לוזון כמאמן מכבי פתח תקוה. פרויקט שיקום | צילום: אפי שריר

גיא לוזון יפגוש מחר את בית"ר, למשחק שמספר בצורה הטובה ביותר את העונה המסויטת של המאמן ושל המועדון מבית וגן. לוזון אומנם שיקם במשהו את השם המקצועי שלו אחרי תאונת הרכבות שעבר כמאמן בית"ר, בעצם העובדה שהצליח להציל מירידה את הקבוצה של המשפחה. אבל מי שמכיר את המאמן יודע שהימים השקטים שהוא חווה בחיק הדודים האוהבים שלו לא ממש ממלאים לו את הראש. לוזון, מי שליווה אותו לאורך כל הקיץ הנוראי שחווה בבית"ר יודע, לא רצה להגיע לרגע הזה שבו הצעת העבודה היחידה שמונחת לו על השולחן היא מהעסק הפרטי של הדודים שלו. זה לא קשור לבעיה שיש לו עם נפוטיזם, אלא לעובדה שאחרי שנים שבהן חסה בצילה של משפחת המלוכה של הכדורגל הישראלי הוא היה אובססיבי להוכיח שהוא יכול לעשות את זה בכוחות עצמו ובמועדונים הכי גדולים בכדורגל הישראלי.

אבל למציאות יש תוכניות אחרות מתברר, ולוזון תקוע שוב בקבוצה של המשפחה אחרי שבקיץ קיבל את המפתחות למנעול החלודה של הקבוצה של המדינה. בכלל, כל המינוי של לוזון למאמן בית"ר נולד בחטא. בדיוק כמו של קלינגר, שנשלף מהפועל חיפה באחת הגניבות היותר גדולות של השנה (גדולות במובן של רעש, לא במובן של הישג כמובן). אלי אוחנה החליט שהוא רוצה רק מאמן בכיר מאחורי הקווים בבית וגן. במיוחד אחרי מופע ההתבטלות של בני בן זקן. לוזון הוא לא בדיוק כוס התה המושלמת של אוחנה, אבל בהיצע שהיה בשוק זו היתה אחת האופציות הבודדות שיכולות להחליק בגרון. העובדה שהדודים שלו, עמוס ואבי, נתנו לאלי טביב להבין שהם ידאגו לספונסר שיממן את החוזה של לוזון ג'וניור בבית"ר השלימה את המהלך.

לוזון הגיע לבית"ר כברווז צולע. במידה רבה בגלל העובדה שאלי טביב החליט לבצע כאן פרויקט של פינוי־פינוי, כלומר לפרק את בית"ר מנכסיה. התחינות של אבי, עמוס ואביבה מליחי בארוחות שישי אצל סבתא עליזה ש"בסוף אף אחד לא יזכור את ההרס של טביב, הכול ייפול עליך ואתה תאכל את כל החרא", לא הועילו. "אני לא נוטש ולא שובר את הכלים", ענה להם לוזון, עד שעמוס הטיח בו: "עם העקשנות הזו לא תגיע רחוק". 

אבל ארגז הכלים הריק שקיבל מטביב לא היה הסיבה היחידה לעובדה שלכולם היה ברור שהכישלון כתוב על הקיר. הביטחון העצמי שנפגם הוא סיבה לא פחות גדולה לעובדה שלוזון התרסק בבית"ר. כל מי שעבד עם המאמן בעבר ציין תמיד את האסרטיביות שלו, את העובדה שמעולם לא התקפל והסכים לעגל פינות באמת שלו. לפני כמה שנים, מהלכים שבהם ערן לוי מונחת לו על הראש לא היו עוברים, וגם לא שחקנים אחרים שלוזון לא היה שלם בלשון המעטה עם הבאתם. אבל השריטה במכבי חיפה והנפילה עם הפועל תל אביב (לרוב לא באשמתו, בגלל פשיטת הרגל הכלכלית והמקצועית של האדומים) ערערו את לוזון לגמרי.

