רואילובה. "הפכנו לקהילה". צילום: יואב דודקביץ'

אין מעצב שיער, גם כזה שלא ממש מתעניין בספורט, שלא היה משתאה למראה תלתליה של הסקייטרית הנהדרת בת ה־26 פאולה רואילובה, כשהיא נפרדת לשלום למשך כמה שניות מהסקייטבורד שלה בסקייט פארק בגן הפעמון וחוזרת ונוחתת עליו בשלמות, כשכל תלתליה שבו בשלום לבסיסם

יחד עם חברתה מבית הספר התיכון מעיין לוי, רואילובה, שהגיעה לכאן מפנמה, הקימה לפני כשמונה שנים את ה־JSG, ראשי תיבות של קבוצת הסקייטריות הירושלמית. זו למעשה קבוצה שמהווה בית לקהילת הסקייטריות בעיר

"הסקייט בירושלים עד אז היה קטע של בנים", היא נזכרת, "והתייחסו אלינו כבנות סקייטריות מאוד בהסתייגות. אז הבנו שכדי להצליח אנו חייבות להיות יחד כקהילה. בארץ לא היו ספונסרים לסקייטריות ואפילו לא תחרויות רשמיות, אז אמרנו, טוב, אם הם לא עושים תחרויות - אנחנו נעשה".

קראו גם
• 
מי צריך קרש? הכירו את שחקניות הנט בול הירושלמיות
• אנחנו המהפכה: קבוצת הנשים של בית"ר ירושלים עוד תשנה סדרי עולם
• ממבחן מיצ"ב לאימון כדורסל: המצב הבלתי אפשרי של הכדורסלניות הירושלמיות

אבל זה לא ממש ספורט קבוצתי.
"
זה לא משנה. כאן בדיוק מתחדד ההבדל בין הבנים לבנות. בעוד אצל הבנים באופן מסורתי מתמקדים בתחרות ובהישגים האישיים, אצלנו זה גם חשוב כמובן, אבל אנחנו חושבות גם על עצמנו כקהילה שבה האחת מחזקת את השנייה. ככה הצלחנו להשיג ספונסרים, כי הוכחנו את הכוח שלנו. ככה הרמנו אירועים, הגדלנו את הקבוצה, הצטרפו אלינו בנות. אפילו מעיריית תל אביב פנו אלינו לאחרונה שנסייע בהקמת קבוצה של סקייטריות... אתה יודע מה מדהים?"

מה מדהים?
"
שגם אצל הבנים קלטו את זה ונוצרה קהילה של בנים סקייטרים. אנחנו הבאנו את השינוי".

ומי נמצא בקבוצה שלכן?
"
זה למשל משהו שיש רק בירושלים. יש חילוניות ודתיות וערביות, כולן יחד מזדהות עם הלוגו שלנו, שהוא נעל עקב על סקייטבורד בתוך תמרור".

אז הבנים כבר לא צוחקים עליכן כשאתן נופלות?
"
לא, כי למדנו לצחוק על עצמנו. הבנו שזה בסדר ליפול. עשיתי סרטונים שמראים נפילות של סקייטרים וסקייטריות, גם נפילות שלי. הכול בסדר, לא קרה כלום".