עידן ורד. צילום: עוז מועלם

באימון הפתיחה של בית"ר לפני שלושה שבועות ישב עידן ורד בפינת החדר וחייך מאוזן לאוזן. "הגענו לזמנים טובים", אמר הקפטן. "בעונה שעברה כולם חיפשו לברוח מפה, התפללו להצעה ממכבי תל אביב, באר שבע או חיפה. היום כולם רוצים לבוא לפה".

בדיוק לפני שנה, רגע לפני שמשה חוגג רכש את המועדון ואלי טביב הטיל כאן חרדה ואימה, ורד היה זה שסבל הכי הרבה. הוא עסק בהודעות ווטסאפ זועמות בשם השחקנים על זה שלא הקצו להם אוטובוס למשחק אימון ועקב בדאגה אחרי הנסיונות הכמעט נואשים של טביב למכור אותו. אלא שבאותם ימים ההסכמה בין אלי אוחנה לגיא לוזון היתה שוורד הוא אתרוג. או כמו שלוזון אמר: "אם מוכרים את ורד עדיף לסגור את הבסטה". אוחנה מצידו שמע ממכבי חיפה שהם לא מציעים יותר מ־1.5 מיליון שקל והודיע לטביב שעבור סכום כזה מגוחך הוא לא חותם לוורד על טופס ההעברה.

שנה אחרי וקפטן בית"ר נלחם כמעט בכל חזית אפשרית על הלגיטימציה שלו. הוא ללא ספק עדיין אחד השחקנים האהודים ביותר והדומיננטיים ביותר בחדר ההלבשה בבית וגן, אבל מצד שני יש לו על הראש פציעה טורדנית שעלולה להשבית אותו לתקופה לא קצרה, פקק ארוך מאוד בעמדה שלו, עם פלומיין, לוי גארסיה, לירן רוטמן, מיכאל אוחנה וגדי קינדה, שיחד איתו הופכים את המשוואה לשישה שחקנים על שני מקומות. ויותר מכל, ורד מבין שהרוחות החדשות בבית וגן מדברות על מבחן התוצאה, שחשוב יותר משחקן כזה או אחר שהוא אתרוג, לא משנה עד כמה הוא מזוהה עם המועדון וחביב על האוהדים. המכירה של דוד קלטינס, הוויתור ולאחריו הקטטה התקשורתית עם טל כחילה, והניסיון לבדוק את האפשרות להיפטר מדן איינבינדר, שהוצע למכבי נתניה ולמכבי חיפה, מוכיחים שבטדי אין יותר פרות קדושות. במצב הרגשי של ורד, שלא ישן בלילה בגלל הפציעה הטורדנית בכף הרגל (אלה לא רק הכאבים אלא גם חוסר הוודאות והרעב לחזור כבר למגרש), זו לא בשורה טובה בלשון המעטה.

"במרקם הנוכחי של בית"ר ורד יכול להיעלם. איפה הוא ימצא את מקומו עם פלומיין, גארסיה, קינדה ומיכאל אוחנה? הוא יצטרך להתמודד על המקום שלו וזה לא יהיה פשוט", אומר אלי כהן השריף. "אפשר להחיות את ורד עם הסבה מקצועית לתפקיד של קשר 50־50, כי הוא גולר והוא טכני. יש לו ערך מוסף מבחינת השחקנים, אבל אם הוא ירגיש שהמעמד שלו בסכנה וייאלץ להיאבק על המקום שלו בית"ר עלולה לאבד אותו".

× × ×

דווקא תחילת הקיץ הנוכחי הביאה עימה בשורות טובות עבור הקפטן של בית"ר. הוויתור על מאור בוזגלו, שדרך לו על האצבעות והזיז אותו מכנף ימין לאמצע, תפקיד שהוא לא היה יכול לסבול, כשכל התחינות שלו לניר קלינגר שהציוות החדש מעקר אותו עולות בתוהו, נתנו לו את האשליה שמפנים עבורו את הבמה. אבל האינפלציה בשחקני כנף כאמור, ההתעקשות של חוגג ששחקנים זרים יקבלו קרדיט לפחות בתחילת הדרך והפציעה הארורה בכף הרגל החזירו אותו אחורה לשלהי העונה שלפני האחרונה, שבה ישב ביציע ולא הפסיק להקיא בגלל וירוס נדיר בגרון.