× × ×

לוזון למד בבית"ר בדרך הקשה שיעור חשוב לקריירה. השיעור הזה הוא שאי אפשר להיות כל הזמן אופטימי חסר תקנה ולהיות בטוח שאתה סופרמן. שיעור נוסף הוא ללכת בדרך שלך כי בסוף תסיים את דרכך אחרי שמרטו לך את כל הנוצות

לוזון בטדי כמאמן בית"ר. כמו תאונת רכבת | צילום: עוז מועלם

בדרך לא דרך, הרבה בזכותו של גיא לוזון, נתפרה עיסקת המכירה של טביב לחוגג, כי אבי לוזון עשה שמיניות באוויר כדי לתווך בין השניים. ביום חתימת ההסכם שמעביר את בית"ר לידיו של חוגג לוזון אמר בשיחות סגורות: "ידעתי שיבוא בעלים חדשים, ידעתי שתהיה לנו ההזדמנות לבנות את הקבוצה ואת המועדון החשוב הזה כמו שצריך". אבל לוזון, בגלל קוצר הזמן ובגלל קיץ שלם של מכות שניחתו עליו בזו אחר זו, נכנס עם הגעתו של חוגג לבולמוס. "זה כמו שמרעיבים בנאדם במשך כמה ימים ואז מכניסים אותו למסעדה. הוא אוכל הכול מהכול, בלי טעם ובלי ריח, חוטף את מה שיש בלי להשקיע מחשבה, בלי נחת, בלי ללעוס, אז הוא חוטף כאב בטן ולרוב מקיא", אומר גורם בבית"ר שהיה בסוד העניינים.

לוזון ידע שעם הקבוצה הזו, שבנה טלאי על טלאי עם סטופר, הוא לא יוכל לרצות את השאיפות של בעל הבית להגיע לצמרת. החשבון של המאמן היה כזה: את מכבי תל אביב אי אפשר להדביק. גם לא את באר שבע. מכבי חיפה אמורה להיות קבוצת צמרת ואליה אמורה להצטרף קבוצה שתהיה סוס שחור כמו נתניה או בני יהודה. כלומר המיקום הריאלי של בית"ר הוא חמישי, מקסימום רביעי. חוגג ניגן על המקום השני. שבוע אחרי שבוע חוגג היה חוזר הביתה ולא נרדם ולוזון היה מדבר על שיפור, על התקדמות, על קו עלייה. עד שבשלב מסוים חוגג הציל את לוזון מעצמו ואת בית"ר מירידת ליגה אפשרית. במשפחת לוזון השתוללו בתוך הבית עם ההודעה על הפיטורין של האחיין האהוב. התחשה היתה שמי שהקריב את עצמו בקיץ היה זכאי ליותר ימי חסד. העובדה שקלינגר בשלב מסוים הזכיר לכולם באיזה מצב קיבל את בית"ר הוציאה אותם מדעתם. עמוס לוזון תקף חזיתית את המאמן המכהן של בית"ר. ספק אם היה עושה את זה אלמלא היה מדובר בנסיך של המשפחה.

× × ×

ההחלטה של הלוזונים להיפרד מאלישע לוי הביאה למסע שכנועים מצידם לאחיין שיחזור הביתה. לוזון לא רצה בזה. מבחינתו זו הליכה אחורה במידה מסוימת, גלגל הצלה לקריירה שלו מהדודים, גלגל שהוא לא מעוניין בו כי הגאווה שלו כמאמן וכאדם לא מרשה לו לעשות את זה. אבל הלוזונים ניגנו לו על הרגש, הסבירו שאחרי שנים ארוכות שבהן הם שוכבים עבורו על הגדר הם מבקשים תמורה. לאף אחד לא היה אומץ או רצון להגיד ללוזון שהוא בפתחו של סיום הקריירה שלו כמאמן, שהם בעצם מצילים אותו, לא הוא אותם.

לוזון יפגוש מחר את בית"ר. בשנה־שנתיים הקרובות הוא ינסה להמציא את עצמו מחדש בעוד גלגול במכבי פתח תקווה. ספק רב אם בשנים הקרובות הוא יזכה לאמן מועדון גדול

במידה מסוימת הוא ובית"ר קצת דומים: שניהם מגששים את דרכם חזרה לצמרת הכדורגל הישראלי ועושים את כל הטעויות האפשריות.

 

לוזון כמאמן מכבי פתח תקוה. פרויקט שיקום | צילום: אפי שריר