טיישון תומאס. נתקל בקיר ספרדי. צילום: אלכס קולומויסקי

לא ברור מה שימח יותר את אנשי הפועל ביום שני בערב: הקוף שירד מהגב בדמות ניצחון ראשון על מכבי תל אביב אחרי שני הפסדים במפגשים הקודמים העונה בין שתי הקבוצות או העובדה שהחניכים של עודד קטש הצליחו להמתיק במשהו את הכישלון באירופה אחרי ההדחה בטנריף ארבעה ימים קודם לכן. עודד קטש אמר לפני המשחק שזה "מבחן אופי", אולי קלישאה ידועה אצל מאמנים אבל במקרה הזה נכונה. להפועל היו כל הסיבות שבעולם להתחיל כדור שלג שלישי אחרי ההפסד בטנריף, במיוחד לאחר שהבעלים התייחסו להדחה מאירופה ובעקבותיה לאי־קיום הפיינל־פור בארנה כאל אסון גדול

הפועל הפסידה את אירופה בכמה שלבים. הפסד המקום הראשון בבית המוקדם, ריצת ה־0:17 של הספרדים ברבע השלישי בארנה, והטיילת והרוך שהפגינו במשחק בטנריף. העובדה שקטש עונה שלמה הולך עם קבוצה אחת לליגה ואחת לאירופה עלתה ביוקר. אם אתה לא סופר עונה שלמה במשחקים ביבשת את בר טימור וליאור אליהו, אל תצפה שהם יתעלו כשאתה זקוק להם. יש שני סוגי מאמנים: דיוויד בלאט במכבי תל אביב של 2014, שיצר סנכרון מלא בליגה ובאירופה וזכה ביורוליג, וסימונה פיאניג'אני האיטלקי של הפועל, שביצע הפרד ומשול והתרסק ביורוקאפ

יותר מכול, הפועל מתברר חכמה על חלשים, נימברוק, נאפטונאס ודומיהן, ואינה יכולה לתת פייט אמיתי לקבוצות כמו טנריפה וא.א.ק אתונה

הפועל נפלה ברבע הראשון בטנריף, בדיוק כמו שקרה לה בשני המשחקים מול מכבי העונה (לפני זה שהתקיים השבוע) ונגד א.א.ק. "קשה לנו להסתגל למשחקים מול קבוצות שלא נותנות לנו לנשום ברבע הראשון. אין לנו את הפרביליגיה במשחקים על הפרשים לתת לקבוצות כמו טנריפה לפתוח נגדנו פער. במשחקים האלה פסיכולוגית אתה מחשב הפרשים במקום להיות מרוכז. שיחקנו נגד קבוצה שמשחקת 80 דקות אותו דבר כמו מכונה. אנחנו לא נופלים מהם בכישרון אבל הם מכונה משומנת ונפלנו מהרגליים".  

ההחלטה לעבור לליגת האלופות של פיב"א היא הגיונית אבל לא בהכרח הדבר הנכון. זה היה אמור להפוך את הפועל ל'מצליחה' בזירה האירופית, אבל בדיעבד מתברר שהיא לא מסוגלת לעבור מחסום כמו רבע גמר. הדיבורים של ראשיה על "נעשה מלימון לימונדה ונעלה לפיינל־פור ונעשה היסטוריה" הם מיותרים. הפועל כבר עשתה היסטוריה ב־2004 כשזכתה ביול"ב, והגיעה רחוק באירופה בעידן שלפני חומסקי והראל, ואלה לא היו משחקים נגד קונוסים, הגם שליגת האלופות של פיב"א זה שעטנז מוזר, בטח לא יורוליג, ברור שלא יורוקאפ.

בלי להיכנס לשאלה אם עדיף להיות זנב לאריות מאשר ראש לשועלים, העונה הנוכחית של הפועל, שהיתה יכולה בקלות להיות אסון מהלך בעקבות העזיבה של אורי אלון, היא הצלחה עד כה, היא מעניינת, ויש כבר תואר אחד בארון הרבה לפני חודש יוני. עדיף לגוורדייה המנהלת את הפועל להמשיך באותה דרך מקצועית נאה ולדבר פחות. מגיע להם שאפו על העובדה שהפועל מתחרה בכל החזיתות הגם שנכשלה באירופה. מגיע להם ציון לגנאי על העובדה שמצד אחד הם מעלים את הציפיות לשמיים ומצד שני מתרסקים ברעש גדול במפעל שהוא השלישי בטיבו ביבשת. גם אם אייל חומסקי מרגיש חרא, כפי שאמר בבוטות אחרי ההפסד בטנריף, שיחסוך את זה מאיתנו. ואם ככה הוא מכנה את המסע של הקבוצה שלו באירופה, אז באמת שכל מילה נוספת מיותרת.  

