אלירן עטר. צילום: עוז מועלם

לפני שבוע נפל למשה חוגג האסימון. בעלי בית"ר, שלא התלהב מהאפשרות להנחית כאן את אלירן עטר, הבין שחלוץ מכבי תל אביב הוא הכדורגלן הישראלי היחיד שפנוי להובלות כרגע שמסוגל להצית את הדמיון. חוגג ניסה את מזלו קודם לכן במחוזות אחרים. הוא סיכם עם שחקן זר, קשר, לעונה וחצי, אבל גילה בדיעבד שאותו שחקן מסרב להגיע לישראל. הוא טלפן ליעקב שחר והציע לו להשוות את הסכום שבו רכש מבני יהודה את החלוץ הפרובלמטי - 1.4 מיליון דולר, ונדחה על הסף. עטר נשאר האלטרנטיבה הכמעט יחידה, במיוחד בשוק הישראלי.

כשחוגג הציג לרוני לוי ובניון את אופציית עטר, אף אחד מהם לא מיהר לעוט על המציאה. לוי יודע שלצד היכולות הנהדרות של עטר על המגרש, מדובר בשחקן שכופה את סגנון המשחק שלו על הקבוצה, שחלק נכבד מן ההסבר לעובדה שאיביץ' לא נותן לו דקות משחק במכבי תל אביב זו הבעיה שיש לו להתעורר לאימוני בוקר ולהגיע אליהם בזמן. המאמן גם שמע שחקנים בתוך חדר ההלבשה שחוששים שעטר ינפץ את המרקם החברתי הנדיר שיש בין כותלי בית וגן.

אלא שלוי בחר בסופו של יום לזרום עם בעל הבית. השיקול שלפיו בית"ר זקוקה לשדרוג מנצח הכל. הוא מאמן מספיק מנוסה כדי להכיל את עטר ולדאוג שיציית לכללים. חוץ מזה, כמו עם כל שחקן אחר, אם עטר ינסה לשים את עצמו מעל הקבוצה הוא יגמור כמו אצל איביץ' - ביציע.
אז לוי בעצה אחת עם בניון איפשר לחוגג להתקדם. הבעיה היא שעטר לא באמת מודע למצבו העגום במכבי תל אביב, או לחלופין, הוא מוכן לבלוע את העובדה שהוא נער פוסטר בקרית שלום אבל לא להיפגע כלכלית, אפילו בסנט אחד, במכבי.

החוזה של עטר במכבי חלומי - יותר מ־40 אלף דולר מדי חודש, וזה עוד לפני בונוסים על הישגים, שמן הסתם מכבי אמורה להגיע אליהם השנה. את החוזה הזה, כתעתיק מדויק, הוא דרש מבית"ר לתקופה של לא פחות משנתיים וחצי, וכל זה כשהוא או־טו־טו בן 33.

חוגג מציע לעטר 100 אלף דולר עד לסיום העונה, ושכר של רבע מיליון דולר בחוזה לעונה הבאה. הסכומים שעטר מקבל במכבי הם לא אופציה. גם כי זה המון כסף לשחקן בגילו של עטר, גם כי אין שום סיבה להפוך אותו למשתכר מספר 1 בבית"ר, וגם כי במידה מסוימת, עטר, שהולך ומתייבש, צריך את בית"ר לא פחות מכפי שבית"ר זקוקה לעטר.

כרגע לפחות חוגג מנסה יחד עם נציגי השחקן להגיע למתווה שבו הזאב יישאר שבע והכבשה תישאר שלמה. אומר חוגג לעטר - "100 אלף דולר עד לסיום העונה, ואת סכום הפיצוי שתוציא ממכבי, שיהיה לך לבריאות". עטר כרגע מתבצר. מבחינתו הוויתור שעשה, שלפיו הסכים להתפשר על חוזה לעונה וחצי במקום לשנתיים וחצי, כפי שדרש בתחילה, הוא די והותר.

בית"ר תלויה לא רק ברצונות של עטר, אלא בעיקר במכבי תל אביב ובני יהודה. איביץ' מסוגל במשחקים הקרובים להחזיר את עטר לרוטציה רק כדי ליירט כל רצון שלו לעזוב. בני יהודה מחזיקה בשורה של אנשי עסקים שחולמים לראות את החלוץ מסיים את הקריירה בכתום של שכונת התקווה, וברק אברמוב מייעד חלק מהכסף שקיבל ממכירת איסמעילה סורו לסלטיק לטובת השבתו של עטר הביתה.

לכל מי שמפנטז בכל זאת לראות את עטר נוחת בבית וגן ומחפש סיבות לאופטימיות, נגיד שמכיוון שלעטר ולבית"ר אין כרגע אופציות אחרות מעניינות בקנה, הם יעשו הכל כדי להגיע לשביל הזהב ולסגור עניין. בצד זה חייבים לזכור: בניון ורוני לוי יחיו בשלום לגמרי עם סיטואציה שבה חוגג מחליט שהעיסקה הזו יקרה מדי והם עובדים במקביל על מציאת חלופות. כדי לחתום את העניין הזה נצטט גורם בכיר בבית"ר שאמר השבוע את המשפט הזה: "אנחנו מוכנים להתאמץ מאוד כדי שעטר יהיה פה. עכשיו הכדור במגרש שלו, וצריך לראות עד כמה הוא מוכן להתאמץ כדי ללבוש צהוב־שחור בשבועיים הקרובים".

בעניין אפשרות של רכש זר: בבית"ר המתינו ל־31 בחודש, שחל היום, כי זהו המועד שבו מסתיים חלון ההעברות באירופה ולא מעט שחקנים זרים ייפלטו לשוק. במקביל, לחוגג יש עדיין משאלת לב שיעקב שחר ירים ידיים בסוגיית ירדן שועה ויסכים למכור אותו, כשלכולם ברור שגם אם שחר ישאיל את השחקן הוא לא יעביר אותו לבית"ר, מה גם שחוגג לא מעוניין בעיסקה זמנית עד לסיום העונה אלא ברכישה שגם אמורה להניב דיבידנדים בעתיד.