קינדה. "חיכיתי שנים לעשות מעבר למועדון גדול". צילום: עוז מועלם

לפני הראיון עם גדי קינדה בדקנו קצת בגוגל ובמקומות נוספים על הרזומה של קשר בית"ר בן ה־25, ולא ממש הופתענו לגלות שוב את גליון ההתנהגות הבלתי נגמר שלו שכלל אינספור עימותים ובעיות משמעת. במקביל, שוחחנו עם כמה חברים שלו לחדר ההלבשה בבית וגן, והפער בין ההיסטוריה של קינדה לבין ההווה שלו (הכול כמובן נכון לעכשיו בלי להתחייב הלאה), מתברר, הוא די גדול. בבית"ר מספרים על ילד טוב ומופנם, אחד שבא לעבוד ונותן כבוד לסובבים אותו ובקושי משמיע קול (אלא אם כן הוא מפסיד בהתערבות במשחק אימון פנימי).

עשית הרבה בלגן בקריירה, אני אומר לו, והוא מנסה להסביר: "הייתי בבוגרים של אשדוד מגיל 16, והגעתי למצב שאני חייב לעזוב ולהתקדם וכל הזמן יש דיבורים והצעות וחיזורים ומחמאות ולא קורה כלום. אז כן, כשחקן צעיר שכבר מחכה לפרוץ את הדרך, אתה מגיב לא נכון ומתנהל בצורה לא חכמה ומאוד אימפולסיבי. תוסיף לזה שהיה נוח להדביק לי תדמית מסוימת ולהנציח אותה. אני לא שחקן בעייתי ואני לא יכול לשלוט במה שאומרים או חושבים עלי או על הסטיגמה שהחליטו לסמן לי. אני לפחות שמח שמאז שהגעתי לבית"ר רואים שאני מתנהל כמו שצריך".

אבל גם בבית"ר, היית נוכח גם בדקירה של אינברום בליל הסילבסטר וגם כשהוא ניפץ מראה בבית מלון. 
"באירוע הדקירה לא הייתי. היינו ביחד לפני והחליטו לעשות חיבור לא נכון. לגבי מה שקרה במלון, זה פשוט לא נכון שהייתי עם אינברום והחליטו לקשור אותי לזה אולי בגלל שאני לא מאלה שיתחילו להילחם במי שאמר ועל מה שאמר". 

אתה חושב שנטפלים לשחקנים רק בגלל שאנחנו חברה גזענית שנוח לה להיתפס לסיפורים שקורים לכדורגלנים אתיופים?
"גזענות היתה ותהיה והתפקיד שלנו הוא לנפץ אותה, להעלים אותה, להפסיק אותה. אני לא יודע אם יכולה להיות לנו שליטה כשאוהד או עיתונאי מחליט שהוא מתייחס ושופט אנשים לפי צבע העור שלהם. אני לא יכול להגיד לך שגם נתקלתי בגזענות בצורה רחבה במגרשים, חוץ ממקרה אחד שמאוד זכור לי כשאוהדי בני יהודה ירדו לחיי ונהמו לי ועשו עוד כמה דברים מכוערים. אבל דווקא באותו משחק במדי אשדוד הבקעתי שער, וזו היתה הרגשה נהדרת להשתיק את הקולות המכוערים האלה עם כדור ברשת". 

ילד אסור, ילד מותר 

בגיל 25 קינדה כבר היה צריך להיות עם קילומטרז' ארוך בקבוצה גדולה שרצה בצמרת. קלינגר אמר עליו שהוא פנומן, יוסי מזרחי שקיבל מתנה משמיים בדמות כשרון על, ויובל נעים שמכל ארסנל האקדמיה שפס הייצור של אשדוד סיפק לכדורגל הישראלי (קינדה, אינברום, מיכאל אוחנה, ניב זריהן, חתאם אל חמיד ועוד) קינדה הוא המוכשר ביותר בפער אדיר. זה, ומיליון יורו שמשה חוגג הוציא מהכיס ושם על השולחן של ג'קי בן זקן, מחייבים את קינדה לפרוץ כבר ולהראות על הדשא את מה שהוא מסוגל לעשות בפוטנציה. "אני לא חושב שיש לי חוב למשה חוגג. זה לא המונח המדויק. אני כן מבין את גודל המעמד, את המאמץ הכלכלי שהוא עשה כדי לתת לי הזדמנות ולהגשים לי חלום, ואני מתחייב להחזיר לו את ההשקעה עד הסוף. חיכיתי שנים למעבר כזה, ואני כל כך שמח שזה דווקא לבית"ר, עם העוצמות של הקהל שלה והמיוחדות שלה. אני לא מסתכל על מספרים, כי אני כדורגלן ולא רואה חשבון, אבל אני כן מאוד רוצה להוכיח שזו עיסקה משתלמת, ואני גם אעשה את זה".

