קינדה. גוד לאק | צילום: נחום סגל

"יש הצעות מבלגיה, מסלטיק ומעוד מקום בארצות הברית שאתה לא ממש מכיר". זו היתה לשון ההודעה ששלח דודו דהן לגדי קינדה במהלך סוף השבוע שעבר. המקום שקינדה לא מכיר הוא קנזס סיטי, מקום הולדתו של הקוסם מארץ עוץ, שאליו יעבור קינדה בימים הקרובים עם שכר של חצי מיליון יורו ודמי העברה של 3.7 מיליוני יורו.

השאלה הבוערת, לפני שניכנס לסוגיית ההברזה של קינדה מהמשחק מול מכבי תל אביב, היא אם בבית"ר מתכוונים להביא תחליפים, ובאילו תחליפים מדובר. רשימת השחקנים המועמדים להגיע לבית וגן ארוכה. לצד שחקן זר שאמור לנחות פה, האפשרויות הישראליות הן אור דסה, חנן ממן ודן ביטון.

מאוויס צ'יבוטה בעדיפות נמוכה, והרעיון שלפיו ירדן שועה, שמאוד רוצה לעבור לצהוב־שחור, יגיע מחזיק רק במקרה שיעקב שחר יסכים להיכנס עליו למשא ומתן. הבעיה כרגע היא רמת הנכונות של משה חוגג לפתוח את הכיס. על פי חוק הליגה בארצות הברית, ה־MLS, ג'קי בן זקן יראה את הכסף על מכירת קינדה רק בעוד כמה חודשים, שכן הרגולציה באמריקה אומרת שהכסף מועבר מהקבוצה, במקרה זה קנזס, למינהלת הליגה, ורק משם לקבוצה/הבעלים המוכר. מצד אחד, זה אומר שהכסף הזה בטוח לא פחות מאשר בנק. מצד שני, זה תהליך של כמה חודשים טובים שיכול להימשך שנה.

חוגג מתחבט ומתלבט. מצד אחד הוא אומר בשיחות סגורות שהאקזיט הזה של קינדה, הראשון שלו כבעלים בכדורגל הישראלי, הוא פיצוי על סכומי כסף אדירים שהשקיע בשנה וחצי האחרונות, ולכן בגלל ההוצאות של העונה שעברה והעונה הנוכחית הוא מנסה להוביל את יוסי בניון למצוא שחקנים שהם ללא דמי העברה, כלומר חופשיים.

זו משימה כמעט בלתי אפשרית, אבל כמו תמיד, גם הפעם בניון מתעתד להגיע לבעל הבית עם שם שכל כך ילהיב את חוגג עד שיגרום לו לשבור את המילה של עצמו. בניון ורוני לוי מעוניינים בשלושה שחקנים: תחליף לקינדה, קשר אחורי ושחקן התקפה. עכשיו זה משחק של חתול ועכבר בין מה שהם רוצים למה שחוגג יסכים להוציא מהארנק. מקצועית, בית"ר איבדה את הכדורגלן הטוב ביותר בישראל כרגע. חוגג יכול לטפוח לעצמו על השכם על עיסקה גדולה שביצע מצד אחד. ולהכות על חטא על כך שאיפשר לבן זקן להיות המחליט הבלעדי לגבי עתידו של קינדה, מה שמאלץ את בית"ר לפרק ולהרכיב את הפאזל מחדש בחודש ינואר.

אגב, בבית"ר נשבעו השבוע שאילו הפער ממכבי תל אביב היה במרחק נגיעה, בין 2 ל־5 נקודות, חוגג היה עומד על הרגליים האחוריות ועושה הכל כדי למנוע מבן זקן לבצע את עיסקת מכירתו של קינדה.  

מאחורי הקלעים, אם לכל הנוגעים בדבר היה רצון להשאיר את קינדה בישראל, בקבוצה אחרת, הם יכלו לעשות את העיסקה הכי גדולה של השנים האחרונות. לאלונה ברקת היה ביד מתווה של 3.3 מיליוני יורו שיועברו לבן זקן וחוגג, פלוס חנן ממן וניב זריהן שיעברו לבית"ר. אפילו יעקב שחר היה מוכן להקריב את ירדן שועה פלוס צ'ק שמן של שלושה מיליוני יורו כדי שקינדה ילבש עוד העונה ירוק. אבל דהן ובן זקן רצו אמריקה. לא רק בגלל הכסף הגדול אלא בשביל שוק נוסף ששניהם יתחילו לפעול בו, כמו הסניף האשדודי שפתחו בסלטיק הסקוטית. בסוף קינדה נמכר לקנזס תמורת 3.7 מיליוני יורו, מחציתם (1.85 מיליון יורו) יקבל חוגג.

בבית"ר ידעו שמשהו מתבשל להם מתחת לאף כבר אחרי המשחק מול קרית שמונה. קינדה התלונן באותו שבוע על כאבים. לכולם היה ברור שהוא יתגבר עליהם ויעלה לשחק בסמי עופר מול מכבי תל אביב. אבל בניון ורוני לוי עם כל הניסיון שלהם יודעים להעריך מתי כואב באמת ומתי זה שריר החשק שנתפס ונקרע. לפני המשחק מול מכבי הם הושיבו את קינדה לשיחה. "מה הסיפור?" שאלו "אתה רוצה לשחק או לא רוצה לשחק?" קינדה התגונן כאילו נפגע מהשאלה. "מה פתאום? בטח שאני רוצה, אבל כואב לי". לוי ובניון הגיעו למסקנה שגם אם קינדה כשיר רפואית ועושה הצגות, מנטלית הראש שלו נמצא כבר על המטוס, אז אי אפשר יהיה להפיק ממנו משהו. 

ביולי השנה, ערב משחקה של הפועל באר שבע מול אלצ'י, ניגש חתאם אל־חמיד, עוד לקוח מרוצה של דודו דהן, לברק בכר מאמנו ואמר לו שהוא מבקש שלא לשחק כי הוא לא מאה אחוז מרוכז. אל־חמיד לא היה מרוכז כי בדיוק נוסח החוזה שלו בסלטיק הסקוטית. רוני לוי ואנשי בית"ר לא באמת כועסים על קינדה שהבריז מהמשחק ביום שני, כי הוא חייל של בן זקן ודהן. טוב היה עושה אם היה מסביר לבניון ולוי שהפציעה היא לא הסיפור אלא סיכון עיסקה של מיליונים. בלילה קיבל מספר 15 הודעות נזעמות מאוהדים, שהאשימו אותו שברח מהמערכה. קינדה נפגע עד עמקי נשמתו. בסופו של יום, יש כמה לקחים. הראשון: לא לבצע עיסקאות שמעניקות טאבו לבעל בית אחר על עתידו של שחקן. השני: בעולם הכדורגל הסוכנים, מתברר, יותר חשובים מהשחקנים, המאמנים והאוהדים. השלישי: בטווח של חצי שנה בית"ר איבדה את מיכאל אוחנה, עידן ורד וגדי קינדה והיא עדיין במקום המוביל לאירופה. תחשבו על זה.