אורי ששון. צילום: אורן אהרוני

הג'ודוקא אורי ששון נמצא בכושר טוב. הוא מדורג שמיני בדירוג האולימפי ומכוון את עצמו אל האולימפיאדה הבאה כשהמטרה ברורה - לנסות לשחזר את ההישג הגדול מהמשחקים האולימפיים האחרונים, אז זכה במדליית ארד

אלא שלא הכל זרם חלק לאחרונה עבור ששון. בפוסט חושפני ומרגש הוא תיאר אתמול (א') את מה שעבר עליו בשנה החולפת ואת השינוי שבא בעקבות כך. "בדיוק לפני שנה התחרתי באליפות אירופה שהייתה כאן בארץ מול 5000 צופים שמאוד ציפו לראות אותי זוכה במדליה, והיה רצוי שהיא גם תהיה בצבע זהב", הוא כתב. "לפני האולימפיאדה לרוב הגעתי לתחרויות מטרה כאנדרדוג אבל כאן הסיפור היה שונה..

"העובדה שאני מגיע כמדליסט אולימפי, שלטי חוצות הענק עם תמונה מבטיחה שלי, הכתבות במדיה, ההודעות, הטלפונים וכל כך הרבה ציפיות לתסריט מרגש בת"א. בדרך לקרב אני מביט לקהל ורואה עידוד אדיר, אבל לא מצליח לקחת מזה כוחות. משהו כבוי, חסר אנרגיה. חצי משותק צועד לעבר הזירה..

"הקרב נגד הרוסי מתחיל והוא בכלל לא פראייר. הכרתי אותו וידעתי שזה לא הולך להיות קרב קל.

"ואני? אני פשוט לא שם. לא נוכח ברגע. עסוק במחשבות ותהיות לגבי רמת הכושר הגופני שלי, מה יקרה אם אפסיד? ומה יגידו כל אלה שבאו במיוחד? בעיקר מחשבות שליליות שבסופו של דבר יצרו את המציאות של הפסד כואב ביותר. נתתי את כל מה שהיה לי באותו רגע, אבל כל מה שהיה, לא היה מספיק.

"ירדתי מהקרב עם תחושת בושה והצלחתי לזהות כמה פרצופים עם הבעת פנים של חמלה ואכזבה. זה היה מקסים לראות את האמפתיה הישראלית, אבל איזה ספורטאי אוהב שמרחמים עליו? שאלתי את עצמי למה זה קרה? נתת את הכל בשביל להצליח? לא קיבלתי תשובות, אבל יום אחרי הבנתי שאני חייב שינוי. באורך חיים, בבחירות, במחויבות, בהתייחסות שלי כלפי עצמי.

"התחלתי בהצבת מטרות קרובות לאכול נכון, לישון בזמן להתאמן חזק. הרגשתי שאני חוזר לכושר שלי, אבל בעיקר חוזר לעצמי. ואז הגיעו התוצאות. כסף וזהב בגאנד פרי וכסף בגראנד סלאם אקטרינבורג בפבואר האחרון".

לסיום ניסה ששון להסביר לעוקביו ברשתות החברתיות מדוע הוא מספר להם את מה שעבר עליו. "חשוב לי שתדעו שברגעי הכישלון כולנו מרגישים כאב, סבל, עצבות. אבל בראיה יותר עמוקה, אפשר ללמוד כל כך הרבה על עצמנו. והלמידה היא זכות משום שהיא מחזקת את המודעות וברגע שאנחנו מודעים יותר, אנחנו מתחילים לצמצמם סיבות לאי הצלחה

"זה לא אומר שלא יהיו עוד אי הצלחות בדרך. אבל גם אם הן יבואו אם ננצל אותן ללמידה ומודעות זה ממש לא סוף העולם אלא הזדמנות לשיפור וצמיחה".