ענבל ומשה חוגג. "יש גם ימים כאלה בכדורגל" | צילום: האלבום הפרטי

לא ישברו אותנו: שוו בנפשכם שאתם משלמים בכל שנה עשרות מיליוני שקלים בלי לקבל שום תמורה אמיתית. תחשבו לרגע שאתם חווים פעם אחר פעם עוגמת נפש ולילות בלי שינה בגלל כדור שלא נכנס לרשת או שופט שלא ראה פנדל. דמיינו בעיני רוחכם מציאות שבה לקחתם נכס קהילתי עם תמיכה של עשרות אלפי אנשים והצלתם אותו מפירוק והפכתם אותו בתוך שנה וקצת ממיושן וחסר תשתיות והנחתם יסודות לעתיד בעבודה מאומצת שעלתה גם היא מיליונים, ומה שאתם מקבלים בתמורה זה שניגש אליכם מישהו באמצע ארוחה במסעדה עם בת הזוג שלכם ומקלל ומטנף אתכם ואותה, מאיים שיגיע לבית הספר של הבן שלכם בן השבע, ומוסיף עוד כמה קללות בעלות אופי מיני שהן פשוט בושה אחת גדולה.

במציאות נורמלית, אחרי ההתקפה המילולית של האוהד (לא של בית"ר, אלא של עצמו או של ארגון לה פמיליה או סתם של המון ברברי) לענבל חוגג היו כל הסיבות שבעולם להודיע לבעלה בלילה שבין שבת לראשון שהוא זורק את בית"ר לכל הרוחות. כי עם כל הכבוד, לתת את הנשמה ואת הכסף של הילדים שלהם לטובת מועדון הכדורגל של בית"ר ולחטוף אירוע שכזה זה סוג של מזוכיזם. אבל כנראה הגברת חוגג היא אדם מיוחד במינו אם ההתייחסות שלה לדברים שונה לגמרי.

בשיחה בלעדית שקיימה עם מיינט ו"ידיעות ירושלים" השבוע אמרה הגברת חוגג את הדברים האלה: "זה היה אירוע לא נעים, עצוב. אף אחד לא היה רוצה להיות בסיטואציה כזו".  

מה עובר בראש באותם רגעים? לא בא לך להגיד "אם ככה אתם מתייחסים אלי לא מגיע לכם שבעלי יממן אתכם"?  
"
ברגעים כאלה חושבים על המון אנשים, לדעתי עשרות אלפים, שהם אוהדים אמיתיים שיודעים להעריך, להוקיר ולתמוך, להכיר לנו טובה על הפעילות בבית"ר, והם, האוהדים האלה, שמילאו אותנו בהודעות תמיכה מאז מוצאי שבת, כן ראויים שנמשיך להוביל את בית"ר ולטפח את המועדון. אני לא אבוא ואגיד לבעלי 'תעזוב את בית"ר'".

זה הדבר הכי אנושי להגיד במקרה כזה.
 "
עד כמה שהאירוע הזה היה חמור ומעליב, מושיקו יודע מצוין מה לעשות ואיך לעשות ואם הוא יחליט להישאר או לעזוב זו החלטה שלו, ועד כמה שאני מבינה הוא נשאר בכל הכוח. אנחנו לא שוברים את הכלים כל כך מהר, הגם שזה בהחלט אירוע שאנחנו לא מקילים בו ראש".

את עדיין נסערת? זה לא משהו שעובר בן לילה.
"
קמנו ביום ראשון בבוקר ליום חדש, יום שבו אנחנו מסתכלים קדימה, רוצים להמשיך להוביל את בית"ר להישגים ולעשות טוב לכל אלפי האנשים בכל פינה בארץ שהמועדון הזה יקר לליבם באמת, בלי תנאים ובלי הסתכלות צרה על אינטרסים. יש גם ימים כאלה בכדורגל. הם לא צריכים להיות אבל הם לא ישברו אותנו. אני אמשיך לתמוך בפעילות המבורכת של בעלי ואני גאה בו. יאללה בית"ר".

אנחנו מתנצלים מראש על התיאור. הוא נכתב כדי להמחיש את חומרת הדברים. במוצ"ש, אחרי הניצחון בקרית שמונה בעת שישבו במסעדה ניגש אל חוגג אותו אדם שקורא לעצמו אוהד, לא ילד פוחז אלא אדם בשנות השלושים לחייו, והחל לירות תיאורים מיניים שכוונו ישירות לגברת חוגג, כולל איום מפורש שהוא יודע באיזה בית ספר לומד בנם בן השבע.

