שנק ז"ל. הקדיש את חייו לכדורסל | צילום: האלבום הפרטי

פרידה מענק: ביום שישי האחרון הלך לעולמו אמנון שנק ז"ל, מהאושיות הבכירות והוותיקות של ענף הכדורסל בירושלים בעשורים האחרונים. מאות משתתפים ליוו את שנק בדרכו האחרונה בהלוויה ביום ראשון השבוע, רגע לפני כניסתה של השנה החדשה. שנק ז"ל, שכיהן כמנהל המחלקה לכדורסל ותכנון מתקני הספורט באגף הספורט של עיריית ירושלים, פעל רבות לקידום ענף הכדורסל ברחבי העיר. הוא גידל וטיפח דורות של שחקני כדורסל וקידם את הכשרונות הירושלמים לנבחרות ישראל הצעירות ולליגות המקצועניות. במהלך שנות ה־80 וה־90 היה שנק שותף מלא לעלייתה של מכבי ירושלים אל הליגה הראשונה, שבה שימש בתחילה כעוזר מאמן ובהמשך כמאמן ראשי. שנק אף שימש כעוזר מאמן בהפועל ירושלים, שבה עבד עם המאמן יורם חרוש.

אחד ממפעלי חייו הגדולים של שנק היה סטריטבול ירושלים, מרתון כדורסל הרחוב הוותיק והגדול בישראל. שנק, שהיה ממקימי סטריטבול ירושלים בכיכר ספרא, שימש כמנהל הסטריטבול במשך 22 שנה ברציפות. הוא הפך את אירוע הסטריטבול להצלחה יוצאת דופן ולמוסד ירושלמי מיתולוגי, שכמעט שאין חובב כדורסל צעיר או ותיק יותר שלא השתתף בו. בנוסף הוא ביסס את האירוע במשך שנים ארוכות כאירוע כדורסל הרחוב הגדול והמוביל בישראל, שאליו נהרו משתתפים רבים מרחבי הארץ. לאורך השנים דאג שנק להביא לסטריטבול בירושלים את כל אגדות הכדורסל הישראלי - ממיקי ברקוביץ', דורון ג'מצי', עודד קטש, דורון שפר, טל ברודי ואולסי פרי, דרך כוכבי הפועל ירושלים לדורותיה, דוגמת פפי תורג'מן, דורון שפע וארז חזן, ועד לכוכבים של ימינו עמרי כספי, ליאור אליהו, יותם הלפרין, מאיר טפירו, והרשימה עוד ארוכה. בסוף שנות ה־90 אירח שנק במסגרת הסטריטבול את אגדת ה־NBA כרים עבדול ג'באר.

בנוסף לתפקידו כמנהל המחלקה לכדורסל שימש שנק כאחראי על תכנון מתקני ספורט ברחבי ירושלים. הוא היה שותף מרכזי בהקמה של פרויקטי הספורט הגדולים שקמו בירושלים בשנים האחרונות, ביניהם הספורטק בעמק הארזים, שדרוג אצטדיון האתלטיקה בגבעת רם, הקמת מגרשי כדורגל סינתטיים ועשרות מתקני ספורט נוספים ברחבי בעיר.

שנק היה בן 65 במותו והניח אישה ושלושה ילדים.

כולם היו ילדיו
אריאלה רג'ואן, סמנכ"לית תרבות, חברה וספורט בעיריית ירושלים

את אמנון הכרתי לפני 20 שנה. הייתי אם לשחקן כדורסל, והוא קיבל לידיו את כל ילדי הכדורסל בעיר, קייטנות, טורנירים, אימון וייעוץ ממש כאילו כולם היו ילדיו.

כמנהלת המינהל בארבע השנים האחרונות הכרתי את אמנון הבולדוזר, זה שמניע, מוביל ומצעיד את אירועי הספורט בעיר ואת תחום הכדורסל שהיה כל כך קרוב לליבו ומסייע בחידוש הקמת מתקני ספורט חדשים, כמו גם שיפוץ מגרשי ספורט במרחב הציבורי ובבתי הספר.

אין שחקן כדורסל בעיר שלא זכה מאמנון למילה טובה, עידוד, חיבוק, ליווי ועצה טובה לדרך. ראיתי אותו מגיע יום־יום לעבודה במסירות שכל כך אפיינה אותו, תמיד משדר טוב ואופטימיות, וכך הוא נתן לכולנו להרגיש, אופטימיים ומלאי תקווה, עד לערב ראש השנה שבו כינס את כולנו בבית העלמין כדי שנקבל יחד את השנה החדשה.

אנחנו כבר מתגעגעים
איציק קורנפיין, מנהל אגף הספורט העירוני

את אמנון הכרתי לפני ארבע שנים כשמוניתי לתפקיד מנהל אגף הספורט העירוני, וכבר מהרגע הראשון היה חיבור אמיתי וטבעי בינינו. הרגשתי מיד שעל אמנון אפשר לסמוך במאת האחוזים ולצאת איתו בעיניים עצומות לכל משימה. הוא לקח על עצמו עשרות פרויקטים ומשימות באגף הספורט, שלא בהכרח היו קשורים לתחומים שלו, ומילא אותם במסירות יוצאת דופן ועל הצד הטוב ביותר עד הרגע האחרון.

