הלפרין. צילום: אורן אהרוני

יותם הלפרין יישב מחר ביציע פרמיירה של הפועל בליגה נגד נס ציונה, ויקווה שכל מה שהוא, גיא הראל, אייל חומסקי, וכמובן עודד קטש, עמלו עליו במשך קיץ שלם הוא התמהיל הנכון שאיתו אמורה הפועל להיאבק על כל התארים. "אחד הדברים הכי חשובים כשאתה בונה קבוצת כדורסל זה החומר האנושי", אומר המנהל המקצועי של הפועל. "החבר'ה שהיו כאן בעונה שעברה היו חבר'ה נהדרים והתאהבנו בקונספט. לא פסלנו אף שחקן בגלל ענייני משמעת אבל כן שמנו דגש על האישיות של השחקנים שלנו. לא היינו מביאים לפה בחור שהוא בעייתי, עם כל הכבוד לכישרון שלו. לשמחתנו מצאנו גם שחקנים טובים וגם אנשים טובים".

אתה מרוצה מהתוצאה הסופית? זו הקבוצה הכי חזקה שיכולתם להעמיד על הפרקט לדעתך?
"זה היה קיץ מאוד דינמי, ובסופו של יום ניבחן במבחן התוצאה ונוכל לדעת אם עשינו את זה נכון. היו חסרים לנו כל מיני דברים ומצאנו להם פתרונות. שמנו דגש על קשיחות ועל קבוצה שבאה להילחם בכל משחק, ואני מקווה שזה ילך כמו שאנחנו חושבים. למדתי בכל הקריירה שלי, גם על הפרקט וגם מחוץ לו, שקורים כל כך הרבה דברים בדרך, אז אתה לא יכול להגיד: 'עשינו את זה מושלם', אבל אנחנו שמחים שבנינו פה קבוצה טובה ובריאה. השוק לא היה פשוט בקיץ הזה, אבל אנחנו מאוד מרגישים בנוח עם הסגל שנבנה פה".

אחד הבורות הגדולים הוא העזיבה של אמארה סטודמאייר.
"אמארה הוא דמות מיוחדת במינה. ביום הראשון שהוא הגיע לפה חששנו מאוד כי זה בנאדם שהגיע לטופ בכדורסל העולמי עם עבר ענק באן־בי־איי שראה ועשה הכל וחששנו שהעסק הזה יהיה קטן עליו. מה שגילינו זה מנהיג אמיתי, דמות לחיקוי שכולם העריצו והפכו לידו לטובים יותר. הקיץ הדברים התפתחו אחרת מהצד שלו. אני לא יודע מה היה קורה אם הוא היה מביע רצון לחזור כי זה לא היה על הפרק. אני גם לא יודע מה יקרה אם פתאום הוא יתקשר ויבקש לשוב. הוא דמות כל כך אהובה ושחקן כל כך טוב. אני בטוח שאם יגיע ממנו טלפון נצטרך לחשוב על זה. אף אחד לא יפסול אותו בשום סיטואציה באופן אוטומטי".

סטודמאייר. צילום: ראובן שוורץ

ומקצועית, מצאתם פתרון לעזיבה שלו?
"הבאנו את סולימן בריימו, שהוא בנאדם עם הכי הרבה הקרבה ואופי, את עידן זלמנסון, שאני בטוח שנרוויח אותו, ואת קופשאס הליטאי, שזה משהו שלא רואים כל יום, במיוחד לא בכדורסל הישראלי. ברור שהעובדה שאמארה ישראלי היא יתרון עצום, אבל ננסה להפיק את המיטב משחקנים שאמורים להיכנס לנעליים שלו".

עוד שחקן שכבר לא נראה באדום זה חבר קרוב שלך, ליאור אליהו. 
"ליאור עבר תקופות יותר טובות ופחות טובות בעונה שעברה, אבל זה קורה לכולם, לי, לו ולגדולים מאיתנו. המטרה שלנו היתה שהוא יתרום את המקסימום מבחינה מקצועית, ועובדה שהוא חלק מאוד משמעותי בשבוע הגביע ובזכייה בו. לא תמיד מסתדרים מקצועית והחלטנו להיפרד בצורה הכי יפה שיש ולליאור יש מקום של כבוד בהיסטוריה של הפועל ירושלים. ליאור הוא מהכדורסלנים הכי מנוסים שיש לנו. הוא מכיר את כל המאמנים וכמעט את כל הקבוצות, והיו לו הדילמות שלו לפני שהוא בחר באשדוד, אבל הוא יודע מה הכי טוב ומה הכי נוח לו. לי חשוב ברמה האישית והחברית שליאור ממשיך לשחק. הוא תופעה ומהטובים ביותר שדרכו על הפרקט בכדורסל הישראלי ואני שמח שהוא המשיך לשחק".

