חוגג. יש לו דרכים משונות לומר לך שהוא אוהב. צילום: עמית שאבי

רוני לוי, יוסי בניון ואלי אוחנה סגרו ביניהם כבר כמעט את כל הקצוות האפשריים שהופכים את לוי למאמן בית"ר, פרט לשלב הרשמי וחתימה פורמלית על החוזה. שתי סיבות מונעות מבית"ר לצאת בהודעה רשמית על מינויו של לוי. הראשונה: ענייני פרוצדורה מול ניר קלינגר ופרידה מכובדת מהמאמן. הסיבה השנייה, מדאיגה מעט, היא ההתעקשות של משה חוגג מול צמד הקודקודים שמינה כבעלי הבית המקצועיים שיבדקו עוד אופציות וינסו למצות גם שמות אחרים.

חוגג הציע השבוע לבניון ואוחנה לבדוק את אופציית ברק בכר. במקביל, בעל הבית משוכנע, לא ממש ברור למה, שיש תקווה שברק אברמוב יסכים לפיצוי כספי שישחרר את יוסי אבוקסיס לבית"ר ומנסה לבדוק בשקט את אופציית סלובודן דראפיץ' ושי ברדה, למרות שאייל סגל בעלי נתניה הבהיר ששום פיצוי כספי שבעולם לא ישכנע אותו לוותר עליהם.

אוחנה ובניון הבהירו לבעל הבית שכמי שקיבלו ממנו  את המנדט לבחור את המאמן, הם נעולים על רוני לוי. הבעיה שלהם היא לא ההצעות לסדר של חוגג. זו זכותו, חובתו, וכל זמן שהדבר נעשה בדיאלוג ולא בכפייה זה על הכיפאק, מה כם שחשוב גם לציין שחוגג הוא לא טביב או איזי שרצקי הוא לא מנסה להיות וואן מן שואו. רחוק מזה. 

ובכל זאת, תמוה שהרצונות של חוגג משתנים תכופות. כלומר פעם הוא מתנהג כמו הגביר העשיר שאינו עושה חשבון לכסף ופעם סוגר את היד. למי שלא הבין, נסביר שברק בכר מרוויח בהפועל באר שבע 450 אלף דולר לעונה, עלות מעסיק של יותר משלושה מיליוני שקלים. בהנחה שחוגג מוכן לשלם סכום כזה על מאמן, ומקורביו טוענים שאם אלונה ברקת תשחרר את בכר הוא ישלוף את פנקס הצ'קים, איך ייתכן שהוא מעלה בפני אוחנה ובניון כל מיני הצעות ייעול, ביניהן הימנעות מרכישת שחקנים והשתשעשעות ברעיון לא ריאלי של תקרת שכר של שחקני בית"ר בכיוון של 200 אלף יורו לעונה מקסימום. 

בניון, שכבר ראה בגזרת הזרים כמה מועמדים שמצאו חן בעיניו, מתקשה לקבל אור ירוק מחוגג לבצע עסקאות, ומה שמפריע לו לבנות סגל. מצד אחד, חוגג  מכוון לכרטיס לאירופה ולמאבק על האליפות, אבל לא ממש, כרגע לפחות, נותן לבניון את הכלים, ומצד שני מדבר על מאמנים אחרים כאופציות מועדפות שכל אחד מהם יעלה לו כמה מיליונים, בין שזה בכר, שיגיע עם חוזה גרנדיוזי מבאר שבע, או אבוקסיס ודראפיץ' (אין סיכוי שהם יגיעו), שהפיצוי עליהם אם יהיה רלוונטי הוא עצום.

