עלי מוחמד. צילום: ראובן שוורץ

תחילתו של שינוי: ערבים, מוסלמים, גם בירושלים, יכולים להיות נהגי מוניות, רופאים, עורכי דין ויכולים להיות גם כדורגלנים. אם אלי אוחנה, יוסי בניון ורוני לוי, שיודעים המון כדורגל, החליטו שעלי מוחמד ראוי ללבוש את החולצה של בית"ר, אז מי זה האוהד מהיציע, עם כל הכבוד, שיכול להתווכח?

 צריך להוריד את הכובע בפני משה חוגג, שבלי לעשות חשבון ובלי להיכנס לשיקולים זרים עשה פה מהלך מתבקש לטובת הקבוצה שלו ונכנס חזיתית בהתנגדות שכולה שנאה ושיקולים זרים.

אני לא מתכוון לנגח את הלה פמיליה. זה הזמן שבו הם צריכים לעשות חשבון נפש ולרכז את כל הפסולת הרעילה שהם משקיעים בה אנרגיה - הגזענות, לטובת עידוד ותמיכה בבית"ר. אם הם יעשו את זה, בית"ר יכולה לזכות בתארים ולהגיע רחוק, כי זה מועדון עם עוצמות ושם ותהילה, שמקלקלים והורסים עם לכלוך שאין לו יותר מקום בכדורגל העולמי והגיע הזמן לעקור אותו גם מהיציע המזרחי, ולא משנה אם זה חלק גדול או קטן מהיציע הזה.
אנחנו בפתחו של שינוי. שינוי שבו כמו שבכל העולם יש שחקנים מכל הדתות והצבעים, שבו בכל קבוצה ישראלית יש שניים-שלושה וחמישה שחקנים מוסלמים, פלסטינים, זה יגיע גם לבית"ר ירושלים. מועדון שיש מי שחושב שזו גאווה גדולה להגיד עליו שבית"ר טהורה לעד, זו בושה גדולה. הצעד של חוגג בכיוון הזה הוא צעד ראשון ונכון ומבורך.

עלי מוחמד לא יהיה אלי חמד ולא כל שם אחר שמישהו החליט להדביק לו. הוא יהיה ויישאר עלי מוחמד, והוא יסחוף אחריו את ההמון כי הוא שחקן טוב, והם יגלו שאפשר לצעוק ולעודד גם את השם מוחמד כי בית"ר היא של כולם וההצלחה שלה מחממת את הלב של כולם.

ריפעת ג'ימי טורק. צילום: זהר  שחר

עלי מוחמד הגיע לבית"ר ירושלים כי הוא שחקן טוב. זה שהוא מוסלמי או נוצרי יכול רק בעולם מעוות להיות נושא שעל סדר היום. חוגג מתחיל באומץ רב לשנות את העיוות הזה. לא ירחק היום שבבית"ר ישחק גם ערבי ישראלי, לא כעלה תאנה ולא כגימיק אלא כי כמו מוחמד הוא יכול לתרום את האיכויות המקצועיות שלו. כי הספורט, בניגוד לעולם המעוות שבו אנחנו חיים, הוא מפלט הכרחי שבו כולנו אחים, שבו שחקן מקצה אחד של העולם מוסר את הכדור לשחקן מהקצה השני של העולם, מקום שבו זה שגדל על ברכי המסגד מרים קרן, זה שגדל בכנסייה מוריד את הכדור עם החזה וזה שהגיע מבית הכנסת מבקיע שער. זה תיאור שבלה פמיליה צריכים להחליט אם הם יכולים להכיל אותו או שמא עדיף להם להכתים ציבור שלם של אנשים טובים שבסך הכל רוצים לשכוח את צרות היומיום ולהגיע לבילוי משפחתי של שעה וחצי באצטדיון כדורגל

הביא לדפוס שלומי אהרוני