רוני לוי. אם זה עובד אין צורך להחליף. צילום: עוז מועלם

בשישי שעבר, קצת לפני כניסת השבת הוציא מועדון הכדורגל בית"ר הודעה רשמית בשמו של משה חוגג בזו הלשון: "אני מאוד מרוצה מהדרך שבה מתנהלת בית"ר מקצועית מאז תחילת העונה ועד היום. בית"ר החלה בתהליך השנה שייקח אותנו קדימה, ואין ספק שליוסי בניון ורוני לוי יש חלק גדול בהצלחה. בכוונתי לשבת במהלך השבוע עם יוסי ורוני על מנת להמשיך את ההתקשרות בינינו גם בעונה הבאה". צריך לסייג ולומר שחוזה כזה עדיין לא נחתם, כי צריך לשמוע גם את הרצונות של לוי, אבל רק מהלך דרמתי, ימנע את המשך הרומן בין הצדדים.

המשך דרכו של לוי בבית"ר בעונה הבאה עלה בשיחות סגורות בתוך בית וגן בחודש האחרון. על אף העובדה שללוי יש סעיף בחוזה שלפיו אם בית"ר מעפילה לאירופה החוזה שלו מתחדש אוטומטית, יש כאן אקט של הערכה שלפיו חוגג מעביר את המסר הזה: "אני לא מחכה שתעמוד ביעד כזה או אחר אלא רוצה לראות אותך ממשיך את הפרויקט המקצועי שלך בבית"ר עונה נוספת". גם העובדה שלוי, כפי שקראתם כאן בשבוע שעבר, מחוזר בקפריסין והרצון של הבוס להימנע ממחול שדים של כל מיני אנשים מטעם שניסו לקשור את שמו של ברק בכר לבית"ר, שכרגע מובטל מעבודה, גרמה לחוגג להוציא את הערמונים מהאש.

מי שעומד באופן בלעדי מאחורי ההחלטה לתת ללוי את המפתחות המקצועיים של בית"ר לשנה נוספת הוא יוסי בניון. לא רבים יודעים, אבל ביום שבו קיבל את משרת המנהל המקצועי של בית"ר, הסעיף הראשון ברשימה הארוכה של תוכנית העבודה של בניון נשא את צמד המילים 'רוני לוי'. חוגג לעומת זאת פנטז על משחק כיסאות שינחית כאן את בכר - כלומר קיווה שברקת תחתים את אבוקסיס כבר בקיץ בטרנר, מה שיסלול את דרכו של בכר לבית וגן. כשזה לא קרה בדק חוגג כמה ידרוש ברק אברמוב כדי לשחרר את אבוקסיס מחוזהו, ואפילו גישש בנוגע למעמדם של סלובודן דראפיץ' ושי ברדה, כשהוא תוהה אם אפשר להעביר אותם מנתניה לבית"ר.

בכל המקרים האלה נעמד בניון על הרגליים האחוריות. "יש לנו ביד את המאמן הכי טוב בארץ, בפער. למה אנחנו צריכים לחפש אופציות אחרות או לבדוק איך אפשר להתיר את החוזים שלהם במקומות אחרים? עם כל הכבוד לכל השמות שעוברים לך בראש, לוי זו רמה אחת מעל והוא יהיה מאמן בית"ר" אמר לחוגג. בלי להיכנס למלחמת מעמדות, נזכיר שבסעיף בחוזהו קיבל בניון מחוגג את המנדט להיות המחליט לגבי זהות המאמן. בניון גם לא היסס ברמזים די עבים להבהיר לחוגג שאם ינחית לו על הראש מאמן שהוא לא מעוניין בו, בדגש שרק פיצוץ במשא ומתן עם רוני לוי יסיר את מועמדותו, הוא לא יהסס להניח את המפתחות וללכת הביתה עוד לפני שבכלל התחיל לעבוד כמנהל המקצועי של בית"ר.

זה, אגב, אחד היתרונות כשמדובר בפרסונה כמו בניון במערכת של בית"ר. הוא לא צריך לשרוד, לא זקוק לצ'ק בתשעה בחודש מחוגג, לא להתפתל ולערבב רק כדי להישאר בכיסא הנחשק שיש לו בבית וגן.

חוגג ובניון. צילום: עוז מועלם

כשחוגג הבין שאלה הם פני הדברים הוא שלח את בניון ואוחנה להיפגש עם לוי. ניתן לו את הקרדיט שהוא החזיק אצבעות אבל הוא בטח לא היה מזיל דמעה אם הפגישה הזאת היתה מתפקששת.

