סטודמאייר בצהוב. ניפגש בשמיני במרץ  | צילום: עוז מועלם

אמארה סטודמאייר מחפש בימים אלה ישיבה בתל אביב. הסנטר שעבר גיור, שבתקופה שלו בהפועל ירושלים היה מגיע כל יום ללימוד תורה של מספר שעות בעיקר בשעות הבוקר, עניין שגם גרם לכך שבארנה היו מתאימים את שעות האימונים לפי הלו"ז של השחקן, שתורתו אומנותו, מחפש עכשיו סידור דומה בעיר הגדולה. למצוא כולל בתל אביב, אתם יודעים, קצת יותר קשה מאשר בירושלים, אבל בשיחות פרטיות סיפר הסנטר כי יש לו כבר כמה הצעות ללימוד תורה בבקרים והוא בוחן אותן.

בדיוק לפני כחודש, כשסיים את דרכו המקצועית בקבוצתו הסינית, שם העמיד ממוצעים של 19.1 נקודות למשחק, טס סטודמאייר למיאמי. לפי מקורביו, הטלפון הראשון שהוא עשה היה להנהלת הפועל ירושלים. בשיחה איתם הודיע סטודמאייר שהוא סיים את הפרק הסיני בקריירה המפוארת שלו, שהוא פנוי להובלות ושהוא ישמח לנחות בחזרה בעיר הקודש, לקבל בחזרה את הגופייה מספר 1 באדום. בהפועל לא התלהבו בלשון המעטה. התשובה שקיבל סטודמאייר היתה: "אנחנו מאוד מוקירים ומעריכים אותך ולעולם יהיה לך חלק נכבד וחשוב בהיסטוריה של המועדון, אבל אנחנו לא חושבים שזה יהיה נכון לבצע שינויים בסגל כרגע". במילים אחרות, המסר היה שסטודמאייר, שהפועל חיכתה לו כבר בכמה הזדמנויות שונות בשנים האחרונות ובקיץ החליטה אסטרטגית שהיא ממשיכה הלאה (אף על פי שבארנה נשבעו שהדלת בפניו של סטודמאייר תמיד פתוחה), איחר את הרכבת.

הסיפור פה הוא פשוט: חזרה של סטודמאייר להפועל לפני חודש וקצת לא היתה אפשרית בגלל הטיימינג. הטלפון מאמארה הגיע בדיוק בשלב שבו בהפועל הפכו את הגלובוס כדי למצוא מחליף לטרנט לוקט, ובמקביל למצוא פתרון לחילוף של אייזאה קזיאנס בזר שישדרג את העסק. הפועל היתה יכולה להניח הכל בצד למען אמארה, אבל שוב, זו היתה החלטה רגשית וחסרת כל היגיון מקצועי. גם כי זה לא השחקן והעמדה שהפועל חיפשה, ובעיקר משום שסטודמאייר הוא שחקן שצריך להקריב המון למענו. במילים אחרות: סטודמאייר זה שחקן שאם הוא חתום אצלך אתה צריך לבצע למענו התאמות. התשוקה שלו לכדורסל ולזמן פרקט כל כך גדולה עד שאתה לא יכול לתת לו פירורי דקות או להפוך אותו לשחקן רוטציה. במקרה של הפועל של העונה, זה היה מפרק לקטש את הפאזל הקבוצתי.

ייאמר מיד: אסטרטגית, ראשי הפועל נהגו באופן מאוד מקצועי, הגיוני ולגיטימי. ההבדל בין גיא הראל, אייל חומסקי ועודד קטש לעומת האוהד הממוצע בארנה הוא לקבל החלטות מהראש, לא מהבטן. עם כל הרומנטיקה שבהגעה נוספת של סטודמאייר לארנה, יש כאן מערכת שלמה ומכונה משומנת היטב מבחינה מקצועית, שאי אפשר, עם כל האהבה וההערצה לסטודמאייר, להכניס לה בורג חדש לסיסטם. כולם יודעים שסטודמאייר הוא שחקן נהדר, מקצוען אמיתי ומודל לחיקוי. אבל עדיין, מערכת בריאה וחזקה לא יכולה לעצור את עצמה מלכת בכל פעם שסטודמאייר מחפש עבודה.

