קונטה. הקריאות הגזעניות גמרו לו את המשחק. צילום: ראובן כהן

ימים של בוסר: הסגל של בית"ר עדיין לא בשל להתמודד בקרב צמרת מול 30 אלף איש, בטח לא כשלמרקו בלבול יש ארסנל מלא ולרוני לוי חסרים אוחנה, קינדה, ורד ופלומיין. ההחמצה של אזולאי מספרת את כל הסיפור של ההתקפה. חוגג לא ייאלץ כנראה להחזיר כסף כי הקבוצה שנבנתה כאן שווה כרטיס לאירופה, אבל בשום פנים ואופן לא יותר מזה. בית"ר נסעה למסיבה בחיפה, אבל לא נתנו לה להיכנס בגלל שהיא צעירה מדי  

"אנחנו יותר טובים מהם", אמר רוני לוי לשחקני בית"ר באימון המסכם לפני המשחק בסמי עופר. זה לא היה נאום מוטביציה, גם לא ניסיון יהיר של המאמן לנפח את חניכיו. לוי פשוט הסתכל סביבו וראה חבורה של שחקנים שהמעמדים האלה הם דבר חדש עבורם, שחקנים שמאני טיים מול 30 אלף איש ומאות אלפים מול הטלוויזיה זה סוג של פסגה בשבילם. פסגת הקריירה ופסגת הפחד.

איתמר ניצן לא היה במעמדים האלה כי שיחק מול כמה מאות צופים עד כמה אלפים במכבי פתח תקוה, קרית שמונה ודומיהן. גם לא מקס גרצ'קין בהפועל חדרה, אור זהבי, שזו עונתו השנייה בבוגרים של בית"ר, אפילו לא שלומי אזולאי או לוי גארסיה, שלא לדבר על תמיר עדי. לוי ידע מראש שבשביל לצאת עם משהו מחיפה הוא צריך אנשים בשלים, גברים שבאים בדברים הקטנים לקחת את המשחק. לרוב השחקנים שלו יש עדיין חלב על השפתיים, ופיני גרשוןכבר אמר פעם שמי שהולך לישון עם ילדים קם בבוקר רטוב.

"לא מעט שחקנים לא בשלים למעמדים האלה, וכן, הם היו מבוהלים וקצת רעדו להם הרגליים", אמרו בבית"ר ביום שני בלילה. "זה לא שהם לא תפקדו בכלל, אבל בדברים הקטנים ראית את החשש שלהם ואת חוסר היכולת שלהם להתמודד עם גודל המעמד. פה להכניס את הרגל לתאקל, שם לא לתת שטח לשחקן בירוק, וכן, גם קצת לדחוף ולהיות קצת פחות 'ספורטיביים' בגבול הטעם הטוב. עד שהילדים האלה יגדלו זו תהיה בית"ר לטוב ולרע, והיא תתקשה העונה לנצח משחקים גדולים, אם זה בסמי עופר, בבאר שבע או בטדי, שלא לדבר על מכבי תל אביב".

הרבה ביקורת נשמעה על ההחלטה של לוי לתת את חולצת ההרכב ללירן רוטמן הכמעט אלמוני. אף אחד לא שם לב שלמאמן בית"ר לא היו אופציות על הספסל. קינדה המוצהב לא רלוונטי, עדיין לא בטוח ששלום אדרי מתאים לרמות האלה, והיחיד שיכול להילקח בחשבון, וזה גם היה התכנון המקורי של לוי, הוא פרדי פלומיין. אלא שלרוע המזל פלומיין מתח את הברך במהלך השבוע, והפך, ייאמר לזכותו, את העולם כדי להיות כשיר, אם זה באמצעות כדורים, בקשת זריקה מהצוות הרפואי ואפילו אימונים כמעט מלאים עם המתיחה, עד שהכאבים הכריעו אותו. לוי הלך על רוטמן כי זה מה שיש. אם היה פוסל את הקשר הצעיר שהגיע ממכבי פתח תקווה כשאף אחד אחר לא זמין, אין לו לרוטמן בשביל מה להיות בכלל חלק מבית"ר.