לאט לאט החל חוגג ללמוד להעריך את המאמן החדש שלו, כשצפה בביצועים של שחקני בית"ר במחנה האימונים בהונגריה, כששוחח עם לוי על סוגיות מקצועיות. אחד הדברים שנכנסו לחוגג ללב הכי הרבה, אומרים בבית"ר, היה שלוי לא ניסה בשום שלב לחפש לעצמו אליבי. הוא הסביר מצוין לחוגג מה הוא צריך ולמה, סקר בפניו מספר פעמים את החוזקות של בית"ר ואת החסרונות שלה. בניגוד לקלינגר וללוזון לפניו, שני המאמנים היחידים שעבדו תחת חוגג, לא היו שם מילות התניה, כמו למשל "אם לא נביא את זה ואת זה חבל לנו על הזמן", כפי שלוזון אהב לומר בפאתוס, גם לא זריית חול וציפיות בעיניו של הבוס, כמו במקרה של קלינגר, שדיבר על הגעה לאירופה, קריאת תיגר על תארים וחזרתה של בית"ר לצמרת כשהקבוצה היתה, אפעס, מתחת לקו האדום.

אבל חוגג, לפני שהוא בעלים הוא אוהד. זה החן שלו, וזו הבעיה הכי גדולה שלו כבעלים. בדיוק כמו נומה או אביגיל שרעבי ואני ואתם, הוא מסוגל לעבור בתוך דקה ממצב של ניבולי פה בגלל ביצועי השחקנים על המגרש לכזה שמהלל אותם. בלי פילטרים, בלי שום ניסיון מזויף לשדר פאסון. פתיחת העונה של בית"ר הוציאה את חוגג מדעתו.

ההפסד לרעננה גרם לו להשתולל באוזניה של הכוורת שלו במשפטים כמו "איך ניקח ככה אליפות?", "לא בשביל זה שמתי 70 מיליון שקל על הקבוצה הזו". בזמן שכל הכפופים לחוגג נתנו לו לשחרר קיטור בניון היה היחיד שניסה להצמיד לו מראה מול עיניו. "הקבוצה הזו לפני כמה חודשים עמדה לרדת ליגה", אמר לו. "כדורגל זה לא זבנג וגמרנו. דברים צריכים להתחבר", הסביר לו. "מיכאל אוחנה גמר את העונה, עידן ורד מושבת, השמיכה קצרה. אלה לא תירוצים, אלה עובדות, ועדיין אנחנו אחת הקבוצות הכי טובות בארץ. אתה צריך להחליט אם יש לך סבלנות, לא בלי דד ליין אלא של כמה שבועות, או שאתה רוצה להיות כמו כולם ולירות לכל הכיוונים". חוגג נרגע.

אלא שכעבור שבוע, אחרי ההפסד להפועל חיפה, הבוס כבר נסדק לגמרי, התחיל לחשוב בקול שהליהוק של רוני לוי היה מוטעה. הוא אפילו היכה על חטא בקרב מקורביו שלא בלם את בניון שהיה נחוש כמו בימיו ככדורגלן כשרץ מול הגנה שלמה וראה רק רשת מול העיניים. העניין עם בניון כאישיות, הן ככדורגלן והן כמנהל מקצועי, זה שהוא מזהה מבעוד מועד שמנסים להפעיל נגדו סמכות. בכל המקרים האלה, הן עם אלישע לוי במכבי פתח תקווה והן עם אלי טביב במשחק הגביע הזכור לרע מול מרמורק, בניון הוא זה שלא ממצמץ ושובר את הכלים. וכך הוא נכנס לחוגג לפגישה של ארבע עיניים לדון על מצב הקבוצה, ואמר לו: "המאמן לא הולך לשום מקום. אם זה לא מקובל עליך, אין בעיה, אתה הבוס. רק קח בחשבון שאני ורוני הולכים בעוד כמה שעות הביתה ביחד".

חוגג לא היה יכול להרשות את זה לעצמו. ראשית, כי גם בשלב ההוא הוא היה משוכנע שבניון הוא האיש הנכון במקום הנכון. שנית, הוא עדיין היה זקוק אז, והוא זקוק גם היום, לפרסונה מקצועית שתהיה חומה מול ההבנה הלא מספקת שלו כבעלים את עולם הכדורגל וקל וחומר במובן המקצועי. השנה שעברה היתה שיעור חשוב והיא עלתה לו המון כסף. הדבר האחרון שהוא רוצה זה לחזור אחורה.