בית"ר אחרי עונה לא טובה.
"אני מסכים לגמרי שזו היתה עונה רעה, שלא עמדנו בציפיות של הקהל מאיתנו ושלנו מעצמנו, וגם אני לא נתתי את מה שאני יודע. אני מקווה שכולנו נפיק את הלקחים, והדבר הראשון שצריך זה שכולנו נפנים שאחרי עונה כזו הדברים תלויים קודם כל בנו השחקנים ושרק אנחנו יכולים לדאוג לזה שהקבוצה תצא לדרך חדשה. אני בטוח שבעונה הבאה אנחנו נעשה עונה גדולה, נדבר חזק ונשכיח את השנה האחרונה, אף על פי שהיא נגמרה באופן יחסי בסדר כי עשינו בפלייאוף התחתון תוצאות לא רעות".

אתה בטוח שבית"ר תרוץ חזק, אבל כולם היו בטוחים בזה גם בתחילת העונה האחרונה.  
"בואו נדבר דוגרי: יותר גרוע ממה שהיה העונה כבר לא יכול להיות. תוסיף לזה את הלקחים שאני בטוח שהופקו, את העובדה שיוסי בניון יהיה אמון עכשיו על הצד המקצועי, ואת העובדה שכל המועדון הזה, שהתחיל להיבנות מחדש בספטמבר, עבר כמה חודשים שחישלו את כולם, גם אותי אחרי שהגעתי בינואר". 

בוסתן ספרדי 

ביום שלישי הקרוב קינדה יעלה על כר הדשא בטדי למשחק אחרון לפני פגרת הקיץ מול לא פחות ולא יותר אתלטיקו מדריד, משחק שהוא מצד אחד כשמו משחק ראווה ומצד שני הזדמנות לצפות מקרוב באחד המועדונים החשובים באירופה

"המשחק הזה עבורי באופן אישי, ואני בטוח שעבור שחקנים אחרים, זה חלום. הזדמנות לשחק באותו מגרש מול שחקנים שאנחנו רואים רק בטלוויזיה. צריך לבוא, ליהנות ולמצות את החוויה הזו כי היא נדירה. אני לא מאמין למרות הפרסומים שיש מישהו שיכול לוותר על הזדמנות כזו או שמישהו העדיף לצאת לחופש ולא להיות חלק מהמשחק הזה". 

לפני מספר חודשים עבר קינדה לשכונת ארנונה בעיר. למי ששואל, הוא לא מתגעגע לחיים באשדוד כי "אף פעם לא הייתי טיפוס של ים. אני מעדיף שקט. הירושלמים נחמדים מאוד. יש הרבה חיכוך עם אוהדים שכל הזמן תומכים, והרצון להחזיר להם בזכות היחס הנהדר שאני מקבל רק הופך להיות יותר גדול". 

ראית את מסע ההיחלצות ההרואי של אשדוד מירידה?
"ברור. הייתי במתח וממש רציתי שהם יעשו את זה. אני באשדוד מגיל שמונה. אני לא שוכח אותם ומאוד חשוב לי שהמועדון הזה יצליח. היה חשוב לי מאוד שהם יישארו בליגה".  

כולם בטוחים שאתה שחקן התקפה כשהתפקיד המקורי שלך הוא בכלל קשר 50:50.
"שיחקתי ואני יכול לשחק את כל התפקידים בקישור. וגם הייתי הרבה מאוד פעמים הקשר האחורי האחרון. התפקיד המקורי שלי, שבו אני גם מרגיש הכי נוח,  הוא קשר 50:50 שמשחק מתחת לחלוץ. ככה שיחקתי גם בנבחרות הצעירות, והמטרה היא לחזור יום אחד דרך התפקיד הזה לנבחרת". 

אתה מכוון למטרה גבוהה.
"די, לדעתי הגיע הזמן.

אני מחכה יותר מדי זמן לרגע שבו אהיה שחקן מוביל בקבוצה גדולה ובכדורגל הישראלי. אני יודע שיש לי את היכולות ואת כל מה שצריך כדי שזה יקרה, ואני בטוח שבבית"ר ירושלים אני אעשה את הקפיצה הזו".