דוקטור אנדי ויליאמס בודק את אוחנה, השבוע בלונדון | צילום: האלבום הפרטי

יום ג'־ד' 11־12.9 - טסים ללונדון

יום שלישי שעבר, שעות הלילה. על הטיסה ללונדון עולים אילן ונועה אוחנה עם בנם, כוכב בית"ר, מיכאל. הם מכירים את הדרך היטב כי זו כבר הפעם השנייה בקריירה הקצרה של מספר 11 בצהוב־שחור שהוא חווה את הפציעה האיומה הזו בברך של קרע ברצועה. פרט לעובדה שהפעם מדובר בברך שמאל ובפעם הקודמת היה מדובר בברך ימין, שכרגע אוחנה הוא שחקן בית"ר ואז היה שחקן באר שבע, שום דבר לא השתנה.

הוריו של אוחנה התכוננו לנסיעה הזו כמו למבצע צבאי. נועה אוחנה הפכה את כל לונדון, עד שמצאה דירה שצמודה למכון השיקום הרפואי 'איזוקנטיק', מהגדולים והחשובים בעולם רפואת הספורט ששיקם כדורגלני על כולל כוכבי אן־בי־איי. הדירה, שנבחרה בקפידה עם שלוש מדרגות בלבד בכניסה בגלל התנועה המוגבלת של אוחנה ג'וניור, אובזרה מבעוד מועד כדי שתתאים לצרכים של הילד. ברביעי, אוחנה עובר בדיקות שאמורות לאשר שהוא יכול להיכנס לניתוח. אחרי פרוצדורה רפואית ארוכה, יש אישור. מחר נכנסים לניתוח.

יום חמישי 12.9 - הניתוח

ההגעה למרפאה של ד"ר אנדי ויליאמס, הרופא שניתח את אוחנה בפעם הקודמת, ביום חמישי בבוקר, גרמה לכל הצוות הרפואי במקום להתרגשות גדולה מאוד. הם זוכרים היטב את אוחנה מהפעם הקודמת, וכל מי שליווה אותו אז יצא לקבל את פניו רגע לפני הפגישה עם הדוקטור. "אנחנו כל כך שמחים לראות אותך וכל כך התגעגענו אליך, אבל חבל מאוד שאנחנו נפגשים בסיטואציה הזו. רצינו שתבוא לבקר כשאתה פורח בקבוצה החדשה שלך על כר הדשא. לא האמנו כשהבנו שאתה חוזר לניתוח ברגל השנייה".

קצת מוזר להגיד את זה, אבל מהיום שבו אוחנה נפצע במשחק גביע הטוטו ההוא מול באר שבע, אירוע שקרע לא רק את הרצועות בברך שלו אלא, מתברר בדיעבד, גם את כל החוטים שחיברו את בית"ר מקצועית, אוחנה מקפיד להיות זה שמעודד את בני שיחו. הריטואל קבוע: מי שפוגש בו מנסה לנחם ומתלונן על חוסר המזל והטרגיות שבפציעה הזו, ודווקא אוחנה הוא זה שמבטיח שיהיה בסדר, שהכל לטובה, שהוא יחזור חזק וחד יותר. זה בדיוק מה שקרה עם הצוות הרפואי של ד"ר ויליאמס.

בפגישה עם הדוקטור, הרופא ביקש לפני הפרוצדורה הרפואית לשבור קצת את הקרח, להסיט לאוחנה את המחשבות ממה שמצפה לו כדי למנוע לחץ מיותר. הוא סיפר לאוחנה על שורשיו היהודיים, שיתף אותו בשכיחות הבלתי נסבלת של ספורטאים שקורעים רצועה בברך, עם דוגמאות רבות של כאלה שגם אחרי קרע נוסף ברגל השנייה חזרו לאיתנם והמשיכו לקריירה שנמשכה 10, 12 ו־15 שנה. "אנחנו נעשה את שלנו", הבטיח הרופא בפתחו של חדר הניתוח. "אתה תחשוב חיובי". 

ביום חמישי, בשעה 16:00, נכנס אוחנה לניתוח. רגע לפני הטלפון שלו קרס מהודעות של כל עולם הכדורגל, שדרש בשלומו ואיחל לו רפואה שלמה. אוהדים מכל קבוצה בארץ שלחו ווטסאפ מברך, או כפי שהוריו של אוחנה כינו את זה: "עם ישראל אצל מיכאל בטלפון הנייד, מתפלל לשלומו. אין דבר מרגש מזה".

