הירשזון בעת העימות עם האוהדים. צילום: אורן אהרוני

ברגעים מסוימים ביום שני האחרון היה נראה כי צפוי להפועל ירושלים בכדורסל משחק עונה עצוב במיוחד. האווירה הייתה שקטה ומנומנמת. השעה הייתה מוקדמת, האוהדים הגיעו בעצלתיים והיו שקטים מאי פעם. "גרעין האוהדים הקשה החליט להחרים את המשחק מול מכבי תל־אביב, ובכך להוביל למחאה מתמשכת שתגרום להנהלה להיכנע", מסביר איתמר, אחד מתומכי הארגון.

"אומנם למשחק לא הייתה חשיבות מעבר ליוקרה, אבל שנה שלמה חיכינו לאווירה של משחק מול מכבי תל־אביב ובסוף הייתה אווירה של משחק מול נס ציונה", מסביר ניב, אוהד ותיק. "האיומים של הבריגדה להביא לאווירה עצובה במשחק החשוב של השנה התממשו".

ככל שהמשחק התקדם - האווירה התעוררה. כאשר השחקנים ג'יימס פלדין ואמארה סטודומאייר הובילו את הקבוצה לניצחון בהארכה, הארנה כבר עלתה לגג. "זו לא הייתה האווירה הרגילה במשחקים מול מכבי, אבל כשהקהל חזר לעצמו והבין שהקבוצה היא מעל הכול, הרגשתי שהפועל ירושלים חוזרת להיות משפחה", מסביר רוני הירשנזון

דווקא ברגעים האופטימיים האלה שוב הגיעו חברי ארגון האוהדים 'הבריגדה האדומה' והחלו למחות נגד מנכ"ל הקבוצה, גיא הראל. לאחר רצף של הקנטות וקללות הם אף ירקו בפניו. "ההתנהגות שלהם היא בושה. הם לא עודדו וחלקם אפילו לא הגיעו, אבל להגיע למשחק כדי לירוק על אדם שמקריב את כולו למועדון? זו בושה", אומר אחד האוהדים.

לא מתעסקים עם הבריגדה

למי שלא מכיר או יודע, סימן ההיכר של הפועל ירושלים בכדורסל הוא הקהל שלו. מדובר באוהדים שגדלו על המשפט האלמותי של שחקן העבר עדי גורדון "יש בנו אהבה והיא תנצח", כאלה שמילאו את האולם הקטן במלחה, עודדו בכל מצב (גם בהפסדים קשים וכואבים), ליוו את הקבוצה למשחקי חוץ וקנו לעצמם שם של אחד הקהלים המובילים בארץ. כל זה היה נכון עד לאחרונה

עוד נחזור לארנה בשני, אבל ראשית נפליג לחודש מרץ לפני שנתיים שבו הפועל ירושלים הגיעה לחצי גמר מפעל היורוקאפ האירופי. המשחק הראשון נערך בוולנסיה ונציגי ארגון 'הבריגדה האדומה' ניסו ליצור קשר עם המנכ"ל הראל כדי לבקש ממנו כרטיסים למשחק. "הוא לא הזמין מספיק כרטיסים מהקבוצה היריבה ומה שקרה הוא שנוצר עימות עם שוטרים ספרדיים שהיכו אותנו. בהנהלת הפועל אפילו לא חשבו לעשות משהו כדי לארגן את זה כמו שצריך", מסבירים גורמים בארגון האוהדים.

 אחת ממחאות 'הבריגדה'. צילום: ראובן שוורץ

מאותו הרגע הראל נוכח לדעת כי הבריגדה איננה שוכחת איש. ברגע שהם סימנו אותו כקורבן - הם לא ינוחו עד שהוא יעזוב את המועדון. "ההחלטה הראשונה שלהם הייתה להחרים את העידוד ברבע הראשון. אנחנו מדברים על המשחק הכי חשוב של המועדון בשנים האחרונות ואתם מחרימים? אתם נורמאליים? אתם אוהדים את הקבוצה או את עצמכם? פגעתם בקבוצה שאתם אוהדים יותר מהכול".

בשלב הבא, החרים הקהל את השחקן יוגב אוחיון, לאחר שהשתתף בטקס פרידה ממכבי תל־אביב, היריבה הנצחית ממנה הגיע להפועל. "זה היה עצוב לראות מישהו רגיש כמו יוגב סובל פעם אחר פעם מהקבוצה. זה לא מגיע לו. הוא בדיוק מהשחקנים שמקריבים את כל נשמתם לקבוצה", מסביר אוהד אחר. "עד שבשנה שעברה, לאחר ההפסד לנס ציונה, יוגב כבר לא הצליח להתאפק והתפרץ על הקהל".

