זיו אריה. צילום ארכיון: קובי קואנקס

זיו אריה הוא עוף מוזר בעולם הכדורגל. הוא התחיל את דרכו מלמטה, מקבוצות הנוער, ובסבלנות של דייג זקן פילס את דרכו לליגות הגבוהות, מאסכולת המאמנים של רן בן שמעון (שאריה גם היה עוזרו בבית"ר), שמאמינים בצד הפילוסופי של המשחק, בווידיאו ובמתודיקה, שבעולם הציני של הכדורגל הישראלי בזים לכל הערבובים והשכונה, ומסרבים להשתנות גם אם זה יהיה על חשבון חוסר בתעסוקה. מצד אחד, צריך להעריך את זה. מצד שני, בעולם שבו השפיץ של הנעל מנפץ כל תזה אפשרית ולועג לטקטיקות, קשה מאוד לשחות במים העכורים של הענף.

לא מפתיע שאריה בחר כבר בתחילת הראיון איתו, כששאלנו "לאן מכוונת קטמון?" לענות תשובה שהיא האמא של כל הקלישאות: "מכוונים לאימון הבא", אמר ביובש, ואז נפתח רחמנא ליצלן, והוסיף: "ברור לי שאנחנו מחויבים לתוצאות, ולשם כך התכנסנו, אבל אין קיצורי דרך. אנחנו רוצים לנצח כל משחק כמו שרצינו במשחקי גביע הטוטו, אבל זה יכול לבוא בד בבד עם תהליך. קטמון לא יכולה להצליח בלי תהליך נכון. יהיו עליות וירידות וצריך סבלנות ואורך רוח ועבודה קשה". 

זה יהיה ראיון מרדים בסגנון 'אנחנו חיים משבת לשבת'?
"הכי קל לי בעולם להגיד עכשיו שסכנין ומכבי פתח תקווה מעל הליגה, שראשון לציון השקיעה המון כסף, שקטמון עם תקציב קטן מכוונת לשיפולי הפלייאוף העליון ולהקטין ראש ולצאת טוב. אבל לא, אנחנו רוצים לשחק טוב, לרגש, להיות דינמיים ולהצליח. קטמון זה המועדון הנכון בליגה הלא נכונה, אבל אין שום סיבה לצאת בהצהרות. בקטמון דיברו בעונה שעברה הרבה וזה לא עזר, אז מה ייצא לי עכשיו מלפוצץ כותרות?"

הקהל של קטמון לא מסתכל על התקציב הקטן, על המהפכה שעברתם ועל הדיאטה של הסגל ביחס לעונה שעברה. רוצים ללכת עד הסוף.
"הקהל של קטמון הוא כוח אדיר ומדהים, ואנחנו נעשה הכל כדי שהוא יראה קבוצה שתרגש אותו, אבל אני לא חי לפי מה אומרים, לא מתרגש מרעשים, ולא מזה שאחרי גביע הטוטו אנשים התחילו להרים גבה. אני לעולם אהיה מאמן של תהליכים, וקטמון לא תגיע לאן שהיא רוצה בלי תהליך נכון".

בכדורגל הישראלי 'תהליך' היא מילה מגונה.
"לא סתם הגעתי מלמטה, ואני בין המאמנים הבודדים בשתי הליגות העליונות שעשה את כל מסלול הנוער והילדים והגיע עד הלום בלי קשרים ובלי כלום. במכבי תל אביב קיבלתי את קבוצת הנוער מאוחר מדי, חמש שנים אחרי הזמן, וכבר חשבתי לפרוש, אבל היתה לי הסבלנות הדרושה. בכדורגל דברים לוקחים זמן ואני לא מתכוון להשתנות ולהתאים את עצמי למדיניות הכאן ועכשיו של הכדורגל הישראלי".

יאללה הביתה

שי אהרון בחר באריה הרבה בגלל היכולת של המאמן להביא לעליית מדרגה של כמעט כל שחקן ומועדון שהוא נוגע בהם. כך היה בנוער של מכבי תל אביב, שאריה חתום על פס ייצור מרשים שיצא ממנו (יונתן כהן, שי קונסטנטין, מקס גרצ'קין, דור מיכה ועוד). וכך גם בעונה שעברה בבית"ר תל אביב/רמלה הקטנטונת, ששחקניה מפוזרים בכל צמרת הלאומית וליגת העל. ועדיין, די עייפנו בשנים האחרונות מהמונחים שלהלן בנוגע לקטמון: 'לאט לאט" ו"בסופו של תהליך נגיע לליגת העל".

אחרי הכל, זה כדורגל מקצועני, לא אקדמיה, והגם שקטמון יכולה ללמד גם קבוצות בליגת העל שיעור במקצוענות, בסוף הכל קם ונופל על מבחן התוצאה

אריה עם שחקניו בתדריך טאקטי. חורש את הוידאו. צילום: באדיבות הפועל קטמון

"היו לי הצעות גם מליגת העל", אומר אריה, "אבל קטמון התאימה בדיוק לאופן שבו אני רואה את הכדורגל. ברגע ששי פנה אלי לא היתה התלבטות. כולנו הולכים בדרך מסוימת, ואני אנחיל אותה בקטמון בדיוק כפי שהייתי מנחיל אותה בהפועל תל אביב למשל. אם אחרי שניים-שלושה משחקים בקבוצה מליגת העל היו אומרים לי: 'אין לנו זמן לדרך. לך הביתה', הייתי חי עם זה בשלום".