בלי להיכנס ליותר מדי דקויות רפואיות, חשוב לציין שאוחנה, שהוא כבר חצי רופא לפציעות ברך בגלל ההיסטוריה הרפואית שלו, בחר בעצה אחת עם ד"ר ויליאמס בהשתלת רצועה בברך הפגועה. כלומר במקום לאחות את הקרע בברך שמאל לוקחים גיד מהרצועה הרחבה של הברך של אוחנה ומשתילים אותה בברך הפגועה. מדובר על פי ד"ר ויליאמס בדרך הטובה ביותר להבטיח החלמה מלאה ואיחוי מלא של הברך, אולם בגלל שיש התערבות כירורגית יותר מסובכת, שבה חותכים את הברך כדי להוציא חתיכה להשתלה, זמן ההחלמה יותר ממושך, הכאבים הרבה יותר חזקים, והחשש מכל מיני סיבוכים וזיהומים הוא כמובן יותר ממשי.

בשעה 18:00 יצא אוחנה מהניתוח, כאוב אבל די מחויך. יש לו לאוחנה משפט שהוא מרבה להשתמש בו מאז הפציעה, שיכול ללמד גם בוגרים ממנו איך להסתכל על החיים בדרך הנכונה. אוחנה אוהב לומר שבגלל שהיה ספורטאי מצטיין בצבא ונמנעה ממנו האפשרות להרגיש את קצה גבול היכולת והכאב כשלבש מדים, אז הפציעה הזו, שאף אחד לא היה מעוניין בה אבל הגיעה בכל זאת, היא סוג של פיצוי, סגירת מעגל של להיות קרבי בחיים האזרחיים. ואוחנה, תאמינו לנו, באמת מתמודד עם הסיפור הזה כמו גיבור. הוא ממעט להתלונן, ממעט להתקרבן. הוא לא נותן לאף אחד את התחושה שבגלל שהכניסו להולד את החלום שלו לרוץ בטדי הוא חייב לפזר מרירות לכל העולם.

רגע אחרי הניתוח עם אביו אילן. צילום: האלבום הפרטי

ביציאה מהניתוח נכנס לחדר אדם בריטי לבוש בחליפה מהודרת. בפעם הקודמת שאוחנה עבר את הניתוח הוא עבר את השיקום עם בנו של אותו בריטי מכובד. הבן, ספורטאי חובב, עבר שיקום דומה, והגורל המשותף הביא את הבריטי החביב לרוץ ולדרוש מקרוב בשלומו של חלוץ בית"ר. "כל מה שאתה צריך, אני לרשותך", אמר אותו אדם לאוחנה. "אני לפני טיסה חשובה לניו יורק אבל לא רציתי לוותר על האפשרות לראות אותך. אתה גם כמובן מוזמן להתארח אצלי בראש השנה".

הטלפון של אוחנה ממשיך בשלב הזה להתפוצץ מהודעות. רק מי שמכיר סיטואציות כאלה בחו"ל מבין שלבית"ר, אחת הקבוצות המביכות בליגה עד כה, יש אוהדים בכל פינה בעולם. אוהדים תושבי לונדון בעלי מסעדות מציעים קייטרינג כשר לשבת, אחרים את הדירה שלהם. יש כאלה שמציעים לבוא ולשהות לצד מיכאל כדי לעזור בענייני היומיום. אוהד אחד, בעל מסעדה בלונדון, אפילו כותב כי "המסעדה שלי לא כשרה ואני יודע שאתה מקפיד על כשרות אז אדאג לך לאוכל כשר". אוחנה מטושטש מהניתוח וכמעט אינו רואה בעצמו את כל ההודעות האלה, אבל הוא מקפיד לחייך, מתעקש לפזר אופטימיות להורים המודאגים ולד"ר ויליאמס, שראה כבר עשרות מקרים כאלה אבל הסיפור של אוחנה שבר גם לו את הלב.

אחד הרגעים המרגשים בחמישי בערב היה סרטון שנשלח לאוחנה מבנות הדודות שלו, ילדות חרדיות שבמקהלה שרו לו: "מיכאל, רפואה שלמה ושבת שלום".  

