משה חוגג. צילום: אוהד צויגנברג

משה חוגג ישב ביום ראשון בלילה עם מחשבון. המספרים שנגלו לנגד עיניו לא הפתיעו אותו אבל הוציאו אותו (שוב) מדעתו. עד היום, כולל התשלום על העברת הבעלות מאלי טביב, חוגג הוציא מכיסו כסף חי בדמות 40 מיליון שקל, סכום שיגיע עד לסיום העונה לאזור ה־47 מיליון שקל. הכנסות משמעותיות עם ההשלמה שבית"ר לא תגיע העונה לפלייאוף העליון, לא יהיו.

להיפטר משחקנים כמה שיותר ובכמה שיותר כסף, זה הצעד המתבקש במקרה שכזה, אבל על הסחורה הלא איכותית שיש בבית וגן אין קופצים

חוגג היה, נכון לראשון בלילה, איתן בדעתו לסגור את הברז, להפסיק לשלם עד הקיץ על רכש חדש, לעצור הכול. הבעיה שהוא עשוי מחר בלילה אחרי המשחק מול אשדוד לגלות שהוא במרחק של משחק אחד או פחות מירידת ליגה.

בגלל זה הוא מתחבט ומתלבט. דווקא ניצחון על אשדוד, עד כמה שזה אבסורדי, ומרחק ביטחון מהקו האדום, עשוי לסיים מעשית את העונה של בית"ר ולהכניס אותה לגארבג' טיים אחד ארוך עד סוף חודש מאי

חוגג, כשמינה את ניר קלינגר, וחובה לציין שהוא היה להוט וכמעט אובססיבי להחתים את קלינגר והדף כל ניסיון לשדך לו את רוני לוי או מאמן זר - ראה במאמן משיח, האיש שיושיע את בית"ר. היום הוא חושב עליו דברים אחרים לגמרי

המאזן של קלינגר מספרית הוא 14 נקודות מ־36 אפשריות. 38 אחוז ופסיק. לא מספיק. חוגג מלא על המאמן, כי הוא נתן לו את כל מה שביקש, כולל ההחתמה של שטקוס, שנועדה להעביר מסר, שהם, חוגג וקלינגר, בונים לא רק את ההווה של בית"ר אלא גם את העתיד שלה, כי הם בונים על שיתוף פעולה ארוך טווח

"14 נקודות מ־36 זה מאזן שכמעט כל מאמן היה משיג", אומרים מקורביו של בעל הבית, מה שמגמד את העשייה של קלינגר. יתרה מכך: הכדורגל השבלוני, העובדה שבית"ר בצד אי עמידה במטרות גם הפכה לכדור שינה אחד גדול, הם שמטריפים את בעל הבית. חינו של קלינגר בעיני הבוס שלו סר לגמרי

יש כאן בעיה כפולה: מצד אחד חוגג לא יכול לשנות עמדה כל כך מהר, ממי שכמעט סוגד לקלינגר ועד להבעת האכזבה הגורפת ממנו. לקלינגר יש גם מיליון נסיבות מקילות. הוא קיבל קבוצה שמדממת מכל נקב אפשרי עד שלא ידע איפה להניח את האצבע. הוא הלך על ייצוב ההגנה והצליח. בבית וגן מעידים עליו שהוא אסטרטיבי, כריזמטי, חרוץ, שבית"ר עובדת בלי סוף על תוכניות משחק ותבניות התקפה. אבל קלינגר נופל בשני פרמטרים שאחד מהם הוא אשמתו הישירה והשני נסיבתי. נתחיל מהראשון: אשמתו של קלינגר היא שהוא בטוח שמה שעבד במועדון כמו הפועל חיפה יכול לעבוד בבית"ר, כלומר הגנה בלתי חדירה והיכולת לעקוץ ולקחת כך את הנקודות. זה נוגד וסותר את הדי־אן־איי הבסיסי של בית"ר, שאמורה ליזום ולתקוף ולהכתיב את הקצב, להיות לעיתים מופקרת לטובת הכדורגל היפה. לקלינגר יש את הכלים, הגם שרוב שחקני ההכרעה שלו בכושר מזעזע, כי כל קבוצה היתה רוצה בסגל שלה את ורד וסילבסטר ובוזגלו ובניון ופלומיין ואנתוני וארן. הוא צריך, כי זה הקונץ בעבודת המאמן, להוציא מהם את המקסימום.