הרשת של איתמר ניצן זזה. ולבלבול היו את שועה ועוואד על הספסל | צילום: ראובן כהן 

"כולם מדברים על הוורסטיליות של מכבי חיפה, אבל שוכחים שהמשחק ביום שני היה בין קבוצה עם סגל מלא מול קבוצה שהשחקנים החסרים שלה הם מיכאל אוחנה, גדי קינדה, פלומיין ועידן ורד"  אמרו השבוע בבית וגן. "תוסיפו את שלושת השחקנים האלה להרכב של בית"ר כשהם בכושר סביר במינימום, וזה מאבק שווה כוחות ואולי גם נוטה לטובתנו. הבעיה שבכדורגל רואים רק את הסוף ובגלל זה עושים לכולנו כאן דה לגיטימציה". שאלנו אם דולב חזיזה ויובל אשכנזי או עופרי ארד גם הם לא שחקנים בוסריים שעוד לא עשו משהו גדול בקריירה. בבית וגן ענו: "אשכנזי וחזיזה זכו בגביע המדינה, הזרים של חיפה הרבה יותר מנוסים, והסגל של בלבול עם שועה, עוואד ועוד שחקנים על הספסל הרבה יותר רחב".

בבית"ר ניסו השבוע להתגונן, להסביר שאף אחד לא דיבר על מאבק אמיתי על אליפות אלא על קריאת תיגר על תואר והנחת בסיס לעונה הבאה כדי שבספטמבר 2020 יהיה אפשר באמת לסמן אליפות כמטרה. הבעיה היא שזה רק חצי נכון. בעוד רוני  לוי, בניון ואלי אוחנה אכן ניסו לצנן את האובססיה שיש כאן להחזיר את הצלחת לבית וגן אחרי 12 שנה, חוגג, בעל המאה, היה זה שלא הפסיק לסמן חלומות.    

הבעיה בבית וגן היא שהמנגינה מתחלפת כל כמה שבועות. פעם זה: "לא שמתי 70 מיליון שקל כדי שנסיים את העונה במקום הרביעי". בפעם אחרת זה: "אני לא אומר אליפות אלא מקומות 2-1". ובפעם הבאה זה: "אם לא נגיע לאירופה מינויים יקבלו החזר כספי". סביר שבית"ר תגיע לאירופה וחוגג לא ייאלץ להחזיר כסף ללקוחותיו, אבל בעוד בעל הבית ראוי לכל המחמאות על הפרויקט שהקים כאן, לא לשם כרטיס לליגה האירופית התכנסנו כאן. את זה היה לנו גם עם טביב. הגם שחוגג עדיף אלפי מונים על הפרשן של 'ראשון לכל כדור', בית"ר בגודלה לא יכולה להרשות לעצמה לחגוג כרטיס לאירופה.

החמצת העונה

תסתכלו על ההחמצה של שלומי אזולאי ביום שני האחרון, ותבינו בפריים אחד את כל הסיפור של החלוץ הטברייני של בית"ר. זה לא הפספוס, שקרה ויקרה לגדולים ביותר בהיסטוריה בהווה ובעתיד. זו לא לפיתת הראש של כל אוהדי בית"ר ואנשיה באותו רגע. זו הנון שלאנטיות, מונח שמגדיר את אזולאי. ללכת לכדור כזה, עם החלק החיצוני של הרגל הרחוקה ולנסות לתת סטירה לכדור גובל בחוסר קואורדינציה, ביהירות, באיכות ירודה, יו ניים איט.

