משה חוגג. צילום: אוראל כהן

יום רביעי שעבר, ביתו של משה חוגג. פגישה שנמשכת בין המטבחון של בית"ר, חוגג, אלי אוחנה, יוסי בניון ומוני ברוש מעשר וחצי בערב עד אחרי שתיים לפנות בוקר. על השולחן ניסיונות ההרגעה של הקבינט של חוגג להניא אותו מהכוונה לזרוק את בית"ר לכל הרוחות אחרי שבאימון הערב, כמה שעות קודם, אוהדים קיללו את עלי מוחמד. אבל חוגג, ייאמר לזכותו, לצד הרבה מאד חסרונות כבעלים של קבוצת כדורגל, לא יודע לטאטא דברים מתחת לשטיח. מה שהטריד אותו הכי הרבה זה סרטונים שהוא קיבל לידיו בו נראות דמויות משפיעות מארגון לה פמיליה מקללים את מוחמד.

הרצון לעזוב את בית"ר התחלף באותם רגעים בכך שבעלי בית"ר סימן כמטרה את ארגון האוהדים עם המילים: "חייב לעצור את זה". כל זה שהלה פמיליה, התנערו, הן מהקללות למוחמד, הן מכל קשר לעניין, הסבירו שהם לא יכולים להשתלט על עשרות ילדים שאינם קשורים לארגון וגם הציעו למוחמד לצאת מחדר ההלבשה על כתפיהם, עניין שלא יצא אל הפועל בסופו של דבר. חוגג אמר על הדברים האלה בביתו: "רואים את הפרצופים המוכרים מקללים על ראש הגבעה בבית וגן, עם חולצות של הארגון אז מאיפה ההיתממות הזו? ולאן המועדון הזה יגיע עם האנשים האלה?". 

אלף אוהדים שהגיעו ביום שישי למפגן תמיכה במוחמד, עם שירים כמו "עלי מוחמד אנחנו אוהבים אותך" ו: "בית"ר זאת אהבה ללא גבולות", כל זה מול כתבי ה-CNN שהגיעו לעשות כתבה על מוחמד, הרגיעו את חוגג. במיוחד הפרצופים של אוהדי בית"ר ותיקים ופחות ותיקים, שהם הצד היפה של היציע, שגם גרמו לכל מהדורות החדשות להעניק אייטם נדיב לסצינה הזו, בה אוהדי בית"ר השפויים מרימים את ראשם, היו מבחינת חוגג סוג של תקווה. 
 ביום שישי פרסם הבעלים פוסט בזה הלשון: "זו תשובה מוחצת לגזענות. ארץ ישראל היפה, נשים דתיים חילוניים, ילדים מבוגרים מכל הצבעים ומכל הסוגים באו להראות שהרוב הדומם יודע גם לשאוג והוא שאג בשמו של עלי מוחמד. מרגש עד דמעות. תודה לכם אנשים יפים". 
הבעיה שבין האנשים היפים האלה חוגג רוצה לפרק מנשקו את הצד המכוער של אוהדי בית"ר. הרי אם חלקים מסוימים בארגון לה פמיליה לשיטתו עדיין שולחים גרורות של גזענות למועדון זה לא ייגמר לעולם. כל שקט יהיה זמני, כל תקופת רגיעה תהיה תלויה על בלימה עד שמהלך כלשהו יוציא שוב את השדים מהבקבוק. מחר מוחמד יבקיע שער עצמי וכולם קומו עליו, מחרתיים הוא יציג יכולת רעה וביציע יזכירו לו שוב מה הם חושבים על שמו. ובכלל, העובדה שכבר חודש עסוקים בכינוי שיצמידו לו, משל היה מצורע, מוציא מהדעת. אלי מלמד או ססק פברגאס, זה לא מצחיק. 

חוגג נחוש לבצע כל מיני פעולות שיפרקו את ארגון לה פמיליה מנשקו. אבל גם הוא יודע שכל הסלמה ביחסים בין מי שמנהל את בית"ר לבין הארגון מסתיים לפחות על פי תקדימי העבר, בנזק מקצועי ותדמיתי בלתי הפיך. 