עד שמיעה שהיה במקום תיאר זאת כך: "זה היה פי אלף יותר בוטה ממה שאנחנו שומעים במסגרת ביטויים של Me Too, תיאורים מזעזעים שאף אדם שפוי לא יכול להישאר אדיש אליהם. מושיקו היה קול, שמר על קור רוח וניסה להבליג, וגם אשתו לא הגיבה. בשלב מסוים חוגג קם מהכיסא כי כבר הגיעו מים עד נפש אבל מאבטחים שהיום שם הוציאו אותו מהמקום".

כל צמרת בית"ר היתה בטוחה שבלילה שבין מוצאי שבת לראשון חוגג חוכך בדעתו לעזוב את בית"ר. היו בטוחים שהוא בדרך להודיע להם שעם יחס כזה שיחפשו אותו בסיבוב.

"אין לו שום סיבה להישאר", אמרו בבית וגן. "עם התנהגות כזו וכפיות טובה שכזו צריך להיות מזוכיסט כדי להישאר". אבל חוגג לא ניסה אפילו לנצל את האירוע המביש הזה, לא כדי לברוח ובטח שלא כדי לגרום למישהו להתחנן אליו. כל מה שעניין אותו זה לבער את הנגע. הוא לא אלי טביב שהיה מנצל אירוע כזה כדי להתקרבן, אפילו לא אלונה ברקת, שהורידה את כל אוהדי הפועל באר שבע על הברכיים ב־2010 אחרי אירוע אלים נגד מאמנה דאז גיא עזורי. הסיטואציה במוצ"ש חצתה כל כך הרבה קווים אדומים שחוגג פשוט העדיף לשמוע רק את מה שיש לאשתו לומר. ומה שהיה לה לומר, כפי כבר הבנתם, זה שבגלל טמבל אחד לא שוברים את הכלים בשביל ציבור של עשרות ואולי מאות אלפי אוהדים.

ביקור בית

חוגג כאמור הוא לא הראשון, וגם לא האחרון לצערנו, שמגיעים למשפחתו ולמרחב הפרטי המקודש שלו. איציק קורנפיין נזכר השבוע איך ב־2013 עמד האוהד דודי מזרחי מול ביתו עם מגאפון וקילל אותו ואת אשתו באופן בוטה ומיני. אחרי המקרה ההוא הוריד קורנפיין את מזרחי על ארבע, ואחרי תביעות והוצאות לפועל הגיעו איתו להסכם פשרה כספי של כמה עשרות אלפי שקלים, שנתרמו כולם למרכז לנפגעות תקיפה מינית.

ההפגנה ליד ביתו של איציק קורנפיין. "אסור לחוגג להתייאש" | צילום: עמית שאבי

"במקרה שלי אשתי בהחלט אמרה לי 'תעזוב הכל, בשביל מה אנחנו צריכים את זה?'" מספר קורנפיין. "אבל אחרי שלוקחים אוויר מבינים שאין שום סיבה להרים ידיים או להישבר, אלא צריך לפעול בכל הדרכים החוקיות ולתת למשטרה לטפל בזה. המשפחה, קרי האישה והילדים, הם מחוץ לתחום ואסור שאף אחד יתקרב אליהם. אין פה בכלל שאלה. למה בעצם שחוגג ירים ידיים? שאותו תוקף שחושב שהוא גיבור גדול יטופל על ידי המשטרה, ייתבע בבית משפט וישלם. מאכזב מאוד שבנאדם משקיע כל כך הרבה כסף ומאמץ וככה מתנהגים אליו, אבל הוא לא אמור להתייאש אלא להילחם בשביל שהתופעה הזו לא תרים ראש".

דנה אשכנזי, אשתו של אלי טביב, שאליה הגיעו הביתה ולבתי העסק גם אוהדים של בית"ר וגם של הפועל תל אביב, ניסתה שנים לשכנע את בעלה לנטוש את עולם הכדורגל, ויש אומרים שביום שעזב את בית"ר אפילו אמרה 'ברוך שפטרנו'. השבוע כששמעה על האירוע של משפחת חוגג היא הרגישה סוג של דז'ה וו. "אל תחזיר אותי לזה", אמרה. "אני פשוט לא רוצה להיזכר שוב בדברים האלה. לשמחתי אנחנו כבר לא חלק מזה. שתהיה שנה טובה לכל עם ישראל", סיימה ביובש.

אשכנזי.  "לא רוצה להיזכר בתקופה הזו" | צילום: טל שחר

צריך לציין כי לאורך כל המשחק בקרית שמונה חוגג 'זכה' לקללות מצד אוהדים. אלה שניסו לעודד אותו או להשתיק אותם זכו למטר של קללות, ועל פי עדות שהגיעה למועדון, אוהד אחד שהיה ביציע עם אחד מילדיו והגיב בקריאות עידוד לחוגג מול המקללים ספג חבטה מאוהד שנמצא ליד הילד ומיהר לעזוב את המקום. כל זה מכיוון שחוגג העיז לתבוע אוהדים שטוענים שאם המשטרה לא מיצתה איתם את הדין איך ייתכן שבעל הבית רודף אותם?