× × ×

אחרי ההפסד להפועל חיפה הגיעו הניצחון על קרית שמונה ולאחריו הזכייה בגביע הטוטו והם הרגיעו את בעל הבית. גם התבוסה למכבי תל אביב 4:0 בטדי (תוצאה משקרת) לא ערערה אותו מחדש. להפך, חוגג היה זה שהדף כל ניסיון של התקשורת והאוהדים לדון במעמדו של לוי. ר

אשית, כי הוא ידע שבניון ישים לו את המפתחות על השולחן אם יפגע במאמן. שנית, כי הוא הבין שלוי במציאות הנוכחית הוא המאמן הטוב ביותר שבית"ר יכולה לאחל לעצמה. גורם המקורב לחוגג הסביר לנו השבוע שבעלי בית"ר, חובב אדוק של גיבורי על ואחד שמחזיק אוסף בובות של איירון מן ובאטמן וכדומה, הבין בעונה שעברה, ובעיקר בעונה הנוכחית, שבכדורגל הישראלי אין גיבורי על. את מה שקרה השנה לבכר כולנו ראינו, וחוגג, שהוא ידיד של אלונה ברקת, אפילו שמע על זה מקרוב בדיווחי און ליין. אבוקסיס, עם כל הכבוד, עדיין לא הטביע חותם במועדון גדול. ברדה ודראפיץ' קצת בנסיגה ביחס לעונות המופלאות שלהם הן בבית"ר והן בנתניה. אין שום סיבה לפזול החוצה ולעשות דה־לגיטימציה לרוני לוי.

כדי להוכיח את הנקודה הגיעו ארבעה נצחונות רצופים של בית"ר אחרי המשחק מול מכבי תל אביב והם החזירו את בית"ר לשלישייה-הרביעייה הראשונה בליגה. אלא שבסיום משחק התיקו באשדוד שוב החל סוג של עליהום על רוני לוי בעיקר ברשתות החברתיות, מצד אוהדים שעדיין מפנטזים על אלי כהן השריף, שלא באמת אימן בשבע השנים האחרונות, או כאלה שבכוח מחפשים פרצופים חדשים בטדי ודעתם לא נוחה מכך שזוהי הקדנציה השלישית של לוי בבית"ר. בניון, שיודע שחוגג מחובר יותר מכל אחד אחר לרשתות החברתיות ולעיתים ניזון מהן, חיכה לראות איך בעל הבית יגיב לשיימינג שמנסים לעשות למאמן, והתפוצץ מכעס שגילה שהמאמן פסיבי.

ביום המשחק מול באר שבע בחוץ פורסם באחד מאתרי האינטרנט שמבחינתו של בעל הבית בית"ר במצב טוב אבל לא מצוין, ושהוא ציפה ליותר. בניון היה משוכנע שהמסר הזה הגיע מכיוון המשרדים של חוגג ליד מוזיאון תל אביב. יום שלם הוא החזיק בבטן את הזעם שלו על הבוס, אבל חיכה ל־90 דקות בטוטו טרנר שהסתיימו בניצחון בית"רי. זה היה השלב שחוגג, בניסיון של הבעת הערכה, החמיא לבניון ואמר לו: "מזל שהקשבתי לך לאורך כל הדרך, כי מסתבר שאתה מבין יותר ממני ואתה זה שמנע ממני לעשות טעויות". בניון, אלוף העולם בניצול מצבים, תרתי משמע, דרש עם סימן קריאה שיוציא הודעה לתקשורת שבה הוא מביע תמיכה במאמן. "מאז שהגעתי למועדון ראיתי את הקבוצה נבנית לאיטה", כתב חוגג בהודעה שהוציא בשעת לילה מאוחרת אחרי הניצחון בטרנר. "זה המקום לציין שמי שאחראי לשינוי זה הצווות המקצועי בראשות יוסי בניון ורוני לוי, שעושים עבודה נהדרת. הקשר בינינו מצוין ואני מאמין שניקח את בית"ר למקומות יפים".

× × ×

בטח בהשפעת בניון, אבל לא רק, חוגג משוכנע כבר כמה שבועות טובים שהמאמן הטוב ביותר בארץ נמצא אצלו. כל הלבטים שלו והעובדה שחשק במאמנים אחרים שילבשו את הטריינינג הצהוב עם סמל המנורה נעלמו כלא היו. כבר כמה שבועות כאמור שהוא סימן את לוי כמי שיאמן את בית"ר גם בעונה הבאה. העיתוי ביום שישי שעבר אחרי הצהריים, נולד, שוב, ניחשתם נכון, בעקבות בקשה של בניון, שרצה ליירט כל ספקולציה אפשרית הן לגבי מועמדות אפשרית של ברק בכר והן לגבי סגירה של רוני לוי בקפריסין. גם הפעם בניון יצא המנצח הגדול. בהתחשב בעבר, חוגג דווקא מבסוט מזה שהמנהל המקצועי הוא זה שמנע ממנו לפעול מהבטן ואולי, ככל הנראה, ליפול על האף.