שמש מטפסת. החלום הפך לקהילה של ממש. צילום: דיאגו רוזמן

שאיפה קטנה וצנועה של ירושלמית צעירה הפכה בתוך פחות משנה לקהילה של ממש. הכירו את 'עלי - קהילת המטפסות של ישראל', שמונה כיום יותר מ־500 חברות. "הכל התחיל לפני בערך שנתיים", משחזרת יוזמת הקהילה, מיכל שמש (31). "פתחתי קבוצה בפייסבוק מתוך ניסיון לאגד מטפסות. זה גדל והיום זה כבר הפך לקבוצה ארצית".

מדובר בקבוצה של מטפסות חובבניות שפשוט אוהבות טיפוס. "זה ענף שהופך לאט ליותר מקצועי ומוכר, כש'נינג'ה ישראל' עזרה לחשיפה שלו. קיים מועדון המטפסים, שהוא הגוף הייצוגי של המטפסים בארץ, אבל יש גם הרבה מאוד מטפסים חובבנים. הקבוצה שלנו נועדה לכל מי שרוצה להתחיל לטפס ומאפשרת לה לעשות את זה יחד עם אחרות", היא מספרת.

שמש מטפסת כבר כמעט שש שנים. "הגעתי לטיפוס דרך חברה שלקחה אותי פעם אחת לקיר", היא נזכרת. "מיד הבנתי שזה זה. בתור ילדה כל הזמן הייתי מטפסת על עצים ודברים אחרים, וברגע שעליתי על הקיר לא הבנתי איך לא קלטתי עד עכשיו שזה מה שאני אוהבת".

מהר מאוד שמש ראתה שהיא לרוב מטפסת כשלצידה בעיקר גברים. "כולם סביבי היו גדולים ושריריים", היא מספרת. "יש משפט שכל אישה מטפסת מכירה, כשגבר בא ואומר: 'פשוט תושיטי את היד ותגיעי'. אבל לרוב זה לא עובד ככה, ומבחינה פיזית לנשים זה לא תמיד רק להושיט יד אלא יש פעולות אחרות שאנחנו צריכות לעשות, ואת זה אפשר ללמוד מנשים אחרות. רציתי שיהיה לי עם מי לטפס ולהתייעץ ובמי להיעזר, ומכאן נולד הרעיון להקים את הקבוצה". 

השלב הבא הוא לארגן מפגשים של ירושלמיות. "אנחנו מנסות לקדם את זה יחד עם קהילת 'זזה' ולהקים קבוצת טיפוס ירושלמית קבועה שתטפס יחד. כל מי שרוצה להצטרף יכולה להיכנס לעמוד הפייסבוק של 'עלי, קהילת המטפסות של ישראל'".

מה הסיכוי שנראה אותך בנינג'ה ישראל?
"
האמת שפנו אלי כמה פעמים, אבל סירבתי. מבחינתי המסלול שם לא הוגן כלפי נשים ונותן יתרון מובהק לגברים. אפשר לבנות מסלול שיהיה מותאם יותר ליתרונות שיש לנשים".