עכשיו ברור שלאזולאי לא חסרה איכות, כי עובדה שהוא הבקיע ביום שני שער של חלוץ גדול בביצוע מלוטש, חד וקטלני. ברור גם שאזולאי לא יהיר או מזלזל בעבודה שלו מול השער. זה הפער. הפער בין מה שאוהדי בית"ר מייחלים לו, חלוץ רוצח שרואה רק רשת מול העיניים, סטייל אוחנה, אווירון, קוביקה או ויקטור פאצ'ה, לעומת אזולאי, ילד טוב טבריה, מקצוען בכל רמ"ח איבריו אבל גמלוני ומפוזר, שלא החמיץ את הכדור הזה בגלל לחץ או רגליים קרות אלא רק משום שיש לו נטייה לרחף פתאום, להירדם באמצע הסיטואציה, ובגלל זה הוא נודד כל שנה למקום אחר על המפה בכדורגל הישראלי ולא משמש עוגן בהתקפה של בית"ר, באר שבע או הגדולות האחרות.

אזולאי מול לביא. החלוץ של בית"ר יכול היה לגמור את המשחק. צילום: ראובן כהן

בית"ר חייבת חלוץ עוד לפני שהתחילה העונה, בערך בשלב שבו אוחנה נפצע והיה ברור שהאחרים לא סקוררים. יוסי בניון, שעשה כאן המון דברים טובים בבניית הסגל, צריך לשאול את עצמו כמה שאלות בסוגייה הזו. הראשונה: איך בית"ר יכולה להתמודד מול כוח האש של חיפה, שיש לה את רוקביציה, עוואד, ושועה; מול באר שבע, שיש לה את שהר, שהוא מלך שערים בפוטנציה; ומול מכבי תל אביב עם אפואדו, יהונתן כהן ושכטר (ומוסר בחסד כמו דור מיכה)?
אין ספק שההתנהגות כלפי אזולאי עושה לו עוול, אבל גם למענו וגם למען בית"ר רצוי מאוד שמשה חוגג ינחית כאן חלוץ אמיתי בינואר. חוגג טוען שרק אם ייפול לו לידיים חלוץ תותח הוא ינחית אותו כאן. בגזרה הישראלית זה יכול להיות רק אלירן עטר, שרק לבניון היכולת לשכנע אותו לעלות לירושלים, או לחלופין שבניון יתחיל כבר מהבוקר להפוך את העולם כדי להביא לכאן סקורר.

הגודל כן קובע

רוני לוי אמר לשחקניו במחצית שהוא לא מרוצה מהמרווחים שיש בשני האגפים של בית"ר, שמאבוקה בצד ימין ורז מאיר בצד שמאל נעים בחופשיות כל אחד בצד שלו ושהכנסות הכדור של שניהם ייגמרו באסון. "תסגרו להם את אופציית המסירה ותהיו מרוכזים בתוך הרחבה כי בצעד הראשון אנחנו יכולים לקבל גול", אמר המאמן, שהגיע, אגב, לסמי עופר כשהוא חולה בשפעת. ואז מתחילה המחצית השנייה, מאבוקה מכניס את הכדור ודולב חזיזה שישה מטר מהשער עושה להגנת בית"ר מה שהוא רוצה ושם את הכדור ברשת.

טעויות, אמרו חכמים מאיתנו, הן חלק מהמשחק. אבל אותה מועצת חכמים אמרה גם ש"אין יום רע בהגנה". זה לא היה גול של חוסר ריכוז. זה היה גול של מגדל בבל, של שחקנים שלא מתקשרים אחד עם השני, שלא נותנים גוף ולא מסוגלים להפנים, אחרי שהם ראו מיליון פעם את המשחק של חיפה נגד הפועל תל אביב מהשבוע שעבר, שחזיזה ואשכנזי ורוקביציה נכנסים בין הבלמים כדי להבקיע.

אמר את זה השבוע שחקן בכיר בבית"ר בצורה המדויקת ביותר: "כשהשופט שרק לסיום הבנו שהחפיפניקיות שיכולה לעבור לסדר היום מול כפר סבא, נס ציונה או בני יהודה לא יכולה לעבור בשקט מול קבוצות צמרת. תריצו את הווידיאו ותראו שגם מול כפר סבא שבוע קודם היו החורים האלה, אבל זה עבר בשלום בגלל ההבדלים באיכות ובגלל שמול הקטנות יש לך כוח הרתעה ומול הגדולות עדיין לא פיתחנו אחד שכזה".