בבריגדה לא מצליחים להבין מה הבעיה בהתנהלות שלהם. "כל האווירה במשחקים של הפועל בארץ ובחו"ל מגיעה מהבריגדה", אומר גורם המקורב לארגון האוהדים. "גם אם הם מרגישים המנהלים הבלעדיים של המועדון, זה הגיוני. הם מצפים שהבעלים וההנהלה יישבו איתם לפני כל משחק או לפני כל החלטה חשובה. הנהלה אפשר להחליף, אוהדים לא".

היום שבו נחצו הקווים האדומים

הבריגדה שולטים באוהדי הקבוצה, בעיקר בצעירים שבהם, אבל בעבור הוותיקים שעוד זוכרים את הימים הרומנטיים שעבר המועדון בשנות ה־90 ובתחילת שנות האלפיים, ההתנהגות של הקהל היא מאוסה. "אני יודע שיש אוהדים שלא מגיעים בגללם למשחקים של הפועל. אחרים חושבים שהם דומים ללה פמיליה". מסביר רוני הירשנזון

למי שלא מכיר, הירשנזון הוא הסמל הגדול ביותר של אוהדי הפועל ירושלים. הוא לא רק חבר דירקטוריון וחמו של אייל חומסקי, הוא בעיקר אביהם השכול של אמיר ואלעד ז"ל, שהיו אוהדים שרופים של המועדון. על שמם נקראו היציעים מאחורי הסלים הוותיקים של מלחה. לפני חודש הוא איבד את עשתונותיו לראשונה מול האוהדים. הוא עלה אל היציע והתעמת עם אלה שקיללו את חומסקי ושמעון מזרחי. "אחרי מה שקרה לבניו, הוא לא יכול היה לשמוע שקוראים לשמעון מזרחי להתאבד והוא עלה נסער לדבר עם האוהדים", מסביר חבר קרוב שלו.   

ימי גורדון בשנות ה־90. צילום:  שלומי כהן

האוהדים הצעירים לא היססו להכות את הירשנזון, שמצידו מכה על חטא. "אני מצטער מכל ליבי. לא הייתי צריך לדבר איתם או להתעמת איתם. ראיתי את האלימות המילולית שבה הם נוקטים ונחרדתי. אני לא אוהב את הדרך שבה הם מתנהגים. הם רוצים להעיף את גיא הראל? אז שיגידו, אבל שלא ייתלו בסיבות מסביב".

הירשנזון, שאפילו לא זכה להתנצלות, אינו מצליח להבין את ההיגיון של 'הבריגדה האדומה'. "הרי גיא הראל כבר לא עוסק בכל המגעים איתם כבר למעלה משנה. הם מקבלים תמיכה כלכלית מהפועל, ואני לא מדבר אפילו על העובדה שהם משתמשים במחסן של הארנה כדי לאחסן ציוד ועוד יותר מכך - מורשים למכור ציוד של הבריגדה וזאת למרות שזה בא על חשבון הפועל ירושלים. אז על מה יש להם תלונות?".

"דרך של דיכוי"

בבריגדה לא מתרגשים מהדברים של הירשנזון. בפוסטים ארוכים ומנומקים הם הודיעו לפני חודש על עיצומים נגד הקבוצה. לקראת המשחק מול מכבי תל־אביב הם הודיעו כי יחרימו אותו. "קהילה אדומה, קהילת הפועל. בצער רב אנחנו, חברי ארגון בריגדה מלחה, נאלצים להודיע כי בעקבות משבר האמון עם ההנהלה ודרכי הפעולה שלה, לא נותרה לנו הברירה אלא להפסיק להגיע ולתמוך במשחקים כארגון. ההבנה שהצד השני שם לו למטרה אחת ויחידה לפגוע בארגון בדרך של דיכוי, רדיפה, בריונות, איומים בתביעות מוכנות, כל אלה לא משאירים לנו ברירה", הם כתבו בדף הפייסבוק של הארגון.