שישי-שבת - 14.9-13.9 מתחברים למכונת הקרח

אוחנה מבקש להגיע הביתה, יותר נכון לדירה באוקספורד סטריט. אמו הגנרלית, נועה, מילאה את הבית במאכלים ביתיים מעשה ידיה, רכשה מבעוד מועד קומקום חשמלי שהוא גם מיחם, דאגה שהחדר של מיכאל יהיה מאובזר בכריות כדי שהרגל תוכל להיות בפוזיציה הנכונה שתמנע הצטברות נוזלים. צמוד למיטה חוברה מכונת קרח שבית"ר ומשפחת אוחנה דאגו לה מבעוד מועד.

המכונה מחוברת לברך ומקררת את האזור הפגוע ופועלת לסירוגין כל חצי שעה, כשאבא אילן דואג כל פעם למלא אותה בקרח. סדר היום באוקספורד סטריט, המעון החדש והזמני של משפחת אוחנה, זהה בדיוק לסדר היום בבית המקורי ברחוב יאנוש קורצ'אק בקרית יובל. מכינים את הבית ואת המאכלים ומתמרקים לכבוד שבת. אוחנה ג'וניור, שמקפיד להגיע בימי שישי לבית הכנסת בקרית יובל, שהקים הרב רווח ז"ל, אביו של זאב רווח, מקבל מהוריו תשומת לב מקסימלית עם שירי שבת ואווירה של קדושה מסביב, הגם שאף אחד מבני הבית לא נמצא כעת בלונדון מבחירה. הפציעה היא לא נטל וגזירת גורל נוראית מבחינת משפחת אוחנה אלא מציאות שמכילים אותה באהבה גדולה. אז בין שיר שבת אחד למשנהו, רגע לפני שקמים מהשולחן דואגים שמיכאל ייקח את משככי הכאבים, חמישה קוקטיילים שונים שנועדו להקל עליו.

אוחנה ואמו נועה בפתח מרפאת השיקום. צילום: האלבום הפרטי

זה לא רק סיפור על פציעה אלא גם שיעור בהורות, משפחתיות והקרבה. קלישאות אומנם, אבל התנהלות מעוררת התפעלות. השבת של משפחת אוחנה עברה בשקט, בלי לצאת מהבית ועם הקפדה יתרה על הכדורים שמיכאל צריך לקחת ותפעול של מכונת הקרח בלי לחלל את השבת.

יום ראשון 15.9 - ד"ר ויליאמס אופטימי

בפעם שעברה שאוחנה הגיע לשיקום אצה לו הדרך להחלים ולכן הוא התעקש על תחילת טיפולי הפיזיותרפיה כמה שיותר מהר. זה נגמר בזיהום בברך ובהתערבות כירורגית נוספת מכיוון שהגוף לא עמד בעומס. הפעם ההחלטה היתה לקחת את הדברים לאט. אוחנה ישהה בלונדון כחודש ולא שלושה חודשים כמו בפעם הקודמת, הרבה בגלל המקצועיות של הצוות הרפואי של בית"ר, שמעודכן בכל שלב בתהליכי ההחלמה.

ד"ר ויליאמס מאוד אהב את מה שהוא ראה בבדיקה של מיכאל. הניתוח עבר בהצלחה, השתל נקלט בברך הפגועה. במקרים רבים כאלה, כשהגוף דוחה את השתל יש צורך בכניסה חוזרת לחדר הניתוח, ובמקרה של אוחנה (טפו, טפו) אפשר להתקדם לתהליך השיקום. בשורה נהדרת.

יום שני, 16.9 - בית"ר, ורופא השיקום

בשני בבוקר אוחנה ביקש שידאגו לו לקישור שבעזרתו יוכל לצפות במשחקה של בית"ר מול הפועל חיפה. בשעות הבוקר הוא הגיע אל מרפאת השיקום איזוקנטיק. גם שם, האחיות והצוות קיבלו אותו בחיבוקים ונשיקות. ד"ר פיל, הרופא שליווה אותו בשיקום בפעם הקודמת, הסביר את התהליך, את העובדה שמעכשיו אוחנה יעבור כל יום טיפולי פיזיותרפיה של שעתיים, שבהם ילמד, פשוטו כמשמעו, ללכת, לקפל את הרגל ולהניע אותה בחופשיות עם הזמן. "יש לך אתגר גדול ילד, ואני יודע שאתה תעמוד בו כמו גיבור", אמר הרופא לחלוץ.