זה אומר שבית"ר של העונה זו קבוצה של משחקים נגד הקטנות? שאלנו את הבכיר בבית"ר. "ממש לא וממש לא צריך לזלזל בזה. מי שחושב שזו חוכמה קטנה לנצח את נס ציונה, שיתקשר להפועל באר שבע. מי שטוען שכפר סבא זה טרף קל, שיזכור כמה דם ירקנו נגדם אנחנו ומכבי חיפה למרות שכפר סבא יצאו בידיים ריקות. מי שחושב שבני יהודה זה משחק קל, שישאל את מכבי תל אביב שלא הבקיעה מולם. אנחנו עוד ננצח משחקים גדולים העונה ויכול להיות שגם נפסיד נגד הקטנות. רבאק, כולה נובמבר".

די לגזענות

בדקה ה־34 כמה מאוהדי חיפה נהמו בצורה גזענית כלפי אנטואן קונטה, שבתגובה רצה לצאת מהמגרש. "אנטואן היה עם דמעות בעיניים, אמר: 'אני יורד, לא רוצה להמשיך לשחק'", סיפרו שחקנים בבית"ר. קפטן בית"ר דן איינבינדר ניגש אליו, חיבק אותו, ואמר לו: "הכל בסדר, אנחנו איתך, לא יורדים מהמגרש, תהיה רגוע, תישאר מפוקס, אל תיתן להם להרוס את המשחק".
בבית"ר הודו השבוע שהיו בחיפה שני קונטה, זה שעד הדקה ה־34 עם הנהמות הגזעניות ושונה לגמרי מאותה דקה ועד לסיום המשחק. "הוא לא הצליח לתת פס, לא תפקד, לא היה מורגש ולא ניסה לעשות פעולה אחת יזומה. הנהמות האלה שברו אותו לגמרי. אנחנו לא שופטים אותו חלילה אבל מצער שזה קרה. ועוד יותר מפליא איך שחקן ברמה הזו, עם רזומה בליגה הצרפתית, מתרסק ככה. הוא מאוד רגיש לסיטואציות האלה ואנחנו יכולים רק לחבק אותו ולגנות את מי שנהם כלפיו", אמרו בבית"ר. וכל זה, נזכיר לכם, כששחקני בית"ר עם סרטים צהובים על הזרוע לציון ליל הבדולח בנירנברג לפני שמונה עשורים וחצי.

הפנים של זהבי אומרות הכל. צילום: ראובן כהן

ייאמר מיד: אוהדי מכבי חיפה מאז ומעולם הם הנאורים שבאוהדי הכדורגל. זה מועדון שחיבק לתוכו את זאהי ארמלי, גרייב, כיאל, וילפריד מוגאיי ועוד רבים וטובים. אבל דור האוהדים החדש של הכדורגל מתברר, וזו כבר תופעה חברתית, הוא אלים וגזען (בחלקו כמובן, בדרך כלל זה המיעוט) בכל מקום, גם בחיפה. התירוץ העלוב של כמה מאוהדי חיפה כי "מדובר בנהמות בגלל שמדובר בארגון אוהדים שקורא לעצמו הקופים הירוקים וזה לא כוון כלפי קונטה. הם נוהמים בכל משחק ובכל מגרש כדי להשמיע את קולם" מעלה את התהייה מה היה קורה אם לאולטראס של חיפה היו קוראים 'האלפקות הירוקות', האם הם היו עומדים ויורקים על שחקני יריב?