ערב טוב אירופה

אחד הדברים שבהפועל התמודדו איתם בצורה מעוררת כבוד זה החיבוק שהעניקו לתמיר בלאט בקיץ הנוכחי אחרי שאביו, מאמן הכדורסל דייוויד בלאט, הודיע שהוא סובל מטרשת נפוצה. בשקט, בלי לדבר על זה בפומבי, בהפועל עושים הכל כדי לשמש כתף למספר 6, שבאופן טבעי נמצא בסיטואציה לא פשוטה. "תמיר זה ילד סופר מיוחד ובודדים האנשים אם בכלל שהכדורסל זה הדבר הכי חשוב להם בעולם, ותמיר הוא כזה. כל קיץ הוא עובד מסביב לשעון על חשבונו כדי לשפר את עצמו, אין לו ימי חופש מבחירה והוא כל הזמן עסוק בלשפר את עצמו. הוא מחויב במאה אחוז וזה יוביל אותו בעתיד למקומות גדולים. הבשורה הזו לא היתה פשוטה, לא לדייוויד, לא לתמיר ולא לבני המשפחה. תמיר מאוד רגיש אבל חזק בראש. גם אני דיברתי עם דייוויד והוא מתמודד עם הסיפור הזה בגבורה. הם משפחה מיוחדת וחזקה שמתייחסת לסיפור כאל במפר בדרך שצריך לדלג מעליו. עם כל כך הרבה אהבה שיש שם בין בני המשפחה אין לי ספק שהם יעברו את זה בשלום".

תמיר חטף הרבה ביקורות בעונה שעברה: על הקרדיט המוגזם מקטש, על ההופעות הרעות בפיינל־פור מול ראשון לציון ובמשחק מול טנריפה בספרד.

"היתה לתמיר עונה טובה ולא סתם הוא נבחר ל'שחקן הצעיר של הצ'מפיונס ליג. הוא רק בן 21 וחצי ויש לו הרבה לאן להתקדם. הוא חשוב למועדון, חשוב לקבוצה, ואנחנו מאושרים ששחקן כזה נמצא אצלנו".

דיברנו על הצ'מפיונס. תמיד יסתכלו על זה עם כוכבית, תחליף לא ממש הולם ליורוליג.
"הצ'מפיונס זה מפעל ברמה מאוד גבוהה עם 8-5 קבוצות טובות מאוד ועם עוצמה ואנחנו שמחים להיות חלק מהליגה הזו. זה לא סוד שאנחנו מכוונים לפיינל־פור, ואם נגיע אליו גם נארח אותו בירושלים. הצ'מפיונס זו ליגה מעניינת. אנחנו כמועדון לאט לאט בונים דרך, והצ'מפיונס ליג זה מפעל שאנחנו רוצים להיות בו דומיננטיים שנה אחרי שנה".

סימן מעודד

למי ששכח, הלפרין הוא אחד הכדורסלנים המעוטרים ביותר בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי, עם שבע אליפויות (שתיים מהן עם הפועל, חמש עם מכבי תל אביב), אליפות סלובניה, שני גביעי יורוליג, ארבעה גביעים בישראל, זכייה בגביע היווני ובגביע הסלובני, ופעמיים זכייה בגביע וינר. הלפרין אפילו נבחר במקום ה־53 בדראפט האן־בי־איי על ידי סיאטל סופרסוניקס, מנוחתה עדן. "אם אני מתגעגע לחזור לשחק?" הוא שואל. "בטח, וגם בעונה הבאה אני אתגעגע. לוקח זמן להתאקלם ולהפנים שאתה כבר לא שחקן פעיל ושפינית את הבמה. אני לא מתגעגע לכאבים של הפציעות, לנסיעות המלחיצות ולתקופות משבר, כי זה כן משליך על החיים הפרטיים שלך, אבל אני מתגעגע לחברים, לחדר ההלבשה, למשחקים, ובכלל להיות חלק ממשהו גדול. כשפרשתי לא ידעתי מה יהיה והיה לי ממש קשה בהתחלה, אבל הזמן עושה את שלו. הכי קשה זה לא להיות חלק מתחרות יומיומית. ויש הקטעים האלה לפני משחק חשוב או גדול שאני אומר: 'ואיי, איך הייתי מת לעלות עכשיו על הפרקט'. עד היום אני מבקש מעודד להשתתף באימוני רשות. אני דווקא קולע לא רע".