בצירוף מקרים נדיר, מעל מרפאת השיקום איזוקנטיק תלוי שלט עם הספרה 11 בשחור ובצהוב, שמבשר על מספר הרחוב. זה כאילו שמישהו שם התכונן לבואו של אוחנה. מכון השיקום נמצא במרחק הליכה מהבית ברחוב אוקספורד ואוחנה מתנייד עם קביים.

בשני בערב אוחנה צמוד לסלולרי, צופה במשחקה של בית"ר מול הפועל חיפה. זה היה מחזה מדהים: אוחנה יושב מול הסלולרי וצופה במשחק, ובטדי 11,500 אוהדים, הצוות המקצועי והנהלת בית"ר יודעים שאם אוחנה היה כרגע על כר הדשא הכל היה נראה אחרת. אבל כל ניסיון של הוריו של אוחנה לשמוע את דעתו על המשחק נתקל בשתיקה רועמת, פרט לקריאות עידוד לעבר מסך הטלפון.

יום שלישי 17.9 - מתחילים פיזיותרפיה

היחס החם של הצוות באיזוקנטיק מתחלף בקשיחות של הפיזיותרפיסטים כשאוחנה מתחיל את הפיזיותרפיה. הם דורשים מאוחנה לתת הכל כדי לשקם את הברך הפגועה. "השבועיים הראשונים של הטיפולים האלה", הסבירו לאוחנה, "הם קריטיים כי הם אמורים לתת אינדיקציה באשר לאופן ההחלמה של הברך". 

עם הקביים. מצפה לו תהליך ארוך. צילום: האלבום הפרטי

בזמן שאוחנה קורע את התחת בטיפולים, אבא אילן ואמא נועה מסיירים ברחובות לונדון, מסדרים עוד כמה דברים שיקלו את השהות של הילד בבירה הבריטית. ערימה של מסמכים רפואיים ופרוטוקולים מתויקים ומסודרים כדי שיהיו מוכנים עם ההגעה ארצה לרופא של בית"ר, ואחרי עבודת הפקידות המרשימה הזו הוריו של אוחנה מגיעים לבית חב"ד כדי לבדוק את האפשרות לחגוג את ראש השנה עם שליחיו של הרבי מלובביץ'. אם הכל יתסדר כמו שצריך, גם האחיות של אוחנה, גיסו ואחיינו התינוק יגיעו ללונדון לערב החג. שם, בין הרימון והתפוח בדבש, תהיה משמעות מיוחדת לפסוק "תכלה שנה וקללותיה".

יום רביעי 18.9 - מוצאים כיסא גלגלים

ביום שבו מדינת ישראל קמה לבוקר של תוצאות בחירות הכי לא חד־משמעיות בהיסטוריה, משפחת אוחנה היתה עסוקה בסידורים לקראת שבת נוספת שבפתח.

ביום ראשון תנחת אמא נועה בישראל ואבא אילן יישאר צמוד למיכאל. אם הכל יסתדר כמו שצריך הם אולי יתפסו איזה משחק טוב בפרמייר ליג של ארסנל, טוטנהאם או צ'לסי. שלשום רכשו ההורים של אוחנה כיסא גלגלים מהגירסה המקומית של יד שרה בלונדון. הם לא יוותרו על טיולים משותפים עם מיכאל בדיוק כמו בפעם הקודמת, כשנועה היתה מראה למיכאל מקומות כשהיא דוחפת את כיסא הגלגלים. בזמן שבו אוחנה כבר מתחיל להתרגל לחייו החדשים בלונדון, משה חוגג, יוסי בניון ורוני לוי חיפשו רכש של הרגע האחרון לפני סגירת חלון ההעברות שיציל את הקבוצה שלהם. לא סתם, ביום שבו נפצע אוחנה חוגג אמר לנו: "שילמתי עליך שני מיליון יורו, והייתי משלם עוד שני מיליון כדי שלא תגיע הפציעה הזו". נו, כנראה אפשר לקנות הרבה דברים, אבל אי אפשר לקנות מזל.