אוואנס. צילום: אלכס קולומויסקי

"זה שחקן שכיף לאמן", אמר עודד קטש על ג'וש אוואנס לפני מספר חודשים, כשהתבקש להתייחס לעוד ערב פנטסטי של אוואנס. כמעט בלי שאף אחד שם לב, השחקן אולי הכי משמעותי והכי אנדר־רייטד של האדומים מספק את הסטטיסטיקה המרשימה הזאת: הראשון בליגה בהטבעות, עם 1.8 הטבעות למשחק, מספר אחת בליגה באחוזי קליעה לשתי נקודות, עם 74.5 אחוז לערב, ומספר 2 בליגה בממוצע הריבאונדים לדקה, עם 0.38 ריבאונדים לדקה (שני רק לדיימון סימפסון מראשון לציון). 

אבל התרומה של אוואנס היא לא רק על המגרש אלא גם באופי המיוחד שלו. בארנה קוראים לו חנון, או כפי שמעידים כמה שחקנים בצחוק: "הוא אומר מילים כל כך גבוהות שאף אחד לא מבין". 

החנוניות הזו היא מה שכל מאמן חולם עליו במרקם קבוצתי. אחד בלי אגו, שבא לתת עבודה בכל אימון ובכל משחק ומבין ששנייה אחרי הבאזר יש עולם שלם שמחכה בחוץ, וזה לא עולם של דוגמניות ופאבים אלא של מוזיאונים, ספרים (אוואנס קורא ספר אחד ליום על פי השמועות) ומצלמה שתלויה לו על הצוואר דרך קבע שבאמצעותה הוא מתעד את החיים. בין לבין הוא גם מצייר בכישרון רב

"כל קבוצת ספורט בשביל לזכות בתארים ולא רק לעבור לידם, צריכה ג'וש אוואנסים. שחקנים שהם ערך מוסף מקצועי אבל גם מנהיגים וגם כאלה שכיף לקהל להזדהות איתם ולאנשים ניטרלייים לרצות שיצליחו" מסביר גורם בהפועל

"אני מבין שלא אשחק כדורסל לנצח", אומר אוואנס ביחס לתחביבים שלו מחוץ למגרש. "שיהיה ברור, הכדורסל הוא במקום הראשון, זו הפרנסה שלי, התשוקה שלי והאהבה שלי, אבל יש עולם שלם מעבר, ואני מנסה למצוא את האיזון בין הטוטאליות לכדורסל למה שקורה אחרי שיוצאים מהאולם וחוזרים הביתה. החוויות לא נגמרות אף פעם: אני נהנה לצייר, לצלם ולנגן בחצוצרה, אבל הכי נהנה לשמוע את הרעש הזה כשהכדור מחליק על הרשת אחרי עוד סל". 

משקה אנרגיה 

אוואנס, כמו כל המערכת של מועדון הכדורסל של הפועל, לקח קשה מאוד את ההדחה מהצ'מפיונס ליג מול טנריפה. "זו היתה המטרה של המועדון בה"א הידיעה, להגיע לפיינל־פור של המפעל ולארח אותו בירושלים. כשלנו במשימה הזו וזה היה כואב מאוד. אני לא רוצה להיכנס לכל הסיבות שבגללן צמד המשחקים מול טנריפה מהצד שלנו לא עמד בציפיות, אבל זה בעיקר התחיל בהגנה. לא היינו טובים בפרמטר הזה, ואני אומר את זה כמי שלוקח אחריות מלאה ומסתכל קודם כל על עצמו. בסופו של יום צריך לבוא עם אנרגיות בהגנה בכל ערב, לא ב־80 אחוז מהמשחקים אלא במאה אחוז מהמשחקים. מצד שני, העובדה שכמה ימים אחרי החזרה מספרד כשכולם מבואסים אנחנו מקבלים את מכבי בארנה ומנצחים את המשחק, זו תעודת בגרות של כל המערכת".