קלינגר. גם עוזי גופייה משתעמם מהכדורגל של בית"ר. צילום: עוז מועלם

מה שלא באשמתו של קלינגר זו הנרפות והישנוניות של שחקני ההתקפה שלו, שמצויים בכושר רע מאוד מצד אחד וגם לא מצליחים לבוא לידי ביטוי מצד שני. הסנקציה בשני האחרון עם העלתם ליציע של טיירה וסילבסטר, שאמורה היתה להעביר מסר שאף אחד כאן לא חסין, היתה מיותרת. סילבסטר גם ככה איבד כל גרם של ביטחון, טיירה לא מועיל וגם לא מזיק

זה הולך ומסתמן כאילו גם אם בית"ר כן תצליח לצבור איזשהו מומנטום חוגג לא יאריך את הרומן עם קלינגר. כאלה הם בעלי בית בשנים הראשונות שלהם בכדורגל. באותה התלהבות שבה הם ממנים ומחבקים מאמן והופכים אותו למציל המולדת, כך כשמבחן התוצאה אינו עומד בציפיות הם מתחילים לחשוב על אלטרנטיבה. זה לא מפתיע. גיא לוזון בשבועיים הראשונים של חוגג בבית"ר כונה על ידו יורגן קלופ. מה שנשאר בסוף זה כמו באייקון נוסף מהעיר ליברפול, הביטלס, ששרים HELLO GOODBYE  .

× × ×

קלינגר הוא לא היחיד שלבעל הבית יש עליו בטן מלאה. היכולת שמגלים השחקנים היא משהו שאף אחד לא יכול להסביר בבית וגן. "אם חוגג היה יכול הוא היה שולח את כולם הביתה. איך יכול להיות ששמות כמו ורד, פלומיין, בוזגלו, סילבסטר, וארן, שיימן וגם איינבינדר נראים ככה?" אומרים בסביבתו של הבעלים. חוגג פירסם ביום שלישי בבוקר סטטוס שמספר שהוא נעקץ בידי נוכלים כשניסה לרכוש מטבע וירטואלי: "תשתדלו להיות זהירים יותר ממה שאני היייתי כשאתם עושים עסקים עם זרים", כתב. המילים האלה יכולות להתאים בול לעסק אחר של חוגג, מועדון הכדורגל של בית"ר

חוגג יכעס מאוד על מה שנכתב כאן, אבל צריך פשוט לרחם על האיש שמפזר עוד ועוד כספים ומקבל פעם אחרי פעם יריקה בפרצוף מהעובדים שלו. בשבוע שעבר, בניסיון נוסף להחתים כאן חלוץ, הוא הציע לקבוצתו הסלובנית של זאחוביץ' 700 אלף יורו, ונדחה. הוא הציע להפועל חדרה פיצוי של 200 אלף יורו על לוסיו, כי מישהו צריך לתת פה גולים. את הכישלון במשא ומתן עם אילון אלמוג, למרות שהיה מדובר בגלגל הצלה בלתי צפוי, חוגג קיבל באכזבה עצומה. כולם מסביבו אומרים לו: "תפסיק לשלם, תעצור. זה המון כסף, אלה סכומים דמיוניים". והוא אומר: "אין מי שיבקיע גולים בקבוצה הזו, אז מה, נסגור את היד ונמשיך לסבול כדורגל בלי גולים"?. כל זה כאמור עד המשבר התורן בשני בלילה

