בניון. צילום: אוהד צויגנברג

לפני שבועיים ישב יוסי בניון בחדר ההלבשה בבית וגן ו'המציא' סיפורים. הוא ניהל שיחות עם כמה שחקנים בכירים על דברים דמיוניים לחלוטין בנוכחות כמה מחבריו. המהלך הזה נועד לבדוק מי בקרב שחקני בית וגן משתייך לרשימת המדליפים ומי יודע לשמור סוד. כמה שחקנים, שלא נזכיר את שמם, נפלו בפח. גם כמה עיתונאים. בניון לקח אחרי כמה ימים את אותם שחקנים לשיחה קצרה בארבע עיניים. "אני יודע שזה אתה", אמר לבן שיחו התורן (היו שלושה). "מעכשיו אתה דואג שאת הכביסה המלוכלכת מכבסים כאן בתוך הבית, לא מוציא כלום החוצה". 

כשחתם בבית"ר היו הרבה הרמות גבה בנוגע לבניון. הנה שוב הפרולבמט הבכיין שיצית את חדר ההלבשה ברגע שלא ירגיש שהוא דומיננטי, הנה שוב ההתעקשות של חוגג להפוך את בית"ר לקרן פנסיה לשחקנים שכבר הרבה מעבר לשיאם, הנה עוד שחקן התקפה בכנף בסגל שעומד להתפקע משחקנים בתפקיד הזה. רק משה חוגג, זה שאתם אוהבים להגיד שלא מבין בכדורגל, אמר למי שרצה לשמוע שבבית וגן יש כאוס, שכל כוכב בעיני עצמו מושך לכיוונו, שהאגו בחדר ההלבשה שולט ומביא על בית"ר רוח רעה. "כשבניון יגיע, כל מי שחושב שהוא המציא את הכדורגל יישב בשקט, כי מה שיוסי עשה בקריירה הם, השחקנים האחרים, יכולים אולי לעשות בסוני, במשחק פיפ"א". 

ואכן מאז שבניון הגיע לבית וגן חדר ההלבשה, שהיה בין החולאים הכי רעים, החל להתייצב. "פעם כל אחד היה אומר מה הוא רוצה, עושה מה שבא לו, מתנהג כאילו הוא יותר גדול מהקבוצה", מספר שחקן בבית"ר. "הדבר הראשון שיוסי עשה בחדר ההלבשה זה שבכל פעם שמישהו פתח את הפה בקטע שלילי הוא אמר לו בצורה הכי בוטה: 'שב בשקט'. אנשים פה קולטים ששחקן שעשה הכול בכדורגל הישראלי והאירופי שומר על סדר, ולא פחות מזה שבעונה הבאה הוא כנראה יהיה זה שאחראי לחוזה שלנו בבית"ר, אז הם מנמיכים פרופיל".

לפני שלושה שבועות אמר קלינגר לשחקניו: "לא אתן שיהיה פילוג בחדר ההלבשה, לא אתן לכם להיות גרגיר בנעל". שחקנים בבית"ר זעמו, טענו נגד המאמן שהוא מסיט אליהם את האש בעקבות כמה תוצאות לא טובות. בניון ערך איתם שיחה: "במקום לקפוץ ולהתחמם על המאמן תנסו להגדיל ראש, לשתוק ולהתחיל לנפק תוצאות. חוץ מזה, אם קלינגר הצליח לאחד אתכם בכעס כלפיו אז הוא השיג את מה שהוא רצה".

אף אחד, לא חוגג, ובטח לא קלינגר, שאמר: "זו תוספת מקצועית ומנטלית נהדרת" אבל לא קפץ משמחה כשבניון הגיע לערוך את האימון הראשון, לא האמין שבניון יביא איתו לבית"ר כל כך הרבה השפעה מקצועית, שיהפוך להיות האיש שמנווט את הספינה הזו. אחרי הכול הגיל עושה את שלו, גם העובדה שהוא הגיע לכאן כאקט של הדרן, סטנדינג אוביישן לקריירה שלו, לא באמת שחקן חיזוק שאמור לשנות את פניה של הקבוצה. אולי זה מעמיד באור האמיתי את עליבותה של הליגה, כששחקן בן 39 עושה מה שהוא רוצה על המגרש. ואולי בכדורגל, גם אם אתה פחות מהיר וחד, עדיין המתנה שקיבלת מהשמיים מספיקה גם בגיל 40 מינוס. אבל אף אחד לא יכול להתווכח עם העובדה שמאז שבניון הגיע בית"ר נראית הרבה יותר טוב וגם סוף סוף יש לה מנהיג במרכז המגרש