לעיתים קרובות גם עולה לבית"ר בנקודות יקרות. אפשר לסלוד מזה, לפעור פיות ועיניים אבל ארגון לה פמיליה שווה לבית"ר בעונה בין 10 ל-15 נקודות, אולי יותר. השאלה מה חשוב יותר, הצלחה מקצועית רגעית או מאבק היסטורי על פרצופו של המועדון? שאלה יותר גדולה: האם חוגג מסוגל להכיל מחיר שהוא עלול לשלם כולל להקריב את הצלחת בית"ר בעונה הנוכחית כדי לבצע כאן מהלך חסר תקדים, כל זה אחרי שהשקיע מיליונים למען הצלחתו המקצועית של המועדון?

חוגג מרבה לומר שהוא הגיע לכאן על הטיקט החברתי. היכולת אולי לשנות סדרי עולם דרך הכדורגל. אלה דברים חשובים. השאלה היא אם הוא באמת יוציא את התוכניות לפועל, להפוך את בית"ר לטהורה לעד, אבל טהורה לא מאנשי דת וצבע אחר, אלא טהורה מכל גזענות ושנאת האחר, או שמא מדובר באיומי סרק בהם הרצון כאן אבל יכולת הביצוע היא אפסית.

לה פמיליה ביציע. "קיללנו את מוחמד, לא את עלי מוחמד" | צילום: עוז מועלם

חוגג כרגע במצב רוח קרבי. אלא מצב רוחו המלחמתי שותפים אלי אוחנה ומוני ברוש שתומכים בכל פעולה שתנכש עם די 9 את העשבים השוטים ביציעים שהפכו להיות אזור מיוער וצפוף. היחיד שמשמש כאופוזיציה לסיפור הזה הוא בניון שמאמין שזה יעלה לבית"ר ביוקר בזירה המקצועית, ושהוא כמנהל המקצועי של המועדון לא יכול להרשות לעצמו שמלחמה ביציעים תשפיע על מצבה של בית"ר בטבלה.

כאמור, בניון בדעת מיעוט, למרות שמי שבסופו של דבר יחליט על האסטרטגיה יהיה חוגג. 

   × × ×

בעל הבית של בית"ר בוחן כל מיני סנקציות שיקצצו את הזרועות של לה פמיליה. המטרה העיקרית שהוא בוחן בימים אלה, היא פגיעה בכיס של לה פמיליה. כלומר להתחיל לאסור עליהם למכור את מוצרי הארגון הכובעים החולצות ושאר המרצ'נדייז עם סמלי ה-L.F. כמו כן, חוגג מעוניין לסגור את מחסן הציוד בטדי שמשמש את לה פמיליה לאחסון אביזרי עידוד שאיתם הם מייצרים את התפאורה בטדי. בנוסף וזה רעיון שיהיה קשה לחוגג ליישם, הוא פשוט להרחיק אותם מטדי. לייצר סלקציה בה ראשי הארגון וכל מי שמסומן כמי שעשוי לפגוע במועדון הן על ידי קריאות גזעניות והן על ידי מקרים של אלימות מילולית או פיזית פשוט לא יורשה להיכנס לטדי.

"אם אוהד כזה יודע שאין כניסה לטדי גם אם הוא יתבע אותנו לאחר מכן על סלקציה אין לנו שום בעיה עם זה" אומרים בבית"ר. "נראה שופט בבית משפט שבולם מהלך כזה שנועד למגר גזענות ביציעים" מסבירים בבית וגן. עוד מתפריט הסנקציות של חוגג: תביעות ייצוגיות רטרואקטיביות נגד אוהדים על סך כולל של הקנסות שהוטלו על המועדון בשנים האחרונות וכמובן תביעות נקודתיות נגד אוהדים שייתפסו במצלמות בביטויים גזעניים כאלה ואחרים או נגד ראשי המועדון שהם לא בבחינת הלגיטימיות כפי שחוגג ביצע ביום בו החתים את מוחמד וזכה למטר של התקפות מילוליות ברשת. כל זה כאמור בעירבון מוגבל, אם וכאשר יחליט בעל הבית שהוא יוצא למלחמה כוללת נגד הארגון. "אם חוגג ירצה או יביא לפה את טאלב טוואטחה" אומרים בבית"ר. " אף אחד לא יקבע מי יהיה פה ואיך יקראו לו".