חוגג היה רוצה להפוך את בית וגן כדי שמישהו יקבל קריאת השכמה, אבל אין לו הרבה מה לעשות. אם יחתוך שחקנים יצטרך לשאת בשכר שלהם. קנסות, בגלל כל מיני סעיפים משפטיים בחוזה מול השחקנים, אסור לו להטיל על אף אחד. הרעיון שהציעו לו להגיע לבית וגן ולאיים על השחקנים שיבוא איתם חשבון בקיץ נדחה גם כי יש שחקנים עם חוזים ארוכי טווח וזה לא מעניין אותם. הסיבה השנייה היא גם בגלל שבבית"ר בטוחים שהם חייבים שקט תעשייתי כי כרגע אנחנו מדברים על קבוצת תחתית לכל דבר, ובסוף מרוב תסכול ואכזבה חוגג עלול לשפוך את התינוק עם המים.

בצד האמפתיה הגדולה לחוגג, הוא גם עושה כנראה בתום לב כל טעות אפשרית. ניהול מועדון כדורגל הוא לא מפגש עם החבר'ה במגרש האספלט ביום שישי. זה עסק קצת יותר רציני. חוגג אולי חושב שהוא מבין בכדורגל והוא קנה צעצוע יקר כמו בית"ר, כי בסוף כמו כל בעל בית אחר הוא רוצה לשחק פוטבול מנג'ר במציאות. אצל אלי טביב זה קיצוני והוא הופך את המאמנים שלו לסמרטוטים בהתערבות שלו. חוגג הרבה יותר עדין והרבה פחות מתערב, אבל כשהוא רוצה משהו אף אחד לא יכול לעצור אותו. ראו את מקרה החתמת בניון, וראו גם את ההתעקשות לתת למאור בוזגלו עולם ומלואו ואת משבצת הקשר הימני על חשבון עידן ורד. תראו אפילו את ההתעקשות לתת לטל בן חיים את חולצת ההרכב בעוד משחק ובעוד אחד עד שלבסוף הוא יאזן את היכולת שלו משל היה שחקן נוער שיש לנו זמן שיתגלח על הזקן של הקבוצה.

תראו מה חוגג בנה פה: קבוצה בלי שוער שמתאים למידותיו של המועדון; קבוצה שמחכה כבר סיבוב ועוד שישה משחקים שהמגן הימני שלה יחזור מפציעה ומאלתרת בינתיים; ובולמוס של שחקני כנף כאילו זה התפקיד היחיד בקבוצת כדורגל. ורד ובוזגלו לא מספיקים אז מביאים את פלומיין ובניון ואז מנהלים משא ומתן בסכומים הזויים על אילון אלמוג, שגם הוא אפעס שחקן כנף, ומתחילים לדבר עם מכבי פתח תקווה על עוד שחקן כנף אלמוני בשם לירן רוטמן. אכן, כנפיים שבורות.   

× × ×

קלינגר, אומרים בבית"ר, חייב להיות יותר מילטנטי ופחות פוליטי. זו גבורה קטנה מאוד להעלות ליציע את סילבסטר וטיירה, זה הרבה יותר אפקטיבי להראות את הספסל או את יציע הכבוד לשחקנים שעד עכשיו היו באנקר כדי לעורר אותם וגם להעביר מסר שאף אחד לא חסין. סיסמאות, כמו אלה שפיזר השבוע: "תאכלו את הדשא", הן יפות וטובות. הן לא הבעיה של בית"ר. הבעיה של הקבוצה הזו היא יצירת מצבים. לאכול את הדשא אלה מנטרות של שייע מגולסטאר. קלינגר בנה את הקריירה שלו כשהיה עם ביצים ענקיות במהלך שבו ספסל את אבי נמני ואז בלי למצמצץ זרק בשתי דקות של מסיבת עיתונאים את נמני וטל בנין ממכבי תל אביב. מאז הוא כנראה התקלקל, בורח מעימותים ומלחמות כמו מאש. זה אולי מראה על בגרות, אבל המציאות צריכה להכתיב לו את אופן ההתנהלות. בקיצור, אם קלינגר לא יתחיל להתייחס לשחקנים שלו בצורה שבה הם מבינים שאין קרדיט ומי שלא נותן תפוקה מוזז הצידה, בסוף זה ייפול לו על הראש