ורד. צילום: עוז מועלם

לפני חודש ורד נסע לצרפת, למחנה אימונים פרטי של כל כדורגלן רשום בעולם כדי לעבוד קצת על אקסטרות שיכינו אותו לעונה. הבעיה היא שכשכולם הגיעו לשלב שבו עובדים על אימונים עם כדור, ורד, שבילה בצרפת במחנה סגור כעשרה ימים, הביט מהצד בגלל הדלקת בכף הרגל שלא מאפשרת לו לגעת בכדור. כשחזר לארץ, למשחק האימון באשדוד לפני שבוע, הוא כמעט שלא תקשר עם אף אחד, אכל את עצמו שכולם מתחילים עונה, בייחוד כזו שיש בה תחושה של משהו חדש באוויר, של בית"ר שסוף סוף מכוונת גבוה, והוא שוב תקוע עם פציעה תורנית שמוציאה אותו מכלל שימוש.

אף אחד בבית"ר אינו מנסה לדחוק את ורד לקרן זווית. כולם מבינים את החשיבות המקצועית והמנהיגותית שלו, אבל תחשבו אתם כמה קשה לעשות את המעבר מהשחקן הבכיר ביותר בקבוצה, הפנים של המועדון, לכזה שמסתכל ימינה ורואה את פרדי פלומיין, מסתכל שמאלה ורואה את לוי גארסיה, מביט אל מתחת לחלוץ ופוגש את מיכאל אוחנה, ובשל הדלקת ברגל הוא אינו יכול להילחם על מקומו ולהראות שעם כל הכבוד לנערים החדשים בשכונה, הוא עדיין כאן. 
גיא עזורי, האיש שתחתיו ורד הוביל את הנוער של בית"ר לדאבל היסטורי, בטוח שעם כל הכבוד לרכש, בית"ר עדיין תלויה מאוד בוורד. "עם כל הרכישות המאוד מעניינות ואטרקטיביות של בית"ר, עדיין אין לה בסגל שחקן הכרעה ברמה של ורד. מספרית, הוא הוכיח שהוא מסוגל לתת את התפוקה הכי גבוהה בקבוצה", אומר עזורי. 

× × ×
במהלך הקיץ, לפני שהפציעה בכף הרגל הלכה והתבררה כסיפור מתגלגל, סימנו בהפועל באר שבע את ורד כרכש הישראלי המשמעותי ביותר, זה שיכול להיכנס לנעליו של מאור מליקסון שהמשך הקריירה שלו נתון בספק גדול בגלל פציעה. בבאר שבע היו שתי דעות בנוגע לוורד. בצוות הניהול טענו בתוקף שוורד הוא "גל שהגיע לחוף", בצד זה, המאמן ברק בכר האמין שוורד מבחינת הפוטנציאל שלו עדיין יכול להיות ג'וקר, בייחוד כשהשוק הישראלי אינו משופע בלשון המעטה בכשרונות.

הסיפור הזה נפל בסופו של דבר, משתי סיבות. הראשונה: אחרי העונה האחרונה בבאר שבע קיצצו לבכר את הכנפיים במידה מסוימת. הסיבה השנייה והיותר משמעותית: ורד הבהיר לכל מי שניסה לעניין אותו במעבר שאין לו עניין לשחק בשום קבוצה בארץ פרט לבית"ר ושאת החלום בחו"ל הוא די מיצה אחרי פלירטים קצרים בסרביה ובקנדה.

"עידן ורד הוא שחקן של מספרים", אומר מישל דיין. "הוא מביא פרנסה, הוא יודע להצטרף ולספק כמויות של גולים ושל בישולים. כל זה כשהוא בריא כמובן. גם פלומיין וגם גארסיה הם שחקנים סופר כשרוניים, אבל הם צעירים שחובת ההוכחה עליהם. ורד יצטרך להילחם על כל דקה בבית"ר, אבל זה סימן טוב למועדון כי כך צריכים להתנהל מועדון בריא וקבוצה חזקה. צריך קודם כל לאחל לעידן שיהיה בריא, אבל אם הפציעה הזאת חלילה תיקח יותר מדי זמן יהיה לו קשה מאוד למצוא את המקום שלו". 

ורד יצא לפני שלושה ימים לבוסטון, למרפאת מומחים, כדי לטפל בפציעה הטורדנית בכף רגלו, ומשם יצטרף למחנה האימונים של בית"ר בפולין. על פי אבחון ראשוני, התסריט האופטימי אומר שהוא ייעדר כחודש, עניין מינורי. התסריט הפסימי, שממנו חוששים גם ורד וגם בית"ר, אומר שמספר 8 עלול להיות מושבת לשלושה חודשים, ואז לכו תדעו איך ומתי הוא יחזור לכושר, עד כמה יהיה חסר לבית"ר ואם יצליח להיכנס לרוטציה של קבוצה שרצה.