ועכשיו ברצינות: קונטה פירסם פוסט בסיום המשחק שבו כתב כך: "אם ההתאחדות והמינהלת לא יטפלו בקריאות הגזעניות אני את דרכי בכדורגל הישראלי סיימתי. חוץ מההפסד הערב, ואני מצטער על זה, יש לי הרגשה שזה הפך להיות חלק מהמשחק לשמוע קריאות גזעניות נגד שחקנים עם צבע עור שונה. אנחנו לא חיות ולא קופים. זה באמת עצוב שב־2019 אנשים מגיעים לאצטדיון כדי לעשות את זה. זו לא הפעם הראשונה שעושים לי את זה בישראל, אבל זו הפעם שעברה מבחינתי את הקו האדום". קונטה גם אמר דברים דומים בסרטון שהפיצה בית"ר כשאנתוני וארן משמש כמתורגמן.

בסיום המשחק מיהר בעלי בית"ר משה חוגג לשוחח עם קונטה, לנסות להרגיע אותו וגם כתב פוסט ראוי לשבח בעניין הזה.

"איינשטיין אמר: 'דברים רעים קורים כשאנשים טובים שותקים'", כתב חוגג. "למכבי חיפה יש אוהדים טובים ולא יהיה נכון והוגן להכליל, אבל כמה מהם עברו אתמול את הגבול ואסור לנו לשתוק. זה התחיל בשלט עם ניחוח גזעני על עלי מוחמד (למען הסר ספק, שלט בסגנון הזה מעולם לא היה מאושר על ידינו כמועדון) והמשיך עם נהמות של מספר אוהדים ירוקים כלפי אנטואן קונטה.

"צר לי שמכבי חיפה הזדרזה להוציא הודעה רשמית וטענה שהקריאות לא היו, ובפועל קראה לאנטואן שקרן. חבל שצריך שהווידאו יוכיח את מה שלא צריך להוכיח. היה עדיף שהיו פשוט מתנצלים. עכשיו כשיש תיעוד מצולם חייבים לנהוג בחומרה כלפי אותם אוהדים, בדיוק כמו באנגליה. ההתאחדות חייבת להראות יד קשה ולהרחיק לתקופה ארוכה ואף לצמיתות מהמגרשים. גם אסור לוותר על הפגיעה במוניטין של הכדורגל הישראלי בכלל ושל מכבי חיפה בפרט, שרוב אוהדיה נהדרים.

"גם מכעיס לראות את כלי התקשורת ששואלים היה או לא היה, גם אם לא היה וידיאו שמתעד זו היתה בושה, קל וחומר כשיש דין לבית"ר ודין לשאר. לא במשמרת שלי. אירועים כאלה מתוקשרים בכל העולם ומותירים צלקת גם בכדורגל שלנו וגם בליבו של אנטואן. צלקת כמסמר בלב. שוחחתי עם קונטה לאחר המשחק והבטחתי לו שנילחם כתף אל כתף נגד הגזענות ומול כל מי שינהג בצורה הזאת, ללא שום קשר לצבע החולצה של אותו גזען.

"דווקא אצלנו, יותר מכולם, כעם שסבל מגזענות יותר מכל עם אחר, בשבוע שמציינים בו את ליל הבדולח, כעם שאת תורתו סיכם רבי עקיבא במשפט אחד: 'ואהבת לרעך כמוך', אסור שדברים כאלה יקרו. אם לא לשם הדת אז לשם המוסר, את המצווה הזו בואו נקיים". ורק שאלה אחת נותרה בלתי פתורה? איך האירוע הזה שקרה קבל עם ומדינה לא צוין בדו"ח השיפוט?
בית"ר תצא לפגרה ותפגוש ב־1 בדצמבר בבלומפילד את הפועל תל אביב. משחק גדול מול קבוצה לא גדולה בכלל באיכויות שלה. אולי הזדמנות טובה לנצח מאבק יוקרתי ויצרי מצד אחד, אבל לא, עדיין לא גדול באמת מבחינת הטבלה, וזה רק כדי לחזור למסלול. ניר קלינגר, מאמן האדומים שיפגוש את האקסית, כפי שהתבטא השבוע, כבר לא יכול לחכות.