אתה יציר כפיה של מכבי תל אביב, מועדון של וינרים. תצטרך להתמודד פה עם די־אן־איי לוזרי.
"
הדרך להפוך מועדון לווינר זה ביומיום. קטמון זה מועדון בחיתוליו ודברים לא יכולים לקרות מעכשיו לעכשיו. אחד הדברים הבולטים הוא לבנות שלד. קטמון לא יכולה להרשות לעצמה להחליף כל עונה 16 שחקנים. כשבנינו את הסגל של העונה עבדנו לפי שני קריטיונים: הראשון, שחקנים שרוצים וצמאים ללמוד ולא חושבים שהם יודעים הכל והמציאו את הכדורגל; השני, שחקנים שבשבילם קטמון זה הטופ, זה המקום שהם רוצים להיות בו והם מבינים את גודל המעמד ובשום פנים ואופן לא מתייחסים למקום העבודה שלהם כברירת מחדל בגלל שהם לא מצאו קבוצה בליגת העל".

ניתוח מערכות 

החלטת במהלך די אמיץ להמר על אוואקה וגוני נאור בקישור ועל השוער אדבאיו אדליי הצעיר
"
אני איש של מערכת ואם המערכת מחזיקה אקדמיה, ואני רואה עין בעין עם ההנהלה את החשיבות לתת צ'אנס לשחקנים האלה, כי הם ראויים והחיסרון היחיד שלהם זה חוסר ניסיון, אז צריך לתת לזה צ'אנס. קטמון לא יכולה כל שנה להפוך את הסגל. היא חייבת ליצור תשתית לטווח הארוך, ואי אפשר ליצור תשתית בלי לתת לילדים מבית את החולצה. אני אספוג את חוסר הניסיון שלהם. אין לי בעיה. לאורך זמן זה לטובת המועדון ולטובתם של הילדים האלה

ועדיין, אתם לא מספיק רעים. רכים ונאיביים.
"
אנחנו עובדים על זה כל הזמן. באימונים אין שריקות לפאולים, אנשים מקבלים שיחות ורואים וידיאו ומבינים שאין מקום לנחמדות הזו ואם צריך להקריב כרטיס צהוב כדי לעצור מהלך או כדי לשנות מומנטום זה מה שהם יעשו. צריך למצוא בכל עמדה במגרש אבי מלכה כזה, שחקן שבא לקחת בכוח, להיות אגרסיבי ולדעת להיות רע במובן החיובי של המילה. אני מקווה שהרכש החדש שלנו דניאל גרץ יביא את הממד הזה. אנחנו עכשיו בשלב ירח הדבש ביחסים שלי עם השחקנים. אני לומד איתם, אני סלחן, ואני מוכן לספוג טעויות. אבל ברגע שיגיע המאני טיים, והוא יגיע ביום שני במשחק מול ראשון לציון, ייגמר ירח הדבש, ומי שלא יהיה מחויב לעקרונות יישב בחוץ, ואם נגלה שאנחנו צריכים להגמיש חלק מהעקרונות לטובת העניין נעשה גם את זה".

אתם מקבלים גולים קלים מדי.
"לא יכול להיות שאנחנו מקבלים גולים ממצבים נייחים ובבעיטות מחוץ לרחבה. צריך ללמוד לשחק על אפס אפס, כי עד כמה שזה מאכזב לסיים משחק בתיקו זה עדיף משיעקצו אותנו בדקה ה־80. אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לליגה הזו. לצערי אנחנו לא משחקים בפרמייר ליג. כאן לוקחים נקודות בכוח. אנחנו צריכים לפעמים לא כדרך חיים לדעת להיות אלה שעוקצים ולוקחים את הנקודות".

תמפה לי את הליגה הלאומית.
"
הליגה הכי מקרית בעולם. זו ליגה שאני חי ונושם אותה מבוקר ועד הלילה. אני עושה ארבע עד שש שעות צפייה ועריכת וידיאו למשחקים שלנו ואת אותה כמות שעות למשחקים של היריבה, ועוד מספיק להגיע למשחקים של היריבות, כמו למשל משחק שהייתי בו השבוע בין מכבי פתח תקווה לאום אל־פאחם. ליאור זדה בעונה שעברה, שפתח את העונה מצוין עם קטמון, אמר בצדק כל הדרך שהליגה שבירה, ששום דבר לא סגור, ופתאום אתה רואה שקטמון מפסידה למרמורק ולבני לוד.

"זו ליגה שקבוצה שמנצחת שני משחקים מדברת על עלייה ואז מתרסקת, וזו שמפסידה שני משחקים נכנסת למרה שחורה וגם מתרסקת. אם לא נפנים איפה אנחנו חיים, כלומר בליגה שבה צריכים להיות חזקים וחכמים ולדעת לפעמים להיות רעים ומכוערים לטובת התוצאה, נהיה בבעיה". 

שורה תחתונה: לאן הולכים?
"
לחרוש את הווידיאו ולמצוא את הכלים לנצח ביום שני את ראשון לציון. גם אם לא ננצח ונעשה את הדברים כמו שצריך, נגיע לאימון הבא ונדע שאנחנו בדרך הנכונה. אנחנו רוצים לקחת שלוש נקודות בעוד שלושה ימים וגם במשחקים הבאים, אבל דיברו כאן גם בשנים עברו מספיק על 'לאן רוצים להגיע', ואתה יודע איך זה נגמר".