יש אחד על אחד עם עודד קטש?
"התאמנתי אצל עודד בעונת 2006 במכבי תל אביב והוא מאמן אחר מאשר לפני עשור. מאוד חשוב לו להצליח, הוא מאוד מחויב, וינר אמיתי שמאוד חשוב לו להצליח. הוא הכדורסלן הכי מוכשר שנולד במדינת ישראל והחיבור שלו לשחקנים הוא מיוחד. כולנו רוצים שהוא יצליח ואנחנו עושים הכל כדי לתת לו את הכלים להוביל אותנו לאן שצריך".

קטש. "אני מבקש ממנו להתאמן באימוני רשות" . צילום: עוז מועלם

תפעיל את הווייז ותגיד לי מה היעד?
"אין סיבה שהקבוצה הזו לא תכוון לכל התארים: הצ'מפיונס, אליפות, גביע. אנחנו לא מתחבאים מזה. זו הפועל ירושלים ויש לה תמיד רצון ושאיפה ללכת על הכל. מה שחשוב זה שנהיה יציבים, שניצור המשכיות ושנדע להתמודד גם כשפחות הולך ולמצוא פתרונות".

זו תהיה ליגה יותר קשה מאשר בשנים עברו. מכבי כמובן בראש היריבות שלכם, חולון זו חולון, הפועל תל אביב בנתה משהו חדש, אשדוד עם אליהו, אפילו נהריה כבר מסתכלת למעלה.

"קשה מאוד לנתח מעכשיו את יחסי הכוחות בליגה. אין ספק שזו תהיה ליגה קשה ומעניינת עם הפתעות. העניין הוא שהרבה קבוצות עוד לא התאפסו על עצמן. מאמנים יעשו שינויים והתאמות, קבוצות שחשבנו שיהיו יותר טובות יתקשו פתאום, ואלה שלא ממש שמו לב אליהן יכולות פתאום להפתיע. זה אף פעם לא הולך לפי מה שכולם חוזים. יהיו הרבה תהפוכות בעונה כל כך ארוכה. זה מה שמיוחד בעסק הזה שנקרא כדורסל".

קהל נכבד

הלפרין יודע כמו הרבה אנשים שעשו את המעבר מחולצת המשחק לחליפת המנהל המקצועי/מאמן שברגעים האלה של ערב המחזור הראשון הכל עובר מהידיים של המנהלים לידיים של השחקנים והמאמן, משהו בסגנון 'אנחנו עשינו את שלנו', כעת תור השחקנים לספק את הסחורה. בצד זה, וזה אחד הדברים שדווקא מייחדים את הפועל, מכיוון שמסביב יש כמה מוחות כדורסל, מקטש ועוזרי המאמן דרך הראל וחומסקי וכמובן עד הלפרין בעצמו - הרבה יותר קל לחבר קבוצה עמוסה באנשי כדורסל, מה גם, כמו שהמנהל המקצועי אמר בתחילת הראיון, חומר אנושי כזה הרבה יותר קל להפוך לתלכיד. אבל הלפרין בוחר דווקא את האס שלו העונה, המניה הכי בטוחה של הפועל כמעט מאז ומעולם, הצבא האדום שגודש את הארנה ואת אולמות הכדורסל בארץ: הקהל.

"חוויתי את הקהל הזה של הפועל כשחקן וכקפטן, וזה החיבור הכי טוב שהיה לי בכל הקריירה הארוכה שלי. הקהל הוא סופר משמעותי עבורנו, והוא נותן עבודה ועידוד ותמיכה גם כשטוב וגם כשרע, ובגלל זה הוא הקהל הכי מיוחד שיש. שום דבר בכל הדבר הזה שקוראים לו הפועל ירושלים לא יכול לקרות בלעדיהם. אני מקווה שהם ימשיכו לגדול ולהתעצם ולתמוך בנו ושאנחנו והם נלך יד ביד כדי שהפועל ירושלים תצליח לעשות טוב ושמח לכל כך הרבה אנשים טובים שאוהבים את הקבוצה המיוחדת הזו".