון שהוא כלל הפקעה של חלק מהפארק הציבורי לטובת מיזם בנייה של העירייה. ההתנגדות נבעה בין השאר מהחשש מפני מטרדי הרעש הגדולים שהיו צפויים להיות בזמן ההופעות והחשש שהרעש יבהיל את שוכני גן החיות התנ"כי שנמצא במורד ההר ממול.

גם תושבי השכונות מלחה, גילה ושכונות נוספות בדרום מערב העיר יצאו נגד התוכנית בשל מטרדי הרעש הצפויים ועומסי התנועה הקשים במהלך הופעות הענק המתוכננות להתקיים בפארק.

מדוע המיזם נשאר על הנייר? הקרן הקיימת לישראל החלה בעבודות העפר והתשתית במתחם עוד לפני שהתקבלו כל האישורים התכנוניים. ועד הפעולה של תושבי דרום מערב העיר, שכלל את תושבי מלחה, גבעת משואה, הקטמונים וגילה, עתר לבית המשפט והצליח להוציא צו על תנאי להפסקת העבודות. אולם לאחר מכן הם לא הצליחו לממן יותר את הדיונים הארוכים בערכאות המשפטיות והצו בוטל. לאחר מתן תוקף לתוכניות חודשו העבודות במקום והשטח הוכשר. בין השאר נעקרה חורשת עצים במתחם שנטעו בעבר תלמידי בית הספר פולה בן גוריון ברחביה לכבוד ט"ו בשבט.

ועד הפעולה המשיך לקיים הפגנות ומחאות רבות, אך התפנית המכרעת הגיעה רק לאחר שיזמו בדיקה עצמאית של מדידת רעש בעת שנערך במקום אירוע קטן יחסית של צה"ל בסיום צעדה.

ציפי רון מהחברה להגנת הטבע, שהיתה בין מובילות המאבק, נזכרת: ”זה היה אירוע ניסיון ראשון שנערך במקום, בכלל לא בקיבולת המלאה שתוכננה, משהו בהיקף הרבה יותר מצומצם. הזמנו בדיקת רעש בכמה בתים בשכונת מלחה שמשקיפים לעבר האמפיתיאטרון, והתוצאות היו מחרידות וחריגות בכל קנה מידה. זה היה רעש בלתי נסבל שלא יכול לעמוד בשום תקן. כך הבינו שהתוכנית לא יכולה לצאת לפועל. בעקבות ביטול התוכנית החליטו בעירייה כעבור זמן מה לקדם תוכנית לשיקום הפצע שנותר באמצע ההר, אך עד היום לא ידוע לי על שום התקדמות בשטח לתיקון הנזק הרב שנגרם לסביבה".