הסברה האינפנטילית שהפועל היתה צריכה לפני חודש להגיד כן לאמארה, בשביל ליירט מהלך שבו הוא עובר ללבוש צהוב, היא לא רצינית. מכבי לאורך שנים היתה מנחיתה ביד אליהו שחקני על והופכת אותם לנערי פוסטר רק כדי שלא ישחקו ביריבות פוטנציאליות. הפועל, לזכותה ייאמר, חשבה באופן קר וענייני למרות ששום דבר שנוגע לאמארה לא יכול להיות נטול רגש - אין שום סיבה בעולם להנחית כאן שחקן בשכר של רבע מיליון דולר רק כדי להרוס למכבי את האפשרות להנחית אותו אצלה. אין שום סיבה לערבב מחדש את הקלפים בחדר ההלבשה ובתרגילים המקצועיים של קטש ובהיררכיה שיש לו בסגל רק כדי למנוע מהאוהדים צביטה בבטן.

סטודמאייר, וזה לא סוד, שואף כבר תקופה ארוכה להגיע ליורוליג. אחרי האליפות עם הפועל והעובדה שהפך כאן לאליל ההמונים, הוא עדיין רעב בגיל 37 וחצי לשחק בבמה המרכזית של אירופה. רק מי שקרוב אליו יודע עד כמה התאכזב שהמשא ומתן המתקדם שלו עם פנאתינייקוס היוונית עלה על שרטון. במציאות שבה הפועל לא מעוניינת ומכת הפציעות במכבי תל אביב הגיעה אליו מהשמיים הזוי לחשוב שהוא היה מסרב להצעה של ניקולה וויציץ' לנחות במפלצת הצהובה, גם אם על הדרך כמה אוהדים של הפועל יהפכו אותו מחביב הקהל לפרסונה נון גרטה.

שלא תטעו: בהפועל התבאסו לגמרי (זה המונח שהשתמשו בו בכירים בארנה) לשמוע את החדשות על המעבר של סטודמאייר ליריבה המרה בצהוב. כאג'נדה, אף אחד במועדון האדום לא ניסה להפוך את הסיפור הזה לפוליטי, לרצות את האוהדים ולמצוא סיבה להבעיר כאן מדורה. להפך, בהפועל פסיביים לגמרי בעניין הזה, גם מנסים בשיחות סגורות להרגיע את האוהדים. לכל מי ששואל הם מסבירים שלסטודמאייר היו כמה הזדמנויות לחתום בהפועל על חוזים ארוכי טווח שישאירו אותו כאן לכמה שנים ולכולן הוא סירב. גם ההמתנה של הפועל בשנים עברו שסטודמאייר ימצה כל אפשרות אחרת שהוא חולם עליה, בין שזה אן־בי־איי או יורוליג, בידיעה שבמקרה הגרוע מבחינתו החזרה להפועל אפשרית בכל זמן נתון, נבלמה העונה על ידי קטש, הראל וחומסקי. "יש גבול עד כמה אתה יכול לחכות לשחקן ועד כמה מערכת שלמה מסוגלת לבטל את עצמה עבור כוכב, גדול ככל שיהיה", אמרו לנו השבוע בארנה.

הנאצות שחטף אמארה, השירים 'אמארה מת' כולל שריפת הגופייה שלו במשחק ביום רביעי שעבר מול אורטז, הן עניין של אוהדים שמצאו דרך מכוערת להביע את האכזבה שלהם. מי שמכיר את אמארה, שהאהבה שלו לכדורסל היא ילדותית ובתולית במובן החיובי של המילה, למרות שהוא כבר קרוב לגיל 40, יודע להגיד שהוא באמת לא מבין למה אוהדי הפועל כועסים עליו. בהודעה שהוציא בסוף השבוע שעבר אמר: "רציתי לשחק ביורוליג. ברור לי שאוהדי הפועל מאוכזבים. היו לי שיחות על חזרה להפועל העונה וזה לא עבד, אז הלכתי לסין וזו היתה חוויה טובה בשבילי. אני מרגיש מבורך בשל ההזדמנות לשחק במכבי תל אביב. הפועל קיבלה את ההחלטות שלה ואני מכבד את זה, ואני קיבלתי את ההחלטות שלי. עדיין להפועל יש מקום מיוחד בליבי, אבל זה הכדורסל".

בתחילת השבוע, ההלם והדמעות של הסנטר החדש של מכבי תל אביב בעקבות מותו של קובי בראיינט, השכיחו לרגע את העובדה שהחליף את האדום של הפועל בצהוב של מכבי. וגרמו, לפחות ליממה או שתיים, שוב הזדהות עמוקה עם הסנטר החביב.

ב־8 במרץ מכבי תל אביב וסטודמאייר יגיעו לארנה ולסנטר צפויה קבלת פנים עוינת במיוחד, אחרי שהשבוע מילאו אוהדי הפועל את הסלולרי שלו בנאצות וקללות. בימים שמשחקי הליגה הפכו לגארבג' טיים מתמשך, הנה עוד סיבה שתהפוך את הסופר קלאסיקו לרותח במיוחד.