מישל דיין. צילום: עוז מועלם

דובי גולדברג, שבמשך שנה החל במלאכת השיקום של מחלקת הנוער של הפועל כדורגל הרים בשבוע שעבר ידיים והוא יחזיר את המפתחות של המחלקה ליוסי סאסי

"אין לי את הזמן הדרוש להתעסק עם זה. זה לא עסק קל. ניסיתי לעשות טוב וגם הצלחתי, אבל בסופו של יום זה מהלך בלתי נמנע. אחזיר את המפתחות ליוסי סאסי ואסייע לו אם צריך במה שאוכל", אמר לנו גולדברג השבוע

הנפגעים העיקרים בסיפור הזה הם הילדים והוריהם, שחזרו שוב אחורה אל מחלקה שהיא שוקת שבורה. רבים מהם הצטרפו למחלקת הנוער של הפועל מכיוון שמישל דיין היה זה שניהל את העניינים מבחינה מקצועית. דיין הביא את המחלקה בפחות משנה לכמה הישגים משמעותיים. קבוצת הנוער חזרה לליגה השנייה אחרי שהיתה מפורקת. קבוצות אחרות שנאלצו לפני תקופת דיין/גולדברג להתמודד עם מציאות שבה אין מעילים בחורף או מספיק כדורים כדי להתאמן קיבלו תנאים מקסימליים.

בהודעה שהוציא דיין ביום חמישי שעבר הוא כתב כך: "הורים וילדים יקרים שלום! לאחר תקופה שבה הייתי משוכנע שדברים יסתדרו הבנתי שזה לא קורה והחלטתי לכתוב לכם. אני חייב לומר לכם שעבורי זו היתה זכות ללוות אתכם ואת ילדיכם בעונה מופלאה מלאה בהמון עשייה. אין ספק שהאכזבה גדולה ועצומה. לאחר מאמצים גדולים לקום ולבנות הכל מאפס ובתוך שמונה חודשים לקבל תוצאות כפי שהשגנו בכל הפרמטרים: המקצועי, החברתי והאנושי, הייתי סמוך ובטוח שתהיה לזה המשכיות מבטיחה ומשגשגת, אך לצערי הרב הכל התפוצץ לי בפנים. אז הורים וילדים יקרים, אני מבין ושותף איתכם לתסכול ולעוגמת הנפש שנגרמה לכולנו.

"אני לא רוצה לשתף אתכם בכל מה שעברתי בפגרה ובכל הנסיונות והמאמצים לשמור על מה שעשינו ביחד, אך לצערי קצרה ידי מלהושיע. באמת יש דברים שגדולים ממני ולא תלויים בי והלוואי שהיו תלויים בי. אז הורים יקרים, זה המקום להצטער ולהתנצל מעומק ליבי על מה שקרה. אני מאחל לכם חופשת קיץ נעימה ועונה מוצלחת ומשגשגת בכל התחומים. תודה לכם על כל שיתוף הפעולה, המסירות וההקרבה. שלכם ותמיד לרשותכם, מישל דיין המנהל המקצועי".

מישל, כבר 40 שנה אתה רק חוטף מהדבר הזה שנקרא הפועל ירושלים. הנה עוד אגרוף לבטן.
"אני כבר עשר שנים מחוץ לכדורגל מבחירה, אבל ברגע שהיה רצון לטפח ילדים, שכאבא וכסבא אני אומר לך שהם הדבר הכי חשוב בעולם, זה נגע בי במקום הכי רגיש והחלטתי להירתם לפרויקט הזה. אני כואב, אני מאוכזב, אני מתוסכל, ובמידה מסוימת מרגיש גם קצת מנוצל, אבל זו המציאות ואין מה לעשות. כואב לי על אותם ילדים ואותם הורים שזה מה שאני נאלץ לבשר להם. אני גם לא שופט את דובי על המהלך כי ברגע שהוא אמר לי שזה גדול עליו אני לא רוצה לבקר כי רצונו של אדם כבודו".

זה עוד סימן דרך לכך שהפועל ירושלים בדרך להימחק
.
"
כואב הלב, אבל אני מקווה שמישהו יתעשת וייקח את העניינים לידיים. ראיתי כבר הכל בכדורגל ואף אחד לא יכול להגיד שאני נאיבי אבל הרמנו כאן פרויקט לתפארת. כבר חילקתי את תוכניות העבודה לעונה שבפתח למאמנים ולאנשי המקצוע במחלקה וזה פשוט עצוב שזה נגמר ככה. יש לי חוזה לשנתיים נוספות, אבל אני ממש לא הסיפור פה אלא ילדי המחלקה וההורים, המאמנים והעתיד של הפועל ירושלים, שכמו שאתה מבין, שוב נמצאת במבוי סתום".