× × ×

עודד קטש נכשל לגמרי בניהול שני המשחקים מול טנריפה, אבל לזכותו של מאמן הפועל צריך לומר שהוא יודע מתי לעצור, שנייה לפני שהוא נכנס עם הראש בקיר. הקרדיט הבלתי מוגבל, המוגזם, של קטש לתמיר בלאט היה עם היגיון מסוים. בלאט הוא חביבו של קטש, אחד שמשאיר הכול על המגרש, שחקן שגם ביום פחות טוב יורד מהפרקט כשהבגדים שלו סחוטים. "זה כל מה שאני מצפה משחקן. שייתן את הנשמה ואז לא יהיו לי טענות", ניסה קטש להסביר את ההערכה שהוא רוחש לבלאט בסיום גמר הגביע. עם הטיקט הזה קטש עלה לפרקט בטנריף ולא קיבל מבלאט את התוצרת המצופה בלשון המעטה

סטודמאייר באוויר. אכן, מספר 1. צילום: ראובן שוורץ

ביום שני קטש החליט לערבב את הקלפים מחדש ונתן את המפתחות ליוגב אוחיון. היה כאן מסר אסטרטגי. ראשית, כל שחקן שמחכה על הספסל שיידע שקטש ייתן לו את הצ'אנס כשהאופציה הראשונה לא פוגעת. שנית, היה כאן סוג של ג'סטה לבלאט שהיה זקוק למילוי המצברים מחדש אחרי שהרגיש שיש לו יותר מדי עומס על הכתפיים. אוחיון הוא לא העיפרון הכי חד של הפועל מאז שהגיע לכאן. יש אומרים שבקיץ האחרון גם התייחסו אליו בגלל החוזה שלו כנטל על המערכת, אבל לפעמים גישה חיובית מחפה על הרבה דברים אחרים, וכך באופן מפתיע לחלוטין אוחיון הפך לאס של קטש במשחק בארנה מול מכבי. לא סתם קטש אמר על אוחיון בסיום: "אני מת על יוגי". אוחיון לא היה כשיר לגמרי בטנריפה, אבל בחודשיים האחרונים הוא בקו עלייה. "היה מרשים לראות את הקבוצה קמה מהקרשים ככה. להתאושש כל כך מהר מהדחה כל כך כואבת, ואין בנאדם במערכת שההדחה הזו עברה לידו", אמרו בארנה, "והיה חשוב להעביר מסר שאנחנו מסוגלים לקחת דאבל". 

מי שראה את המשחק ביום שני מבין שלהפועל יש קלף מנצח שאמור להביא לה את תואר האליפות העונה וזה אמארה סטודמאייר, שהתעלל בגבוהים של מכבי. "התשוקה, המנהיגות והעובדה שהוא מחבר את כולם, אז נגמרו לנו הסופרלטיבים לגביו, ועכשיו כשהוא ישראלי הוא אמור לעזור לנו לעשות את ההבדל העונה".   

ביום שני ב־20:10 תארח הפועל את נס ציונה, וביום חמישי תארח את הפועל אילת, משחק שבהנהלה מתכננים שיהיה חגיגה לכבוד חג הפסח עם שורה של מבצעים על מחירי הכרטיסים. בהפועל מבינים שהם צריכים להירגע מהאופוריה של הניצחון נגד מכבי ולהסתגל למציאות של חזית אחת שבה הם משחקים אחרי ההדחה. בין היתר, במועדון עמלים על שיקום הכשירות של כריס ג'ונסון, שאמור לחזור לפרקט מול אילת ובימים הקרובים הוא יהיה חלק יותר מרכזי מאימוני הקבוצה. "אם זה תלוי בג'ונסון, הוא היה חוזר לשחק יום אחרי ניתוח המיניסקוס שעבר. הוא רעב ומקצוען ועושה את כל השיקום שלו בלי לוותר על תרגיל אחד. אנחנו מחכים לו", אמרו בהפועל. השבוע שוחרר דימיטריוס קונגר אחרי שסיים את חוזהו הזמני. בהפועל יש מקום לזר נוסף, אבל בקבוצה יחכו לראות אם בכלל יש בכך צורך ואם קיים שחקן בשוק שיכול לשדרג את הסגל.   

× × ×

בסיום המשחק בארנה ירק אוהד הפועל על גיא הראל ועוכב לחקירה. זה היה מכוער ומגעיל ושבר שיא נוסף שלילי בנרטיב של האוהדים, שמנסים להוכיח שהמועדון רוצה קהל של קונצרטים, אזור סטרילי ועוד שאר הבלים.

הראל הבהיר גם בראיון ב'רדיו ירושלים' ביום שישי שהוא רוצה את כל האוהדים בארנה אבל מובן שאותם אוהדים מחויבים לשמור על  הכללים. שלטי מחאה נגד הראל שהונפו לא הורדו משום שבמועדון מקבעים את האסטרטגיה שמותר למחות. הבעיה היא שחלק מאוהדי הפועל עוברים את כל הגבולות האפשריים. "יש לנו אחלה קבוצה השנה וכולם מוזמנים לקחת חלק במסע הזה", אומרים בארנה. "גיא לא נותן לאגו לנהל את הסיפור הזה מול האוהדים".