× × ×


בלה פמיליה לא מבינים על מה המהומה. "שוקל לצאת למלחמה זה עדיין לא אומר כלום", טוענים שם, חברי ארגון נוספים טוענים שחוגג מנסה למתוח את החבל כדי לזכות בפופולאריות או סתם כדי להוכיח שהוא דון קישוט שנלחם בארגון. "אם חוגג ראה משהו בסרטונים שברשותו" אומרים בלה פמיליה, "זה אוהדים בבית הכרם, בתהלוכה של לפני האימון ברביעי שעבר, מקללים את מוחמד. לא את עלי מוחמד. לא שזה מוצדק אבל אין כאן שום דבר נגד השחקן" הם טוענים. שלושה ימים חוגג והארגון היו בנתק מוחלט, בתחילת השבוע חודש הקשר. בארגון מספרים, שבעל הבית דרש מהם שיוציאו הודעה שהם בעד השחקן, שהם מתנערים מכל התנגדות כלפיו.

עלי מוחמד באימון שישי האחרון. צילום: אוהד צויגנברג

"הוצאנו הודעה שאנחנו בעד השחקן, עודדנו אותו, הצענו לנו שנרים אותו על הכתפיים. ישבנו איתו לשיחה בה הבענו בו תמיכה והוא היה שמח ומחויך. חוגג ביקש שנזמין אותו, את עלי מוחמד אלינו הביתה. אמרנו לו שאנחנו מזמינים אותו לארוחת מלכים שנערוך לו קבלת פנים שתכבד אותו. ואז הבעלים ביקש שנוציא הודעה שאנחנו מקבלים כל שחקן מכל דת ומכל גזע שהוא בלי שום הבדל. זה כבר היה יותר מדי. אנחנו מצהירים שאנחנו בעד עלי מוחמד הוא יקבל עידוד לאורך כל העונה הקרובה כולל 'אתה תבוא עד הגדר' שמסמל משהו, אבל אי אפשר שחוגג כל יום מגיע עם עוד בקשה ועוד דרישה". 

ועדיין, איך יכול להיות שאתם מכנים את מוחמד פברגאס. אתם מבינים שיש בזה טעם לפגם כשאתם מוחקים  את השם שלו.
"לא שמענו אף יוצא ברית המועצות מתרעם שקראנו לולדימיר גרשנייב גרשון, או לסרגיי טרטיאק טיקטק, או זעקה של שגרירות הונגריה בישראל שאנחנו קוראים לאישטוון האמר אם.סי האמר. אנחנו נבחר לקרוא למי שאנחנו רוצים איך שאנחנו רוצים מה הבעיה עם זה?". 

נו באמת.
"תגיד לי דוד אמסלם הוא באמת מלך ישראל? מה זו משטרת המחשבות הזו?". 

אתם לא מבינים את המהות. אומר חוגג, בצדק, שזה חבית חומר נפץ שתתלקח, השאלה מתי. שברגע בו משהו לא ייראה לכם, אתם תתחילו שוב עם הקללות עם הגזענות, עם התעללות, תסלחו לו במוחמד בגלל השם שלו.
"היו לנו ב-34 משחקים בעונה הקרובה לפחות 32 סיבות לעשות בלגן כי זו היתה הקבוצה הכי גרועה של בית"ר בעשור האחרון ואף אחד לא פצה פה. אם היינו רוצים גורלו של עלי מוחמד היה כמו זה של צמד הצ'צנים אבל אנחנו אומרים כמו תוכים שאנחנו בעד השחקן, שאנחנו נעודד אותו, שאנחנו ניתן הכל כאוהדים כדי שהוא והקבוצה יצליחו על המגרש אז לא ברור מה רוצים מאיתנו. הכתובת למה שהיה ביום רביעי שעבר אלה הילדים שקיללו לא אנחנו. כבר הספיקו להכיר אותנו, אנחנו לא צבועים. אם היינו רוצים בלגן היינו אומרים וגם עושים. חוגג קיבל מאיתנו הצהרה ברורה אישית ופומבית שאנחנו נטו למען בית"ר ומקבלים את מוחמד, אז חלאס".