הלויאליות שלו לעבודה ולכל החברים באגף הספורט היתה מדהימה וראויה לכל הערכה. כשאמנון סיפר על המחלה, ממש אחרי הגילוי שלה, הוא ביקש ממני בשיחה בינינו להמשיך ולעבוד בכל המרץ על הפרויקטים של אגף הספורט ואף ביקש לקחת על עצמו משימות נוספות ושאתנהג איתו כרגיל, כאילו לא קרה כלום.   

האישיות האצילית של אמנון בלטה מאוד לעין. זן נדיר שהולך ונעלם מהפסיפס האנושי של ימינו, שקט בדרכו, חבר אמיתי, צנוע, איש של עשייה ולא של דיבורים ומוחצנות בשטח, איש של אמת, איש של אנשים. קשה מאוד עד בלתי אפשרי למצוא מישהו שידבר בגנותו של אמנון, כי למרות חילוקי הדעות והוויכוחים איתו כולם פשוט אהבו אותו. אי אפשר היה שלא, וזה אומר הכל.  

למשפחה היקרה, ירדנה, רותם, אופיר, עדן, ליוסי ולכל המשפחה המורחבת אנו שולחים חיבוקים וחיזוקים בשעה קשה זו. זכרו שאנחנו איתכם לאורך הדרך ואנו נפעל כדי להנציח את זכרו של אמנון בצורה הראויה והמכובדת ביותר, כפי שמגיע לו. 

אמנון, הותרת חלל גדול באגף הספורט ואנחנו כבר מתגעגעים.

האח שתמיד רציתי
יוסי שרעבי, מנכ"ל משרד התרבות והספורט

לפני 30 שנה ירדנה אחותי הביאה למשפחה מתנה את אמנון שנק.

אני קיבלתי את האח שכל כך רציתי ושמעולם לא היה לי. 'אח בהזמנה', החלום בהתגשמותו.

אמנון היה כל החבילה, כאילו נתפרה במיוחד עבורי. אדם נבון, משכיל, עם ידע רחב ותחומי עניין דומים. אהבנו לשוחח על אקטואליה, היסטוריה, ענייני מדינה וירושלים וספורט, הרבה ספורט.

 אמנון היה חבר טוב לכל מכריו, אדם צנוע להפליא, איש שדברי רהב וחנופה היו זרים לו, אדם  אהוב, מוערך, איש משפחה למופת שאשתו וילדיו היו כמעט כל עולמו.

ההיסטוריה של אמנון שזורה בהיסטוריה של ירושלים. כילד שהתרוצץ במגרשי הכדורסל בירושלים של שנות ה־70 אמנון היה שם מוכר יחד עם דמויות נוספות, כמו יורם חרוש, שהיה לשותפו וחברו הקרוב ויחד אימנו את הפועל ירושלים. הישגו המרשים היה העלאת קבוצת מכבי ירושלים במעלה הליגות עד ליגת העל, קבוצה שכיכבו בה נערים ירושלמים שגדלו על ברכיו של אמנון. ארבעה מהם נשאו את גופתו לקבורת עולמים.

אמנון הקדיש את חייו המקצועיים לספורט הירושלמי וגידל מאות רבות של ילדים ובני נוער שהיה עבורם אבא, מחנך ומנטור ולא רק מאמן כדורסל. הם היו המשפחה שלו עד שהכיר את ירדנה, אחותי, וחבר למשפחה שלנו.

בילינו יחד הרבה. הוא הצטרף אלי מדי פעם לאירועי הספורט הרבים שבהם נכחתי מתוקף תפקידי כמנכ"ל משרד התרבות והספורט. בכל מקום שהגענו הוא היה הסלב. חשתי בהערכה העצומה שהוא זוכה לה.

בעשור האחרון הוא הטביע את חותמו על חיי הספורט של העיר לנצח. הסטריטבול הוא מפעל שמזוהה איתו כמי שהקים וניהל אותו לאורך השנים, אבל תושבי ירושלים חבים לו גם את עושר מתקני הספורט שצצו בעיר שהוא היה מופקד על הקמתם מטעם העירייה.

קראנו לו שנק, אבל מהר מאוד הוא היה חלק מהמשפחה שלנו, כמו קבוצת ספורט שמביאים לה שחקן חיזוק שעושה אותה טובה יותר, מאוזנת יותר, התבלין שמשפר ומאזן, מעדן חמיצות, מוסיף מתיקות, ואיפה שצריך מביא ניחוחות של חריפות.

אמנון, אתה עמוק בליבנו. ננצור אותך לעד.

יהי זכרו ברוך