איך עושים את המעבר הזה מהסטירה שחטפתם בטנריפה להצגה מול מכבי?
"צריך חומר אנושי מיוחד במינו ומאמן שיודע את העבודה, כי מאוד קל אחרי ההפסד בספרד להיכנס לדיכאון ולהתחיל כדור שלג שלילי. העניין הוא שכולנו ביחד, וגם דיברנו על זה בינינו לבין עצמנו בדרך מספרד, אמרנו שעכשיו שהודחנו מאירופה אנחנו צריכים לסמן מטרה חדשה וזו הליגה. לבוא לכל משחק כדי לתת הכול, לנצח וללכת כל הדרך אל האליפות. זו עכשיו גולת הכותרת, לשחק טוב, להשתפר כדי להגיע לשיא בפלייאוף, להיות מוכנים להסתער על התואר. אני לא אומר שזה יהיה קל, וגם לא מתעסק בשאלה אם אנחנו פייבוריטיים או לא, כי זה לא ייתן לנו אפילו נקודה אחת במשחק. אבל זו קבוצה מיוחדת במינה מבחינת החומר האנושי שיש בה ומבחינת איכויות הכדורסל שלה, ובגלל זה אנחנו צריכים ללכת עד הסוף ולעשות את זה". 

תסביר לי את המיוחדות הזו.
"אף אחד לא כופה את עצמו על המשחק ועל הקבוצה. בכל ערב נתון יש שחקן אחר שיכול להתעלות ולעשות את ההבדל, ואם מישהו אחר מרגיש שזה לא היום שלו הוא זז הצידה, תורם באספקטים אחרים של המשחק ומנסה להזין את מי שחם באותו משחק. אין אצלנו שחקנים שמנסים לקחת על עצמם את המשחק בכוח. כולם מבינים שהם כאן כדי לשרת את אסטרטגית המשחק של המאמן ולנצח. גם בימים שזה לא עובד אנחנו מיישמים את מה שבמקומות אחרים זו קלישאה: קבוצה שמשחקת ביחד והשחקנים שלה מאמינים אחד בשני".

שחקני הפועל ככלל מנסים להישאר מחוץ למאבק המכוער שמנהלים חלק מהאוהדים נגד ההנהלה. השבוע הורחק מהמגרשים לשנתיים אוהד כבן 20 שירק בפרצופו של גיא הראל אחרי המשחק מול מכבי בארנה. במקביל הודיע ארגון האוהדים 'בריגדה מלחה' שלא ישמש יותר כארגון האוהדים של הקבוצה. "אני או החברים שלי לקבוצה לא מעורבים בסכסוך הזה, וכך זה גם צריך להיות. אנחנו אוהבים את האוהדים שלנו, מודים להם על התמיכה שאנחנו מקבלים מהם ומנסים לשחק עבורם כי אנחנו יודעים עד כמה התוצאות של הקבוצה משפיעות עליהם, והמטרה שלנו היא לגרום להם נחת. אנחנו מקווים שכל המחלוקות בין הצדדים ייפתרו כי זה ישרת את הדבר הכי חשוב: טובת מועדון הכדורסל של הפועל ירושלים", אומר אוואנס.

מוי כיף 

אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, אוואנס צפוי להיות חלק מהפועל גם בעונה הבאה. "מדברים על זה ואני מקווה שהמועדון מעוניין בשירותיי", הוא צוחק. "זה בהחלט אחד המועדונים שאני נהנה להיות בו בכל רגע נתון. זה לא רק ניצחון כזה או אחר או סל חשוב או מעמדים גדולים כמו גמר הגביע והזכייה בו, זו הפשטות של היום־יום: להגיע לאימון, לפגוש את החבר'ה. זה ההווי בחדר ההלבשה, השיחות עם קטש או הנסיעות למשחקי חוץ בארץ והטיסות לאירופה. זה כיף אדיר וזה לא דבר מובן מאליו להיות חלק מקבוצה מקצוענית כזו, כשהאימון נגמר ואתה כבר מחכה לאימון הבא". 

בוא נדבר על סטודמאייר?
"להסתכל, ללמוד, להגיד תודה שאתה משחק עם אגדה כזו, ולנצל כל רגע שהוא לידך כדי לשאול אותו איך עושים זאת נכון ולבקש ממנו שיכוון אותך. כל יום אני והשחקנים האחרים לומדים ממנו משהו חדש". 

איך נסיים?
"המטרה שלנו היא לזכות באליפות. בשביל זה אנחנו פה. יש לנו לאן להשתפר, אנחנו צריכים עוד קצת להתבגר כקבוצה, אבל אף אחד לא מסתיר את זה שהמטרה היא לחגוג עם האוהדים והצלחת בסוף העונה. כשזה יקרה אני מבטיח לצלם כל רגע מהחגיגות".