חברי הארגון נימקו היטב את דבריהם. "מסע השקרים בתקשורת מתלווה ברדיפה. לאחר תקופה ארוכה מאוד בה לא שכרה ולא נדרשה לשכור שוטרים למשחקים בארנה ואלו לא הגיעו כלל - הקבוצה החלה לשכור כוח אבטחה נוסף וכוח שיטור במשחקי בית וזאת כדי שאלו יוכלו לבצע מעצרים של חברי הארגון. בחודש האחרון, משום מקום וללא הצדקה או התראה מוקדמת, בוצעו ניסיונות למעצרים של יותר מעשרה מחברי הארגון, תוך שימוש נרחב באלימות קשה, גם כלפי נערים ונשים. נפתחו תיקים, הוחרמו שלטי פריסה ובאנרים המותרים בחוק ומגובים בחופש הביטוי בתירוץ שהם 'לא מתאימים ליציעי כדורסל'. בנוסף, נחסם מחסן הציוד שלנו בידי הקבוצה ובשיתוף המשטרה והוחרם הרוב המכריע של ציוד העידוד", הם כתבו.

מעבר לכך, חברי הארגון טענו שבעיקר הם פגועים מהיחס של ההנהלה כלפיהם. "מנהלי הקבוצה אמרו לא פעם ובנוכחות אנשים רבים ומכובדים ש'הבריגדה הם הסרטן בגוף של הפועל' ועוד שלל דימויים שכאלו וגיבו אמירות אלו במעשים נוספים. לאחר המקרים שהזכרנו, שמצטרפים לשורת מקרים קודמים כמו ביטול הסעות וכרטיסים במשחק חוץ בעונה שעברה, נדהמנו לגלות שבעלי הקבוצה בשיתוף עם המנכ"ל החליטו אתמול לעלות הילוך ולאיים על חברי הארגון בתביעות משפטיות".

הפועל ירושלים. צילום: עוז מועלם

ההודעה התקבלה ברגשות מעורבים בקרב אוהדי הקבוצה. "המועדון מעולם לא תבע אותם על ההתנהגות שלהם. אם המועדון היה רוצה, הוא היה נכנס בהם. הם גורמים לו נזק גם מול איגוד הכדורסל, אבל גם נזק נפשי לשחקנים ולקורבנות שלהם", מסביר אחד האוהדים. "הלוואי ויכולנו לחזור לימי התמימות של שנות ה־90".

אחרים הודיעו כי הם עם הארגון לאורך כל הדרך. "הודעתי למנהלי הארגון שאני איתם בכל מה שצריך. אני סימנתי את כל אלה שהודיעו שהם מתנגדים להתנהלות של הבריגדה. הם יודעים היטב למה הם פוחדים להביע את עמדתם בפומבי נגדנו", מסביר אחד מתומכי הארגון

פפי יתווך?  

מי שמתבונן בעצב על הדברים הוא קפטן הקבוצה המיתולוגי פפי תורג'מן, אולי גדול שחקני הבית של המועדון בכל הזמנים. "עצוב לי שזו האווירה במגרש. הקבוצה עוברת עונה מצוינת. הכימיה בין השחקנים נהדרת, רמת הכדורסל גבוהה ואפילו ההתנהלות שבה החתימו את המאמן עודד קטש לעונה הבאה היא מבורכת. אסור שמחלוקות בין אוהדים ובין הנהלה יעיבו על האווירה", הוא קובע.

כשפפי כיכב במועדון, הקהל לא תמיד רווה נחת מהקבוצה. לעיתים הוא אפילו שרק בוז או קילל קבוצות יריבות. "פעם הקהל היה מוחא לנו כפיים גם בהפסדים, אבל גם כשהיה נמאס לו והוא היה מקלל, זה לא היה ברמה הזו. לפגוע בשחקנים של הקבוצה או להתנכל להנהלה? יש גבול".

בשבועות האחרונים שמו של פפי עלה כמתווך פוטנציאלי. אחרי שעדי גורדון ניסה לתווך ולא הצליח, אולי דווקא הקסם הירושלמי של מספר 6 האגדי יעבוד. "טרם דיברו איתי על זה, אבל אשמח לנסות ולעזור. אני חושב שאם תהיה הקשבה של כל הצדדים אפשר לנסות לפתור את הדברים בקלות. הרי בסוף שני הצדדים רוצים את טובת המועדון. אם זה המצב, בשיחה כנה אחת אפשר להגיע להבנות ולהחזיר את הפועל להיות משפחה ואולי אפילו כזו שתזכה באליפות בסוף השנה".