קלינגר. צילום: עוז מועלם

"יוסי צוחק איתנו שנשארו לו כמה חודשים כשחקן פעיל אז בגלל זה הוא צריך להרגיש את הכדור כמה שיותר", אומר שחקן בבית"ר. "בגלל זה הוא כל הזמן בא לקבל את הכדור, כל הזמן יורד אחורה ופותח לצדדים כדי להיות אופציית מסירה. מה שקורה בפועל זה שכמו רכז בכדורסל הוא מזיז את כל משחק ההתקפה שלנו". בניון טרם כבש בבית"ר אבל המעורבות שלו היא הגבוהה ביותר בהשוואה לכל שאר השחקנים. גם מבחינה מספרית ביחס לדקות המשחק, מאז שהגיע לבית"ר בניון  עושה את העבודה שלו. לראיה: חמישה מתוך ששת השערים שבית"ר כבשה בשני המשחקים האחרונים נולדו מתוך בישולים (שניים) או מעורבות משמעותית של מספר 15 במהלך שהוביל לשערים. מקצועית, בניון משחק את מספר 10 הקלאסי, מאחורי החלוץ. הניסיון של בניון, היכולת שלו לדעת איפה לעמוד ולמצוא את המרווחים, הופכים אותו לכזה משמעותי. "קבוצות סוגרות את פלומיין ובוזגלו, את האופציה להכניס כדורים פנימה, ובניון כשחקן החופשי הופך להיות הג'וקר", אומרים בבית"ר. "לא לקחנו השנה נקודות מקבוצות שהסתגרו בגלל שהיה חסר לנו האקס פקטור, וזו הנישה שיוסי נכנס אליה".   

בניון מגיע ב־9:00 לבית וגן בכל בוקר, בין הראשונים. מאיר הרוש, שהורגל כל השנים שלו בבית"ר לפרימדונות שהגיעו עם רשימת דרישות ממותג הנעליים והמידה ועד גודל הלוקר דרך הדרישה לחניה מוסדרת במתחם, מספר שבניון הוא זן נדיר. "בחיים הוא לא מבקש כלום. בא, אומר בוקר טוב בחיוך לכולם. כל מה שתבקש ממנו, בכל שעה של היום, הוא יגיד לך כן". בקרב קבוצות הליגה יש בסוף כל משחק דרישה מבניון שיפשוט את החולצה וייתן אותה למזכרת. בניון מעביר את הדרישות לאישורו של הרוש כדי שלא יהיו חוסרים בציוד. היחידים שבניון מעניק להם את החולצה הם ילדים ואוכלוסיות מיוחדות שזו מצווה לעשות להם טוב על הלב. בניון הוא גם בין הבודדים שרוכש מכספו חולצה שלו או של שחקן אחר בחנות המזכרות של בית"ר. "אפילו הנחה הוא לא מבקש, רק שהמידה תהיה מותאמת למי שביקש ממנו את החולצה", אומרים בבית"ר

"צריך לבוא לאימון כדי לראות כמה הבנאדם אוהב את המשחק", אומרים בבית וגן. "משחק אימון פנימי בשבילו זה כמו גמר גביע. הוא יורד לגליצ'ים, משתולל, חייב לנצח. התשוקה שלו מדביקה את כולם. אנשים רואים שחקן בגילו כאילו משחק אימון זה צ'מפיונס ליג ונדבקים ממנו בווינריות". אגב, במשחקי האימון האלה ההתערבות בין הקבוצות היא על סלסילת פירות, והקבוצה המפסידה בדרך כלל פונה לבניון עם הסלסילה כדי להראות ששילמה את חובה. "כל מי שנכנס עם סלסילה הולך ליוסי ואומר: 'הנה, הבאנו'". 

הדברים נכתבים ונאמרים דווקא משום שלכולם היה ברור שבניון יהפוך את החזרה שלו לבית וגן לעוד קרקס מביך בשורה של תקריות מאז שחזר לישראל. בהנהלת בית"ר, גם בסביבה הכי קרובה של חוגג, הבטיחו לבעל הבית שברגע הראשון שבניון יראה מקרוב את הספסל הוא יבעיר את חדר ההלבשה בבית וגן, שהפרצופים וההתנהגות הילדותית בסוף דרכו לפני כמה חודשים במכבי פתח תקווה הם סימן מבשר רעות, אבל נראה שבניון התבגר, או השלים עם העובדה שזו הסצנה האחרונה בסרט הנפלא של הקריירה שלו. לראות אותו יורד מהדשא בשבת האחרונה במושבה כשחמשת אלפים אוהדי בית"ר מריעים, זה מה שהוא חיפש, את האהבה מהקהל, את האצטדיונים המלאים, את החותם שהוא יוכל להטביע במועדון. טביב מנע את זה ממנו בעונה שעברה, במכבי פתח תקווה הוא השתעמם עד מוות

יש לו למספר 15 עוד חלום אחד, אחרון בקריירה, משחק אחרון בטדי, 30 אלף צופים שבאים לחלוק לו כבוד אחרון ככדורגלן, וסיום סוחט דמעות שבו הוא יורד מכר הדשא חמש דקות לסיום, כשכל האצטדיון (בניון היה שמח אם זה יהיה משחק נגד מכבי חיפה או באר שבע, התחנות הכי משמעותיות בקריירה שלו בישראל) מריע לו. כדי שזה יקרה בית"ר צריכה להגיע לפלייאוף העליון, והיא צריכה שבניון ימשיך בכושר של השבועיים האחרונים.