הדר רפאל. צילום: יואב דודקביץ'

חוזרת לירושלים במלוא הדרה: אחרי שהייתה במשך שנתיים אחת השחקניות המרכזיות של אס"א, תעלה הערב (ה',  19:30, הכניסה חופשית) הדר רפאל אל הפרקט באולם קוסל בגבעת רם כשחקנית אליצור יבנה ותנסה לנצח את מי שהייתה קבוצת הבית שלה עד לפני כמה חודשים.

רפאל ויבנה מגיעות למשחק מול ירושלים אחרי שפתחו את העונה בצורה טובה מאוד. "יבנה זה מקום נהדר", היא אומרת השבוע לפני המשחק מול ירושלים. "הכרתי את האנשים שבראש עוד לפני שהגעתי ובגלל זה הבחירה לשחק ביבנה הייתה קלה עבורי. אני מאמינה מאוד בשחקניות שלנו, שחלקן החברות הכי טובות שלי גם מחוץ למגרש, מה שהופך את החוויה ליותר כיפית. ומאמינה גם במאמן אמיל שעושה עבודה נהדרת".

את מתרגשת לקראת החזרה לקוסל?
"ברור. זה כמו בית בשבילי. לא משנה מה, להגיע לקוסל בשבילי זה להגיע לחממה שאין כמעט בשום מקום. הייתי מאחלת לכל שחקנית לאורך הקריירה שלה לשחק לפחות עונה אחת בירושלים, להתאהב במגרש, באנשים ובאווירה שבאמת אין בהרבה מקומות. ובלי קשר, לבוא ולשחק בצד השני – זה נותן לי מוטיבציה רבה לנצח".

רפאל מנסה לשדר 'עסקים כרגיל' ומבטיחה שהמשחק מול ירושלים, עם כל הפיקנטריה שבו, הוא רק עוד משחק ליגה. "מבחינתי אני באה למשחק יחד עם הקבוצה שלי לנצח", היא אומרת. "לא משנה אם זה ירושלים או קבוצה אחרת. לא פעם כשחקנית את משחקת מול קבוצה ששיחקת בה, אבל לא אשקר שהשנתיים האחרונות באס"א היו מהמשמעותיות ביותר עבורי".

יש איזה צער עדיין שדברים לא הסתדרו עם ירושלים?
"אני לא יודעת איך בדיוק להסתכל על זה, כי אני מאוד שמחה מהמקום שאני נמצאת בו היום. כשאני אומרת שירושלים זה בית זה לא רק בגלל המעטפת אלא בזכות האנשים שעומדים בראשה. בועז טייב ואיציק בבי, שאימנו אותי שם, הם לא רק מאמנים גדולים, אלא גם אנשים עם לב עצום וההרגשה והחוויה הנהדרת היא הרבה בזכותם".

לסיום, רפאל מתייחסת גם ליריבות הספורטיבית בין הקבוצות, שככל הנראה ייאבקו עד הסוף על מקום בפיינל-פור. "הליגה מטורפת וכל משחק זה מלחמת עולם", היא אומרת. "אני חושבת שזה משחק חשוב ביותר עבור שתי הקבוצות כי אני רואה אותן נלחמות חזק למעלה כדי להיכנס לפליאוף. בירושלים יש שחקניות מצוינות ועם חלקן שיחקתי בשנה שעברה. אין ספק שהן מהשורה הראשונה של הליגה. אבל אנחנו באות כקבוצה כדי לתת את הכל ואני מאמינה בנו".