 בניון. תנו לגדול בשקט. צילום: גיל נחושתן

בצד של חוגג דווקא מוצאים היגיון בהתנהלות הזו. מסבירים שם שלא מעט זרים שכוכבם דרך בישראל הגיעו כשחקנים חופשיים לארץ, ביניהם טוני וואקמה, פרדי פלומיין, בצ'יראי, עלי מוחמד והיקה מנתניה או אסמעילה סורו מבני יהודה. "עבודת סקאוטינג טובה, מדוקדקת וכירורגית יכולה להנחית שחקנים באיכויות האלה גם בבית וגן", אומרים בצד של חוגג. באשר לרכישות של שחקנים, הם טוענים שמדובר בכל מקרה לגופו. שחקנים שהם באמת שוברי שוויון, או במילים של השכונה, שחוגג נדלק על האפשרות שילבשו בעונה הבאה צהוב־שחור עם סמל המנורה, עליהם הוא יסכים לשפוך כסף גדול. "חוגג לא סוגר את הברז אבל הוא הרבה יותר זהיר אחרי העונה שעברה", אומרים בסביבתו. זה בלתי אפשרי כמעט להתנהל ככה, לכוון גבוה אבל לשלם מעט, לבחור שעל איקס התקציב הוא כזה ועל וואי הוא כזה. בניון ואוחנה קיבלו תקציב. הם צריכים לשחק איתו כראות עיניהם. בחודש יוני 2020 הם יצטרכו לתת דין וחשבון סופי אחרי שייתנו כזה במהלך העונה, מה ואיך הם עשו ואם הוכיחו את עצמם או לא כולנו נגלה בסוף הדרך. 

רוני לוי שומע ויודע על הרעיונות של חוגג לגבי בדיקת מאמנים אחרים.  זה לא שלחוגג יש משהו ספציפי נגד לוי אבל בביצה שלנו יש מי שממלא לו את הראש נגד לוי וחלק מזה מחלחל.

נראה שאם רוני לוי יקבל יותר מדי ריקושטים שלפיהם בעל הבית לא שלם עם ההחתמה שלו הוא מסוגל להגיד לבניון ואוחנה בשלב מסוים: "תודה על האמון הגדול שאתם מביעים בי, אבל אני לא רוצה להגיע למקום שהאיש שמשלם לי משכורת לא שלם עם ההחתמה שלי". ואם וכאשר דבר כזה יקרה בית"ר יהיו בברוך גדול, לא רק בגלל שלוי ראוי למשרה אלא משום שהוא המאמן הישראלי הבכיר היחיד שנמצא על המדף. שלא לדבר על זה שאחרי שהחתונה עם ניר קלינגר נולדה בחטא, שכן קלינגר היה שייך במטפורה של זוגיות למישהי אחרת, הייתם מצפים שחוגג ילמד את הלקח ואת השיעור שאסור לגעת במה ששייך לאחרים גם אם כסף או שדרוג מקצועי מכשירים את המהלך.

אוחנה ובניון אינם מבינים גדולים בביטקוינ'ס, המטבע הווירטואלי שחוגג עשה את הונו באמצעותו, אבל הם יודעים דבר או שניים על כדורגל. כל מה שהם מצפים זה לקבל את ארגז הכלים הראוי כדי להגיע לאן שבעל הבית מצפה מהם שיובילו את מועדון הכדורגל של בית"ר. אם הוא מעוניין בדיאטה (אנחנו עדיין לא שם) שיבוא ויגיד שכולנו הולכים לעונה פיננסית. 

אוחנה. רוצה לחזור לירושלים. צילום: עוז מועלם

רגל על הברקס מצידו של חוגג עשויה אם וכאשר ליצור כאן אפקט דומינו. היעדר רכישות אטרקטיביות יפגע במכירת המינויים, בספונסרים, במרקם שלם של מועדון על פי המטרות שהוא מסמן לעצמו. אבל לפני הכול הבעיה הגדולה של בניון ואוחנה, ואלה הם רק הניצנים הראשונים, היא השאלה אם חוגג יהיה מסוגל עכשיו, מחר ובעוד כמה חודשים לתת להם לעבוד בשקט. אם הם יגלו שלא כך הם פני הדברים אנחנו צפויים להתלקחות הגזרה. אם כל המהלכים האלה הם רק בגלל שחוגג נכווה כאן בעונה האחרונה והוא נוקט במשנה זהירות, אז הכל בסדר.