ובכן: המשטרה והפרקליטות טרם החליטו אם להגיש כתבי אישום על תקיפת אוטובוס של הפועל באר שבע, מה שאומר שהתוקפים עדיין לא זכאים. שנית, גם אם בהיבט הפלילי הם יצליחו לצאת ללא פגע, מה עם הפגיעה בתדמית המועדון? מה עם מפח הנפש של הספונסרים שמשקיעים מיליונים במוצר? מה עם ילדים והורים שנמנעים מלהגיע למשחקי בית"ר בגלל האיכס ביציעים? ולמה לעזאזל בימים כאלה זו בושה להיות אוהד בית"ר, שאוטומטית מתקשרת לאלימות וגזענות ובהמיות, וכשיש כבר מישהו שמנסה להיאבק בזה עוד יש מה להגיד?

יאללה סולחה

מאז יום ראשון בבוקר חברי ארגון לה פמיליה ניסו בכל הכוח ליזום פגישה עם חוגג. בעלי בית"ר דחה את העניין על הסף בתחילה, אלא שהוא הלך והתרכך מרגע לרגע. חשוב לו להעביר מסר שהוא רוצה אוהדים חפים מגזענות ואלימות, שהוא רוצה לבצע כאן מהפכה בתדמית ההיסטורית של בית"ר אבל בד בבד לא מעוניין להראות שהוא שריף. "אין כאן עניין אישי אלא מאבק למען עתידו של המועדון", אמר בשיחות סגורות. בשעות הערב המאוחרות הגיעו לחוגג למשרדים השוכנים במוזיאון תל אביב 'מועצת החכמים' של לה פמיליה, לפגישה שבה היה נוכח גם אלי אוחנה. אוחנה מאוד טעון על לה פמיליה. גם בגלל הסיבות הרגילות, אבל גם משום שהוא הפך את כל המדינה יחד עם חוגג ומוני ברוש כדי לקושש ספונסרים ואחרי מיליון הסברים על כוחו של המותג הדלתות היו נסגרות בגלל השם 'לה פמיליה'. חוץ מזה, אם חוגג היה מחליט לעזוב את בית"ר בגלל האוהד האינטליגנט ממוצ"ש שעבר, אוחנה היה צריך לתפעל את בית"ר בלי דולר אחד בקופה.

חוגג הגיע לפגישה בלי הרבה רצון לנחמדות. הוא גם היה בטוח שכל התנאים שישים על השולחן ייתקלו בסירוב ואז ממילא אין עם מי לדבר. אבל לה פמיליה באו, במפתיע, עם רצון אמיתי לפיוס.

ענבל. צילום: מהאלבום הפרטי

חוגג ביקש שיפסיקו עם האלימות והגזענות, הודיע שהוא לא מחדש להם את אחסון ציוד התפאורה במחסן בטדי וגם ממשיך לשלול מהם מכירה של מרצ'נדייז. ואז גם ביקש שיודיעו שלא יפעלו נגד החתמת שחקן מוסלמי בבית"ר, וגם לזה הארגון הסכים. המחווה של חוגג היתה ביטול תביעות שכבר הוגשו נגד אנשי הארגון, כשברור שהתלונה במשטרה נגד מי שתקף את חוגג ואשתו והתביעה המשפטית נותרות בעינן, כמו גם המקרה של אוהד שחויב לשלם לחוגג עשרת אלפים שקל אחרי שאיים עליו ועל עלי מוחמד.

לה פמיליה גם התחייבו להוציא ביום שלישי בבוקר הודעה בזו הלשון: "לאחר תקופה ארוכה של מתיחות בינינו לבין הבעלים משה חוגג החלטנו לפתוח דף חדש. בישיבה לילית התנצלנו והגענו להבנות למען מטרה אחת ברורה וזאת בית"ר ירושלים. למען הסר ספק, אנחנו מעריכים את תרומתו של חוגג למועדון. המטרה העיקרית היא לעודד ולהטריף ללא גזענות וללא שום פגיעה במועדון. אנחנו מגנים בכל תוקף את האירועים שקרו בתקופה האחרונה בכלל ובמוצאי שבת בפרט ומבטיחים שאירועים מסוג זה לא יקרו שנית. המועדון הסכים להסיר את התביעות ולפתוח דף חדש בתמורה לפיצוי מכובד שייתרם למען מטרה ראויה".

בית"ר: "קיבלנו את שרצינו. אין לנו מה להפסיד מכך, רק להרוויח. חובת ההוכחה על לה פמיליה. אנחנו עם אצבע על הדופק וכל נזק ייענה בתביעה. זה צ'אנס נוסף וימים יגידו אם הוא הוכיח את עצמו".