× × ×

מכבי חיפה החלה לאחרונה לגלות עניין בדוד קלטינס. האפשרות שלחשו באוזניו של משה חוגג שלפיה ניתן לקבל מחיפה מיליון יורו על השחקן כולל הקשר שלומי אזולאי שיחזור לבית וגן כחלק מהעיסקה הציתה את דמיונו של חוגג. סוף סוף קצת כסף שנכנס למועדון בלי ויתור משמעותי מבחינה מקצועית, כי את מה שקלטינס ינפק מקצועית אפשר כנראה לקבל מאזולאי אבל זה מגיע עם צ'ק של מיליון אירו

אלא שחוגג הבין מהר מאוד שבקרב אוהדי בית"ר ויתור על נכס מקומי, שחקן שגדל במועדון ומזוהה איתו, מה גם שפוטנציאלית קלטינס עדיין מסומן כשחקן העתיד בכדורגל הישראלי, עשוי להביא להתנגדות בקרב יושבי היציע. חוגג גם מאוד חושש שהוויתור על קלטינס יעביר מסר שבו בית"ר חוזרת לתקופת טביב: בית חרושת שמשביח שחקנים ואז מוכר אותם למרבה במחיר. בינתיים הוא פסיבי לגמרי בעיסקה של קלטינס, מחכה לטלפון מחיפה. אם כזה יגיע הוא ינסה למקסם את מה שהוא יכול להוציא משחר. רק אם בעל הבית מסמי עופר ייצא מגדרו יהיה על מה לדבר

מחר, תארח בית"ר את מ.ס. אשדוד לקרב תחתית. על פניו זה משחק די נוח כדי לחזור למסלול הנצחונות, אפילו הזדמנות נחמדה לשים סוף לפרנויות של ירידת ליגה. הבעיה היא שבית"ר לא ניצחה בטדי מאז המחזור השלישי, שהיא מתקשה באופן קבוע נגד יריבות שמסומנות כבאנקר (זוכרים את ההפסד לרעננה, התיקו בסיבוב הראשון באשדוד וההפסד הביתי לחדרה?) בקיצור, מי שבונה על שלוש נקודות קלות שישכח מזה. וכן, פחות משלוש נקודות במשחק הזה ואנחנו הולכים לקראת מלחמת עולם של קרבות תחתית עם אשדוד, הפועל תל אביב וסכנין, מלחמה שבה בית"ר, בגלל שהיא הכי איכותית על הנייר והכי פריכה, לחוצה ומפונקת, עשויה למצוא את עצמה מאבדת את הידיים והרגליים.

× × ×

הכיוון שלפיו יאקוב סילבסטר לא יהיה כאן בתוך שבוע או פחות הוא ברור. השאלה הגדולה היא באיזו צורה זה יקרה. סילבסטר הוא הראשון להודות שהוא קיבל מיליון צ'אנסים ולא סיפק את הסחורה, אבל מפריע לו מאוד שאף אחד בבית וגן לא מדבר איתו על עתידו. "אם המהלך לשים אותי ביציע היה מקצועי נטו אז אין לי בעיה עם זה, אבל אם זה נועד לרמוז לי שלא רוצים אותי אז זה מיותר לגמרי", אמר החלוץ למקורביו

סוכנו, עו"ד שחר גרינברג, המשיך את אותו קו ואמר לנו:  "לאור כל מה שקרה בבית"ר מתחילת העונה היה ברור שזה לא הולך. יאקוב מאוד רוצה להישאר בבית"ר אבל זה לא תלוי רק בו. או שביחד נקבל החלטה שהוא ממשיך עד סוף העונה או שבית"ר תישא בשכרו במידה שהוא לא יקבל אותו במקום אחר. בכל מקרה לאף אחד אין טענות. סילבסטר נהנה כאן והתחבר למועדון ולאנשים". מי שמגלות עניין בחלוץ אלו הפועל חיפה, בני יהודה ומכבי פתח תקווה